הכנסת העבירה אתמול (יום ג') בקריאה שנייה ושלישית את התיקון בחוק להגדרת מעשה אונס. התיקון מבטל בהגדרת החוק הקיימת כיום את הדרישה להביא ראיות לשימוש בכוח או גרימת סבל גופני כהתניה לעבירת האינוס. לפי התיקון, יש להסתפק בהיעדר הסכמה, משום שלא פעם נתון הקורבן בחרדה קשה ולכן התוקף לא נזקק להפעלת כוח.
בבתי המשפט ברחבי הארץ מתנהלים מדי יום עשרות דיונים במשפטי אונס ובכל אחד מהם נחשפים החרדה והפחד להם נתונות נשים נאנסות, גם אם האונס לא מתבצע תחת איומי סכין בסימטה חשוכה.
בעד התיקון: מסר לנשים שהמוסדות מבינים מה זה אונס"
ח"כ יעל דיין, שהעלתה את הצעת החוק, לא הופתעה אתמול כאשר התיקון לחוק עבר עם מתנגד אחד בלבד - חבר כנסת מטעם ש"ס. "ההתנגדויות היחידות ששמעתי לתיקון היו מחברי כנסת של ש"ס ולא ממשרד המשפטים או בהצבעות בכנסת", אומרת דיין. "בש"ס התייחסו לזה שעלול להיווצר מצב בין בעל לאשתו, שהיא תנצל את החוק לנקמנות ותגיש נגדו תלונות שווא, כי הרי לתפיסתם, אשה חייבת לשכב עם בעלה. אני לא חוששת מנקמנות מכיוון שהבעיה היום היא שנשים לא מגישות מספיק תלונות. הן לא מוכנות לעבור את החקירה האיומה בבית המשפט שדורשת מהן לחזור על כל מה שעבר עליהן".
מירב דדיה, מנהלת מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית מברכת אף היא על התיקון בחוק: "התיקון משקף את השינוי שמתחולל בחברה בהבנת תופעת האונס. השינוי אומר שלא צריך להוכיח שהיה שימוש בכוח ושכל מה שהוא לא בהסכמה הוא אינוס. החוק משקף ראי חברתי וזה יקרין גם על בתי המשפט. והכי חשוב הוא שזה מסר לנשים שהמוסדות מבינים מה זה אונס".
נגד התיקון: "המתלוננות בעמדה נוחה יותר"
עו"ד ציון אמיר, פליליסט ותיק, מתנגד לתיקון בחוק. לטענתו, חקיקה לא צריכה להוביל להרשעה קלה לנאשמים. "התיקון הזה רע מאוד בכמה מישורים. זו פגיעה בזכות נאשמים להתגונן כראוי בפני תלונה, שלטענתם היא תלונת שווא. התיקון מביא לכך שהמתלוננת נמצאת בעמדה נוחה יותר בפני בית המשפט וההרשעה תהיה קלה יותר. חקיקה לא צריכה להוביל להרשעה קלה של נאשמים, אלא לשיפור דרך עבודתה של המשטרה. זה מנוגד לתפיסה הדמוקרטית. חשוב שידעו", מדגיש ציון, "שאני לא בא להגן על האנסים ואני נגעל מהם כמו כל בן תרבות, אבל אני חושש שהניסיון להיאבק בפשיעה הזו ככה, זה לשפוך את התינוק עם המים. אל תפגעו בזכות להתגונן כראוי".
