פרסים ספרותיים: מיליון ש"ח בשנה

והרי החדשות: לרגל הקמת הקבוצה המו"לית המאוחדת של הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים, החליטו שתי ההוצאות לייסד שלושה פרסים ספרותיים חדשים: פרס יעקב שבתאי לסיפורת, פרס נתן אלתרמן לשירה ופרס פניה ברגשטיין לספרות ילדים. הכוונה היא לעודד את היצירה הישראלית המקורית בשלושת התחומים הללו.

פרס שבתאי

בסך 20 אלף ש"ח, יינתן החל בשנה הבאה לכתב היד הטוב ביותר שייבחר בתחומי הסיפורת: רומאן, קובץ סיפורים או נובלות, והספר הזוכה יראה אור בספריה החדשה (הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה) בליוויו של העורך, מנחם פרי.

פרס אלתרמן

בסך 10 אלפים ש"ח, יינתן לכתב יד בתחום השירה (מחזור שירים שלם או שירים מקובצים), שייצא לאור בהוצאה המשותפת.

פרס ברגשטיין

גם הוא בשווי 10 אלפים ש"ח, יוענק לכתב היד הטוב ביותר לגיל הרך, בשירה או בפרוזה. את כתבי היד ניתן לשלוח עד 30 בספטמבר, כשטקס הענקת הפרסים לזוכים יתקיים במארס או באפריל 2002.
שלושת הפרסים החדשים הללו, 40 אלף ש"ח בסך הכל, מצטרפים לעשרות פרסים ספרותיים אחרים, מכובדים יותר או פחות, המוענקים לכותבים בישראל. כל הפרסים מצטברים לסכום הקרוב למיליון ש"ח בשנה, וכולם, כך נראה, יוצאים מהעניין מורווחים. הכותבים שמחים לקבל את הכסף ואת היוקרה, והמעניקים, בחלקם הוצאות ספרים, מקבלים כתבי יד שיוכלו בבוא העת להפיק מהם רווח.
"מאחורי תחרויות הפרסים", מגדיר זאת המשורר אילן שיינפלד בספרו 'בית ספר למשוררים', "עומד מנגנון כלכלי מובהק. תחרות הפרסים היא כלי יעיל מאוד בידיו של המו"ל, כדי 'לצוד' כשרונות חדשים, שטרם נחשפו ברבים".
האדם, ובמיוחד הכותב, מסביר שיינפלד, הוא מטבעו יצור רודף כבוד, והוא מעוניין לזכות במילגה או בפרס כדי לחוש, ולו לרגע, את טעם התהילה או ההכרה. כל פרס מחזק את ההכרה הציבורית בפועלו, וגם את ההכרה שלו בעצמו כסופר או כמשורר. זוהי גם דרך מצוינת לרצות את המשפחה ואת הסביבה.

- עוזי שביט, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים, מדובר בשיקול כלכלי-יחצ"ני או בהענקה נטולת מניע מסוג זה?

"סדרת הפרסים החדשה משדרת הצהרת כוונות שבמרכזה מחויבות לספרות העברית המקורית. זו גם הסיבה שהכרזנו על שלושה פרסים ולא אחד. נכון שסיפורת נחשבת בשנים האחרונות לשדה האופנתי, שבו כאילו מונח הכסף, שהרי אם הספר מצליח הוא עשוי להימכר בעשרות אלפי עותקים. אבל כדי להרגיש שאנחנו מחויבים גם לדברים שהם פחות אופנתיים, קבענו פרס לשירה, שהיא יצירת איכות, ופרס לספרות ילדים. ה'בסט סלריות' היא לא המדד שעל פיו אפשר להעריך טיב של ספר. אנחנו הרי יודעים, שחלק גדול מרבי המכר הם ספרים לא איכותיים, וחלק גדול מהספרים האיכותיים אין להם סיכוי להיות רבי מכר. כאן אנחנו מתכוונים לספרות איכותית, ולכן גם בחרנו בשמות הולמים: יעקב שבתאי הוא דוגמה קלאסית לסופר שהמחויבות היחידה שלו היתה לאיכות ולא למסחריות, ואותו דבר אפשר לומר על אלתרמן וברגשטיין".

