המהפך של הטבח: למה הישראלים רצים לבשל?

פתאום כולם מבשלים. מעין טרנד שתופס תאוצה בשנים האחרונות וגורם לאנשים להירשם לקורסי בישול, טבחות קונדיטאות וכל דבר אחר שעושים עם היד ונכנס אל הבטן.

אין ספק שגם תוכניות האוכל שמרביצים בנו בטלוויזיה בכל יום, ובראשן "מאסטר שף" הפופולרית, תרמו לעליית קרנם של הטבחים כחול-לבן, שפתאום מגלים שתמיד הסתתרה בהם החיבה לבשל, והנה הגיע הזמן לצאת מהארון הקולינרי.

• רוצים קריירה בתיירות? כנסו לעמוד המיוחד של ynet
  

גם העלייה בדרישה לאנשי מטבח בתעשיית התיירות, מבשרת כי מי שיתמקצע באחד מענפי

המטבח - יוכל להשתלב בתחום המזון די בקלות. בבית הספר למלונאות וקולינריה, "תדמור" שבהרצליה, מדווחים כי משנת 2010, השנה בה החלה העונה הראשונה של "מאסטר שף", חל גידול ניכר במספר הנרשמים לקורסי הבישול והקולינריה.

תוכניות הבישול דחפו את ענף הטבחות והקונדיטאות למקום שהוא מעולם לא היה בו", אומר צביקה שפיס, מנכ"ל תדמור. לדבריו, הוא מקבל בקשות להירשם לקורסי הבישול החל מאנשים פרטיים, דרך ימי כיף לחברות ועד מנהלי חברות וגופים פרטיים. "יש עלייה במודעות לאכילת מזון בריא וגם צה"ל שולח אלינו נגדים בכדי שישדרגו את רמת האוכל שהם מכינים לחיילים", הוא מוסיף.

"מאסטר שף" הביאה לגידול בסטודנטים לבישול. קורס ב"תדמור"(צילום: זיו ריינשטיין)

"קודם כל בית ספר ורק אחר כך מלון"

ואכן, בתדמור לומדים איך לבשל, אבל בראש ובראשונה זהו בית ספר למלונאות שמחולק כמו כל דבר בחיים לשלושה חלקים: בית ספר תיכון, בית ספר להכשרת מבוגרים ומלון לימודי.

"תדמור זה קודם כל בית ספר ורק אחר כך מלון", אומר שפיס שמאוד גאה בתלמידיו המקצועיים

, שלומדים גם מקצועות רגילים כמו בכל בית ספר. חלקם גם עובד בתחום הלימודים הנרכש ועוזר לפרנס את משפחותיהם.

לאחר קבלת תעודת בגרות ותעודת טבחות סוג 1, ממשיכים התלמידים לשנת לימוד י"ג שבסיומה יתמקצעו עוד יותר בטבחות וחלקם ימשיך לבשל למאות חיילים בצבא.

לא צריך להיות מומחה קולינרי גדול בכדי להכיר כמה מהשמות המוכרים שיצאו מתדמור ומבשלים לנו כל ערב בטלוויזיה או במדורי הרכילות. כך, למשל, אפשר למנות את השפים שגב משה ויונתן רושפלד, בוגרי בית הספר, שאף לוקחים את טירוני הסביצ'ה לסטאז' במסעדות שלהם.

קודם כל בי"ס לימודי, אח"כ מלון. מלון תדמור בהרצליה(צילום: זיו ריינשטיין)

"אם אתה כוכב - השמיים הם הגבול"

אלו שבישול פחות קורץ להם ובחרו ללמוד ניהול מלונאות ותיירות, עוברים תנאי קבלה שכוללים שליטה בשפה האנגלית (כמצופה מהתחום) וועדת קבלה, שתזרוק אותם הישר לשנה וחצי של לימודים במספר תחומים: ניהול מלון, לימוד אגף מזון ומשקאות, לימודי אגף חדרים ומקצועות התעשייה.

למסיימי הקורס, שעלותו לא זולה בכלל - 29 אלף שקל (אבל אל דאגה יש השתתפות של משרד התמ"ת), מצפה תעודה של משרד התיירות והתאחדות בתי המלון בישראל.

אין זה חדש שתעשיית המלונאות בארץ משוועת לכוח אדם, בעיקר כוח אדם שירותי שבו התחלופה רבה ולצערנו גם המשכורת לא מרנינה את מנהל הבנק, אבל למי שיש אופק בענף וגם סבלנות - הלימוד התיירותי עשוי להשתלם.

