ההילולה הגדולה בישראל

אם אתם באזור, וכיוון שהר מירון נשקף מכל פינה, כדאי מאוד להמשיך לנסוע לכיוון ההר. סמוך למבנה בית ספר שדה ,ישנו שביל מסומן היטב, בן כשני ק"מ, המוביל לפסגת ההר.

הטיול קצר ויפהפה: רוב הזמן הולכים בתוך יער אפלולי, אלות, אלונים, עצי קטלב והרבה עלים יבשים וטחב תחת הרגליים. בין לבין, תצפיות יפות על הגליל העליון, על אזור החולה. טיול קצר וקל, מלא פריחה בעונה הנוכחית.

כקילומטר לפני צומת מירון (אם באים מכיוון מערב), יש עיקול חד של הכביש ובצידו חניון מסודר. אם יורדים בנחל שחוצה את הכביש, נחל מירון, מגיעים תוך פחות מ-20 דקות להתחברותו עם נחל עמוד. בשמורת נחל עמוד יש כמה מעיינות יפים, תחנות קמח עתיקות, שפע של צמחייה ולא מעט מקומות שראויים לרחצה טובה. כשמגיעים לבריכה הגדולה ביותר, עינות שכווי, אפשר או לחזור לנקודת המוצא, או לפנות שמאלה ולהגיע, תוך שישה ק"מ של הליכה לא קשה, לצפת.

האזור משופע בצימרים. לדתיים יש מגוון רחב של חדרי אירוח במושב מירון, אחרים יוכלו ליהנות מצימרים משובחים בכרם בן זמרה או במושב אמירים הסמוך לצומת מירון. ההמלצה שלנו היא על הצימרים של משפחת פיילר באמירים: כמה חדרים עם פרטיות רבה, בתוך חורשה. מעט ערסלים ביניהם, ובחלק מהחדרים גם תנור עצים, שבימות החורף ההתעסקות בו מחממת ומענגת. בעל הבית, אורי, הוא מוזיקאי, ולעתים אפשר ליהנות מקונצרט ספונטני שלו עם חברים.

המגוון לא גדול, בולטת במיוחד מסעדת ג'סקלה, בכניסה ליישוב גוש חלב. אולם אוכל גדול שממנו נשקף הר מירון שממול, אבל בימות החורף עדיף לשבת ליד האח שבמרכז המסעדה ולהביט בעצים המתנפצים בלהבות.

המקום מתמחה בבישול כפרי וכל מיני עשבים, שבשביל רובנו הם רק עשב (עולש, חוביזה, גרגיר נחלים), מתגלים שם כמעדן, כאשר מבשלים אותם במי מלח ולימון. החומוס בינוני למדי, אל תבזבזו עליו זמן, המחירים קצת יקרים (פלטה של מבחר הסלטים לאדם עולה 70 שקל), אבל התפריט מעניין והאווירה נעימה ביותר.