******

אביא להלן סקירה חלקית של הפרסים הספרותיים בישראל, שאותם כינה אברהם שלונסקי 'פרסטיטוציה', כנראה משום סבר כי לא הכל כשר וישר בממלכה הזאת.

פרס ישראל

ללא קשר לכך, הפרס הספרותי הנחשב ביותר הוא פרס ישראל, והוא מוענק לזוכה במוצאי יום העצמאות בטקס ממלכתי. הפרס, 50 אלף ש"ח מתקציב החינוך, מוענק לסופרים ולמשוררים יוצרים פעמיים בכל חמש שנים. פעם בחמש שנים מוענק הפרס גם למדענים העוסקים בחקר הספרות. כמה מהזוכים בעבר ציינו כי היו מוכנים אפילו לשלם מכיסם את הסכום כדי לזכות בפרס הזה, מה שמעיד על חשיבותו הציבורית. הציבור, אגב, הוא גם המגיש את המועמדים לפרס ישראל, והכוונה לאוניברסיטאות, מכוני מחקר, תיאטרונים, בתי ספר למוסיקה ולמחול, אנשים פרטיים ואפילו המעומדים עצמם או מישהו מטעמם. השופטים אינם יודעים מי הממליצים ודנים במעומדים על פי תרומתם ופירסומיהם בלבד. על המעומדים להגיש את כתביהם החל בחודש יולי ועד 31 באוקטובר, כשעל שלושת או חמשת השופטים בתחרות להשיג החלטה והסכמה פה אחד. בשנה שעברה זכו בפרס הנכסף עמליה כהנא-כרמון בפרוזה ומאיר ויזלטיר בשירה.
בכל מחזור פרסים, אומר ד"ר דב גולדברגר, יועץ שר החינוך לפרס ישראל, בוחנים השופטים את כתביהם של כעשרים סופרים המגישים את מועמדותם, ועוד כ-15 מועמדים בחקר הספרות. כדי להסתיר מהשופטים את זהות הממליצים, מודפס החומר שהם מגישים מחדש על נייר של פרס ישראל. את השופטים ממנה שר החינוך על סמך המלצותיהם של גולדברגר ויו"ר הוועדה, כשברוב המקרים מדובר בזוכי פרס ישראל בעבר באותו תחום. פרס ישראל הבא לפרוזה ולשירה יוענק בשנת 2003.

פרס הנשיא

הפרס השני ביוקרתו הוא, ככל הנראה, פרס הנשיא, המורכב למעשה מארבעה פרסים. זהו פרס חדש יחסית, וניתן השנה בפעם החמישית. את הפרס ייסדו אגודת הסופרים ונשיא המדינה לשעבר, עזר ויצמן. שלושה פרסים, בסך 11 אלף ש"ח כל אחד, ניתנים בכל שנה לסופרים הכותבים בשפה העברית. הפרסים ניתנים על מפעלי חיים, או על ספר שפורסם בחמש השנים האחרונות. פרס רביעי באותו סכום ניתן ליוצר הכותב בארץ בשפה זרה (ערבית, אנגלית, רוסית ועוד) ותורגם לעברית. הגשת כתבי היד מתחילה בדצמבר ועל הזכייה מכריזים ביוני. שתי ועדות שופטים, שלושה בכל ועדה, מחליטות על הזוכים. את השופטים ממנים אגודת הסופרים והתאחדות אגודות הסופרים הכותבים בלועזית.

