איך הגיבו הילדים להחלטה שלך?

"הילדים מרוצים בסך הכל. נתתי להם את כל כולי וכשהגיע זמני לצאת ולחפש את דרכי, עשיתי זאת. הם נשארו בחיפה והמרחק עושה את שלו. תרבותית קשה לאנשים עם הרעיון לפרק משפחה כי זה לא נכון. מי קובע מה נכון? אני ממליצה לחיות את החיים לפי הרצון הפנימי ולא לפי מה שהחברה מכתיבה. בעלי, אגב, התחתן שלושה חודשים אחרי שהתגרשנו רשמית ואנחנו שומרים על קשר מצויין".

בת"א גילתה כץ את האהבה שלה לצילום. היא נרשמה לקורסים בתחום ורכשה מצלמה מקצועית. התחנה הבאה במסע לחיפוש עצמי הייתה וייטנאם. "נסעתי עם חברה לטיול ארוך בן חודשיים, הרגשתי כמו בטיול שלאחר הצבא. מרד נעורים ראשון. מווייטנאם המשכנו לקמבודיה".

כץ טיילה בעולם וביקרה ביעדים מרוחקים ואקזוטיים. לפני שלוש שנים נחתה בניו-יורק. "הדינמיקה של העיר הזו ריתקה אותי. הטמפו, הקוסמופוליטיות והעניין בה לא מפסיקים לרגש. אני מרגישה ציפור חופשייה ויש לי זכות גדולה שיש לי את היכולת לחיות על קו ת"א-ניו-יורק".

ממקום מושבה בתפוח הגדול המשיכה כץ במסעותיה בעולם, ולאחרונה היא החלה בפרויקט של תיעוד ריכוזי יהודים בגולה. "צילמתי את יהודי גונדאר. לפני כחודש צילמתי בארגנטינה, וביוני אני טסה לגרוזיה, שם חיים עשרות בודדות של יהודים". היא הציגה תערוכת יחיד בגלריה בניו-יורק ובקרוב יוצגו צילומיה בבנייני האומה בירושלים.

כיום, עשר שנים אחרי שיצאת למה שאת מכנה "עצמאות אישית", את שלמה עם הבחירה?

"אני בן אדם אחר, גיליתי את עצמי מחדש. יש לי מסר לכולם והוא: תפתחו את העיניים ואת הנשמה, אל תפחדו. תחיו את החיים ואל תתקעו, לא לפחד משינויים. חפשו את האמת, את האהבה ואת האמונה. שלושת ה-א'. אני מודה לאלוהים שעשיתי את הצעד הזה. קיבלתי מתנה ענקית והיא... אני!"