הדיונה הגדולה

כף הרגל היחפה שקעה בחול. גרגרים קטנים מילאו את הרווח בין האצבעות. הגומה הקטנה סביב הרגל השקועה התעמקה, והנה נעלמה כבר גם הבוהן. כף הרגל הקטנה התרוממה לצעד נוסף במעלה הגבעה החולית. עוד צעד ועוד צעד. ככל שהטיפוס נמשך, התעבה ענן החול מסביב. בשל המעלה התלול, הואץ קצב הנשימה.
שתי הבנות המטפסות, סמוקות ממאמץ והנאה, צנחו לחול במרום הגבעה והביטו על המדרון שכבשו. כשחזר האוויר לריאותיהן, נעמדו וצווחו לעבר העומדים למטה: הגענו. עכשיו אתם. זה בערך מה שקורה לכל משפחה שמגיעה לחולות הזהובים של הדיונה הגדולה.

אלה תולדות הדיונה

גרגרי חול, מהחומרים הנפוצים בעולם, מתקבצים לחופי ימים ואגמים. החול נוצר מסלעים רבים שנטחנו משך השנים. הגרגרים נישאים על-ידי גלי הים, מגיעים לחופים, מתייבשים ושוקעים. הרוח מערבלת ומסחררת אותם ודוחפת את הגרגרים הקטנים לנדוד לפנים הארץ. החול מוכר כחומר בסיסי לייצור זכוכית. כבר בזמן הקדום עסקו בני שבט זבולון, שישבו לחוף הים, בהפקת התוצר השקוף. החול דרוש גם לבנייה, ומחירו הגבוה מזמן לגנבי חולות רווחים קלים.
הדיונה הגדולה, לא רחוק מאשדוד, היא שריד כמעט אחרון לחולות הלבנים של מרכז הארץ. צורתה סהר, ולכן קוראים לה גם סהרון. אורכה כ-250 מטר וגובה המדרון כ-35 מטר. בפארק החולות צומחים שני עצי בר והשיטה המלבינה, שסבך ענפיה צפוף ואפלולי, וצפצפת הפרת. האדם הוסיף לפארק את השיקמה, האשל, שיטה מכחילה ועצי בוסתן שונים.

מה שאפשר לעשות בחולות...

אם מתחילים את הטיול בצורה מסודרת, צריך להפרד יפה מהמכונית בצל העצים בפארק השיקמים. בתום המסלול נחזור לכאן לפיקניק על אחד הספסלים שנטעה כאן קק"ל. בקצה הדרומי-מזרחי עץ שיקמה גדול ומרובה גזעים, וכאן מתחיל המסלול. ממש בתחילת החולות פוגשים עוד עץ שיקמה, עטוף בטפיל מקומי, השרביטן. כאן פונים ימינה (דרומה). עוד כמה שיקמים בצד השביל, ומגיעים לבוסתן החולות: עצי דקל, שיטה מלבינה וגם גפן שזורקת את ענפיה על החולות. הבוסתן מלבלב בגלל הקירבה למי התהום. מכאן רואים את הדיונה הגדולה בכל תפארתה.
זה הזמן להיפטר מהסנדלים ולהסתער על המעלה החולי. בקצה הגבעה, עד שהנשימה נרגעת, אפשר להעיף מבט מסביב ולהבחין בבתי השכונות הדרומיות של אשדוד, בפס הכחול של חוף הים הקרוב, ובעצי שיקמה רבים המפוזרים בחולות.
ועכשיו לכיף. אפשר, למשל, לרוץ למטה בקפיצות משוגעות. המהדרין נוהגים להתגלגל מקצה הדיונה ועד לבסיסה, על הצד או בגלגולי ראש. בשני המקרים מובטח לכם שגרגרי החול יספקו לכם שפע עיקצוצים, עד למפגש עם המקלחת. אפשר סתם להגיע לקצה, לשכב על הגב ולהביט בשמים, ליהנות ממשב הרוח הנעים שבא מהים, מתנועת העננים. אם גם הכלב המשפחתי הצטרף לטיול מובטח לו שיפיק הנאה רבה ויביע את עצמו בנביחות שמחה. רצוי לשטוף לו את העיניים אחרי הטיול, למניעת דלקת עיניים.
רוצים להתחקות אחר בעלי חיים בסביבתם הטבעית? בשביל זה צריך להגיע לכאן מוקדם בבוקר ולחפש עקבות בחול שנותרו ממסע לילה. אולי תגלו עקבות פתלתלים של נחש או חומט, ובטח של חיפושית שמיהרה למצוא מסתור. ואולי את העקבות הרחוקים זה מזה של ירבוע החולות הקופצני. אם תקדימו עוד יותר, לא מן הנמנע שתספיקו להגיע לריצת הבוקר של הצבי, או לפחות של הארנבת. רק לצב יש את כל הזמן שבעולם.