רודריגו גולדברג: אגדה צ'יליאנית

לפני מספר חודשים עוד התלבטו במכבי תל אביב לאיזו מקבוצות התחתית להשאיל את החלוץ הצ'יליאני, רודריגו גולדברג. לאחר שכבר צבר דקות מרשימות במסגרת ליגת המילואים ומספר אימונים בעירוני ראשון לציון, השתכנע המאמן ניר לוין שאולי עדיין נותר משהו מהכישרון הדרום אמריקאי שהבטיח ונפצע כל כך הרבה מאז נחת בקריית שלום לפני ארבע שנים. אמש (ג') הצעיד רודריגו (29) בעל פני הילד את הצהובים לתואר גואל אחרי חמש שנים יבשות. גולדברג, שחזר לפני כחצי שנה ארצה, כבר חשב על פרישה מאולצת וראה את סופה של הקריירה המוחמצת. כעת, הוא חוזר, ובגדול: "אמרתי לעצמי - אני מגיע לארץ, משחק חצי שנה ופורש מכדורגל. במכבי נתנו לי הזדמנות והשאר היסטוריה". הקאמבק של עונת 2000/2001.

"העונה המוזרה בחיי"

שריקת הסיום מצאה את הצ'יליאני ממרר בבכי על הדשא. גם בחגיגות חדר ההלבשה הוא הצטופף בפינה, לא מעכל, עטוף בדגל המולדת הדרום אמריקנית, משוחח בטלפון עם אישתו שנמצאת רחוק רחוק בצ'ילה. "זה היום המאושר בחיי וזאת השנה המוזרה ביותר שעברתי בקריירה", אמר רודריגו, "מי האמין שבסוף השנה אחגוג גביע עם מכבי. אני פשוט לא יודע מה להגיד".

"אוהב את ניר"

וכשהוא מוצא את המילים הן בעיקר מכוונות כלפי איש אחד: המאמן ניר לוין. רודריגו: "ניר לא יודע מה הוא עשה בשבילי. אין לו מושג. הוא לא יודע איך הוא הפך אותי לאדם מאושר. הוא נתן לי צ'אנס כאשר אף אחד כבר לא האמין בי. אני אוהב אותו. אני מקווה שאני מצליח בקצת להחזיר לו על המגרש. לוין היום הוא דמות בשבילי".

בן בית

גולדברג הפך בחודשים האחרונים לאהוד הקהל הצהוב. מדי שישי מתארח השחקן שמנותק מאשתו ובתו בביתו של אחד האוהדים. המועדון אימץ אותו. רודריגו: "בשנים האחרונות עברתי כל כך הרבה פציעות,לא הצלחתי להוכיח מה אני שווה. חשבתי לעצמי לעזעזל רודריגו! הם השקיעו בך כל כך הרבה ואתה לא החזרת להם כלום. כשהחלמתי וחזרתי לארץ רציתי להראות לכולם שאני כן שחקן טוב, שאני כן יכול לעזור".