שפיס אומר שלבתי מלון ישנה העדפה לקבל עובדים שלמדו בבתי ספר לתיירות ומלונאות, ולדידו הסטטיסטיקה אומרת שהם גם יישארו במערכת המלונאית יותר מאחרים. "לבוגרי מלונאות יש גם אופציה לצאת ולהשתלב במלונות בחו"ל, היות והמקצוע הוא בינלאומי", הוא מסביר, "ואם אתה כוכב - השמיים הם הגבול".

מיטב השפים שלנו למדו בדיוק כך. שיעור ביסודות הטבחות(צילום: זיו ריינשטיין)

הקרם דה-לה קרם

קורסים נוספים שתופסים תאוצה וניתן ללמוד בתדמור, הם קורס בניהול והפקת אירועים וכנסים שבו לומדים תחומים של שיווק ומכירות, עיצוב וחשיבה יצירתית, ניהול זמן, הפקה ושאר נושאים שיעשו אתכם למפיקי-על בהיכל.

קורס אחר פונה לאלו שיש להם חלום קטן להקים בית קפה קטן משלו או מסעדה, וביננו - למי אין. בקורס זה לומדים הסטודנטים על יזמות עסקית, תימחור מנות, ניהול בר משקאות וכל מה שיעשה את השכונתית החדשה שנפתחה לשיחת העיר.

אבל אין ספק שקורסי הבישול הם הקרם דה-לה קרם של תדמור. ביניהם קורס בישול גורמה (A La Carte), שנמשך כשבעה חודשים, פעמיים בשבוע אחר הצהריים, ועולה כ-22 אלף שקל. שם תלמדו להיות הפרטנרים החביבים על בני ובנות הזוג שלכם ולהכין ארוחות שמענגות את החך, החל מאפיית לחמים, דרך סדנאות קפה ויין וכלה באיזו מידת עשייה להגיש את האנטריקוט.

לומדים לבשל גם כתחביב. קורס בישול גורמה(צילום: זיו ריינשטיין)

הנחתום מעיד על עיסתו

המסלול השני שפופולרי בבית הספר הוא קונדיטאות (Grande Patisserie) שנמשך כתשעה חודשים, יום מלא אחת לשבוע, ועולה כ-19 אלף שקל.

הקורס מיועד לכל מי שרוצה להשתלב במקצוע הקונדיטאות במלונות ומסעדות, אבל גם לכל אלו שמעוניינים לפתוח לעצמם עסק קטן וטעים של דברי מתיקה שכה אהובים. בקורס תלמדו הכל על בצק וסוגיו, לחמים, מוסים, פטיפורים (מילה כל כך יפה) וכל מה שאפשר לעשות משוקולד. ואפשר גם אפשר.

ובמטבח כמו במטבח - הניקיון במקום ה-1. חדר בישול ב"תדמור"(צילום: זיו ריינשטיין)

אז מה מבשל העתיד?

אז האם התמחות בבישול היא הפתרון לבעיית התעסוקתית בענף התיירות? ייתכן שלא, היות והמחסור הרציני בתחום (כ-50 אחוז מכוח העבודה) הוא דווקא במקצועות שירותיים, כגון חדרניות, בל-בויס, אנשי ניקיון ושאר עבודות שרבים תופסים כזמניות ולא מתגמלות.

כמו כן, תמיד קיים ביקוש גם לאנשי מטבח, כמו שוטפי כלים ומלצרים וכמובן שלא כולם יכולים להיות שפים או סו-שפים במסעדות יוקרה ומלונות.

עם זאת, בתדמור טוענים שמי שטוב וסבלני - יכול ללמוד את רזי המקצוע ולהגיע רחוק, ואם יש לך את הבסיס הלימודי ואת הניסיון שמגיע עם הזמן - האפשרות שלך להשתלב בתעשייה הקולינרית טובה בהחלט.

"רמת ההשמה בתחום הזה היא של כ-80-70 אחוז", אומר שפיס. "הביקוש גבוה ושיעורי ההרשמה פשוט דימיוניים כי זה מקצוע שיש בו תחלופה רבה".

בין 250 ל-300 סטודנטים קולינריים לומדים בתדמור בשנה, ועם הפריחה של בתי הספר הנוספים לבישול וטבחות בארץ, נראה שיש עתיד לתחום הבישול הישראלי שטומן בחובו גם אפשרות פרנסה לא רעה.

אבל גם אם תחליטו להירשם לקורס ובסוף לא תעסקו בתחום - אל תרגישו שאכלתם אותה. ואם בכל זאת תרגישו כך - לפחות זה יהיה לכם טעים.