פרס ספיר לספרות


לפני שנתיים הפתיע מפעל הפיס בפרס חדש, שמחזיק היום בתואר 'הפרס הכספי הגבוה ביותר במדינה בתחום הספרות'. פרס ספיר לספרות, לזכר השר המנוח פנחס ספיר, ניתן על ידי קרן הקרויה על שמו ועומד על סך של 150 אלף ש"ח. זהו חיקוי מדויק של פרס 'בוקר' היוקרתי באנגליה. במפעל הפיס רצו שילוב של פרס גדול, אירוע מתוקשר היטב וחבר שופטים אנונימי של אנשי ציבור. אחרי תחקיר באנגליה הוחלט לאמץ את תקנון הפרס הבריטי. 'בוקר', אגב, היא חברת מזון בריטית גדולה, העומדת מאחורי הפרס.
בניגוד לפרס ישראל, הגשת הספרים לתחרות זו נעשית רק ע"י הוצאות הספרים. כל הוצאה מעבירה שלושה ספרים שנכתבו בשנה האחרונה בלבד ונחשבים בעיניה לטובים ביותר. למנהלי הוצאות הספרים גם מקום של כבוד בהנהלת הפרס. הם מהווים 50 אחוז ממנה, כשחציה השני מורכב מפרופסורים לספרות ואנשי ציבור. ועדת משנה מקרב ההנהלה, שבה חברים יו"ר דירקטריון מפעל הפיס אברהם כץ-עוז, אהד זמורה ואורה נבנצאל, ממליצה על חבר השופטים, ובתפקיד יו"ר חבר השופטים מכהן השופט בדימוס שאול אלוני.
בחירת הזוכה מתבצעת בשני שלבים. בשלב ראשון בוחרים השופטים רשימה נבחרת של חמש יצירות ספרותיות, כשכל מחבר שספרו נכלל בה זוכה ב-10 אלפים ש"ח. בשלב שני נבחרת מבין החמש היצירה הזוכה, המזכה את כותבה ב-150 אלף ש"ח נוספים. השנה זכה בפרס הגדול דויד גרוסמן על ספרו 'מישהו לרוץ איתו'.
"בסך הכל", מסכם אברהם כץ-עוז, "העניין נבחן מבחינה עסקית, ומצאנו שזה עושה טוב לעסקים. זה הדבר החשוב לנו ביותר, כמו שזה היה חשוב ל'בוקס פרייס', שקיבל מזה הרבה פרסום, תהודה ודימוי חיובי".
פרס ספיר לספרות ניתן עד כה לקטגוריה אחת בלבד: יצירת פרוזה בהיקף של לא פחות מ-60 אלף מילה. הנהלת הקרן שוקלת להוסיף קטגוריות ולהעניק בשנים הבאות פרסים כספיים דומים גם לתחומים אחרים, כמו ספרות ילדים, ספרות מתורגמת מערבית ומרוסית, מחזאות מקורית, שירה ופרס ביכורים לסופרים צעירים.

פרס קרן מוזס

הפרס הספרותי השני בגודלו הוא פרס קרן מוזס על שם נוח מוזס, שמעניקה הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות מאז 1994. הפרס, הניתן לכותבי פרוזה, עומד היום על 100 אלף ש"ח, ובשנה הבאה, מבטיח מנכ"ל ההוצאה, דב איכנולד, הוא יעלה ויגיע ל-200 אלף.
עוד שינוי, שבו ידונו חברי הדירקטוריון והועדה הספרותית של ההוצאה, הוא מתן פרס לספרות נוער, סוג של ספרות שהיום כמעט אינו קיים. "כילד", אומר אינולד, "קראתי יצירות של ביאליק, שלונסקי ואלתרמן, ואילו היום רוב הסופרים הקאנוניים לא כותבים לנוער. 200 אלף ש"ח הם, לדעתי, סכום מספיק גדול ליצור אינטרס חזק, כדי שנקבל כתבי יד טובים".
מבין 350 כתבי יד שהגיעו לתחרות קרן מוזס, זכה בשנה שעברה יואב כ"ץ, תסריטאי ומחזאי, על קובץ הסיפורים 'מולטי סיסטם'. בתחילת ספטמבר השנה ניתן יהיה להגיש שוב כתבי יד, ועל הזוכה יוכרז בתחילת 2002.

