דו"ח מבקר המדינה חושף שורת ליקויים חמורים במערך התביעה במשטרת ישראל. התביעה המשטרתית מגישה כתבי אישום בלא קבלת אישור פרקליט המחוז כנדרש בחוק, כך גם המצב לגבי סגירת תיקים. מדיניות התביעה פגומה כשכתבי אישום רבים מוגשים בעבירות בהן, לפי הנחיית היועץ המשפטי, יש לשקול נקיטת אמצעים חלופיים להליך הפלילי, משך הטיפול בתיקים ארוך מידי ורישומי התביעה לקויים.
התביעה המשטרתית מייצגת את המדינה במרבית העבירות הנדונות בבתי משפט השלום. בפועל מטפלת התביעה המשטרת בכ-85% מכלל התיקים הפליליים, ומתוכן בכ-75% מתיקי העבירות החמורות (פשעים).
בדו"ח מציין מבקר המדינה כי המצב בו התביעה המשטרתית כפופה לקציני החקירות במשטרה, מעוררת חשש בדבר יכולתה לקבל החלטות באופן עצמאי, בעיקר לגבי שיקול הדעת אם להגיש כתב אישום. המבקר מציע לשקול את צירוף התביעה המשטרתית ואיחודה עם הפרקליטות, דבר שיבטיח את עצמאותן של כל יחידות התביעה, מדיניות תביעה אחידה והתמודדות טובה יותר עם עומס. גם לפי המבנה הקיים קובע המבקר כי מן הראוי יהיה לבטל את כפיפותה של התביעה המשטרתית ליחידות המשטרה.
מתוך מדגם שערך משרד המבקר עולה כי 80% מכתבי האישום שהגישה התביעה המשטרתית, הוגשו בלא שנתקבל אישור מהפרקליטות כנדרש בחוק. כך המצב גם לגבי 85% מהתיקים שנסגרו בלא אישור הפרקליט המחוזי. ב-86% מהתיקים בהם הוגשו כתבי אישום בידי התביעה המשטרתית, לא צורפה להחלטה על הגשת כתב האישום חוות דעת מתאימה בדבר טיב הראיות, אופן בחינתן ונתונים נוספים שיסבירו את החלטת התובע להגיש כתב אישום. הדו"ח חושף גם שימוש מועט מידי בחלופות להגשת כתבי אישום בעבירות קלות, כפי שהנחה היועץ המשפטי (ב-61% ממקרים אלו הוגשו כתבי אישום), וכן אכיפה בלתי שוויונית של החוק בעבירות קלות במחוזות המשטרה השונים (במחוז מרכז הוגשו כתבי אישום ב-55% מהמקרים הללו, מול 0% במחוז ירושלים).
הדו"ח מתייחס גם לבעיית עומס העבודה המוטל על התובעים, וגורם להתמשכות הטיפול בתיקים. המבקר קובע כי עומס זה פוגע באכיפת חוק, גורם עינוי דין לחשודים ונאשמים, והוא מוסיף כי מערכת התביעה הפלילית לא יישמה כל גישה חלופית להתמודדות עם הבעיה, פרט לדרישת תקנים נוספים.
