שתף קטע נבחר

דילן. המדריך המלא

עם צאת האוסף "The Essential Bob Dylan", נזכר ארי קטורזה באלבומיו הטובים ביותר, וממליץ - לדור שלא ידע את דילן - איפה כדאי להתחיל

לרגל יום הולדתו השישים של בוב דילן, ולאור העובדה שעברו בדיוק ארבעים שנה מאז הוחתם דילן ב"קולומביה", הוציאה חברת התקליטים NMC אוסף כפול – "The Essential Bob Dylan" - המאגד כמה משיריו הטובים ביותר שנכתבו בארבעת העשורים האחרונים. מאחר שהמלצה על אוסף כזה היא כמעט ברורה מאליה, אנסה לקחת אתכם דרך אוסף להיטים זה, שיכול לשמש כפתיח טוב לדור שלא ידע את דילן, ולהמליץ על אלבומיו הטובים ביותר, לכל אלו שירצו להעמיק את היכרותם עם המשורר הוותיק.
האוסף מתחיל בשלושה שירים מתקופת הפולק שלו: "נישא ברוח" ו"אל תחשבי פעמיים, הכל בסדר" מאלבומו השני "The Freewheelin’ Bob Dylan", וכמו כן עם ה"זמנים משתנים", כשם אלבומו השלישי שיצא גם הוא ב-63'. אלה אכן מייצגים היטב את עבודותיו של דילן מאותן שנים. למי שממש מתעניין בחזון הפולקיסטי של דילן, מומלץ לנסות את "הפריווילין'", שהוא הטוב יותר בין השניים, וגם מכיל את "גשם חזק עומד לרדת", אולי השיר הטוב ביותר שלו מתקופת שירי פרופגנדה יד-חמישית אלו. האלבום "Another Side OF Bob Dylan", בו דילן, עדיין עם גיטרה אקוסטית בלבד, מתחיל להשתחרר ממגבלות הפולק, מיוצג על ידי השיר "It ain't me babe", אך מאחר שהחסירו את "Chimes of Freedom" ו-"Ballad in plain D", כדאי לבדוק אלבום זה במלואו.
מ"החווה של מגי" (רצועה חמישית) ועד "אשה של יום גשום# 12" (רצועה 14) האוסף מביא קמצוץ מהתקופה הטובה ביותר של דילן, בה הוא אכן שינה את פני הרוק. את האלבום "Bringing It All Back Home" מ-65' מייצגים "החווה של מגי", "הכל נגמר עכשיו, ילדה עצובה", "מיסטר טמבורין מאן" ו"Subterranean Homestick Blues". זהו אחד מאלבומיו הדגולים של דילן, בו הוא חוזר אל ימיו כמעריץ של באדי הולי וליטל ריצ'ארד, מקבל השראה מהביטלס, וכולל מספר שירים מחושמלים. אבל מעבר לכך, דילן קונה בגדי מוד חדשים, ולראשונה הוא כותב שירים עמוקים באמת על תבוסת ההומניזם הראציונלי בארצות-הברית שלאחר רצח קנדי, וגם כולל מספר שירי אהבה קורעי לב. שנון, משעשע, רווי במלודיות טובות וקצוות משויפים. חובה לכל דילניסט.
אלבומו הבא "Highway 61 Revisited" מיוצג בצורה תמוהה רק עם שיר אחד, "Like A Rolling Stone", שהוא אולי השיר הכי חשוב שלו בעשור ההוא וזה שפותח את התקופה הבוהמיינית של הרוק. באלבום המוצלח לא פחות משחזר דילן את רוחו של האנק וויליאמס ורוברט ג'ונסון, יוצא לדרכים בעקבות קרואק, ורוקח יצירה שמתפוצצת מכשרון, הומור וחזון ששינו את הרוק לתמיד. אוסף הלהיטים מכיל עוד אחד משיריו הטובים ביותר - "Positively 4th Street" - שיצא במקור רק על תקליטון והוא שווה בהחלט.
"בלונד און בלונד", שמיוצג עם "אני רוצה אותך", "בדיוק כמו אשה" ו"אשה של יום גשום#12" (אגב, השירים הפחות מעניינים באלבום), סוגר את הטרילוגיה הזאת ביצירת בלוז גנדרנית, הרסנית, מסוממת ומפתה – הצליל של האיש שמנסה לעמוד על סירה שיכורה, ולרגעים אחדים מצליח. במילה אחת: הורס.
האלבום המומלץ "The Basement Tapes" אינו מיוצג כלל, ולכן הבא בתור הוא "ג'ון ווסלי הארדינג" מ-68' עם "לאורך מגדל התצפית" ו"אהיה הבייבי שלך הלילה", שמומלץ למי שרוצה לבדוק כיצד חוזר דילן דרומה כדי להבין כיצד היה הרוקנרול צומח ללא אלוויס. את הצד הראשון של האוסף חותמים "Lay, Lady, Lay" ו-"Knockin' on Heaven's Door", שהם אכן השירים היחידים הראויים מתוך האלבומים בהם הם מצויים.
התקליטור השני פותח עם "צעיר לנצח" הלא מרשים, אבל משתפר עם "Tangled Up in Blue" ו"Shelter From The Storm" מהאלבום "Blood on The Tracks", בו חוזר דילן לאחר שנים של יובש עם יצירה חזקה ואישית בקול שהביא אתו זיקנה ולידה מחודשת, טרור ושלום. שווה בהחלט.
"Desire" מיוצג רק עם "The Hurricane", אבל מומלץ לבדוק את האלבום הזה - עם הכנר המטורף שעושה בו ככל העולה על רוחו - על כוס קפה לפני שאתם עוזבים אותו; הרי אלפי ישראלים כבר עשו את זה.
ומכאן העסק נהיה לא ממש ברור, אבל לא ממש נורא. להיטים דרגה ב' מאלבומיו המאוחרים בסוף שנות ה-70 וה-80 ממלאים את הרצועות ומוכיחים שוב עד כמה יבש היה דילן באותה תקופה. דווקא "הו רחמים" הנהדר יכול היה לקבל ייצוג טוב יותר וגם "Time Out Of Mind", שניהם מיוצגים בשיר אחד בלבד. אה, כן, ויש גם את "Things Have Changed”, עליו קיבל את האוסקר, שהוא לא ממש מפיל, אבל חותם את האוסף בצורה מכובדת.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עטיפת האוסף החדש
Desire. הישראלים אוהבים
לאתר ההטבות
מומלצים