פרס ביאליק

בין הפרסים הספרותיים הנחשבים נמנים גם פרס ביאליק, שמעניקה עיריית תל אביב; פרס ברנר של אגודת הסופרים וקרן האפט; פרס אקו"ם ליצירות המוגשות בעילום שם; פרס ברנשטיין המוענק על ידי התאחדות הוצאות הספרים בישראל; פרס קוגל של עיריית חולון; ופרסי ירושלים לספרות ושירה על שם אורי צבי גרינברג וש"י עגנון.
פרס ביאליק, בסך 18 אלף ש"ח, מוענק אחת לשנתיים על יצירות שנכתבו העברית והתפרסמו במשך השנתיים שקדמו למתן הפרס. חמישה שופטים, מהם שניים מאגודת הסופרים, מחליטים על הזוכה ונשארים באלמוניותם עד מתן ההחלטה הסופית. לפרס השנה ניתן להגיש מועמדות עד סוף החודש, כשעל הזכייה יוכרז בדצמבר או בינואר.
ובהקשר לכך, סיפור קצר: לפני מספר חודשים התבשרו הסופרים חיים באר ויואל הופמן על זכייתם בפרס ביאליק, אלא שמאז ההודעה ועד היום לא שמעו מאיש דבר. התעלומה התבררה לי השבוע. ב-1998 החליטה עיריית תל אביב לשנות את תקנון הפרס וקבעה כי בוועדת השופטים ישבו שני נציגים: האחד מאגודת הסופרים ואחד מאיגוד הסופרים בראשות יעקב בסר, זאת כדי לתת זכות שווה לכל אגודה להיות מיוצגת. אורציון ברתנא, אז יו"ר אגודת הסופרים, סירב לנוכחות נציג האיגוד והודיע על פרישה מדיוני ועדת פרס ביאליק ועל הקמת 'פרס ביאליק חדש', ואף פרסם מודעה הקוראת ליוצרים להגיש מועמדות.
"כתבתי לברתנא" אומר מרדכי וירשבסקי, אז ראש מינהל התרבות בעיריית תל אביב, "שלפחות יציין שזה אינו הפרס של עיריית תל אביב ואין לנו חלק בו. במקביל הצעתי לו לחזור לוועדה ולהיות שותף אתנו בפרס המקורי, אך הוא סירב. בינתיים זכו חיים ברק ויואל הופמן בתואר 'חתני פרס ביאליק', אבל זה אינו הפרס שלנו".
בשנה שעברה סיים ברתנא את תפקידו כיו"ר האגודה, ואת מקומות החליף גבריאל מוקד. בניגוד לקודמו, הסכים מוקד לחזור לוועדת פרס ביאליק של עיריית תל אביב, אולם נותרה השאלה מה עושים עם שני הזוכים הנכבדים ומי יממן עבורם את הפרס, שהרי אגודת הסופרים אינו משופעת, כידוע, בכסף.
אחרי דיונים ממושכים הושגה בין הצדדים פשרה. "כאשר תתמנה ועדת הפרס של השנה", אומר וירשובסקי, "נביא בפניה את הבעיה ונגיד להם: 'חברה, קרתה תקלה לא נעימה, ועלינו לשלב את שני היוצרים האלה בפרס. אני מקווה שנמצא את הכסף, אבל איננו יכולים להתחייב על כך".
גבריאל מוקד: "לדעתי ברתנא צדק בעמדתו, אבל חשבתי שיהיה הרבה יותר מכובד אם נגיע לגמר המחלוקת הזאת, שלי, אגב, אין עליה שום אחריות. אני מקווה שסיכום הפגישה עם העירייה יכובד על ידי כל הצדדים, ולפיו החל מהשנה יאוחד שוב הפרס וחיים באר ויואל הופמן יקבלו אותו במעמד רשמי עם סופר נוסף, שועדת השופטים תחליט לגביו. אנחנו נשמור על ייצוג נאות של אגודת הסופרים בוועדת הפרס, יהיה טקס משותף ותיגמר המחלוקת".

פרס ברנר

לאגודת הסופרים יש פרס ספרותי משלה: פרס ברנר, על שמו של יוסף חיים ברנר, שנתרם על ידי קרן משפחת האפט ומוענק אחת לשנה. הפרס אינו גדול מבחינה כספית (אלפי שקלים בודדים), אבל נחשב מבחינה יוקרתית. בין הזוכים בו בעבר היו דוד שחר, יורם קניוק, עמליה כהנא-כרמון, נתן יונתן, וגם יו"ר האגודה הקודם, אורציון ברתנא. בעקבות זכייה זו פועל כעת גבריאל מוקד, שליו"ר האגודה, גם אם הוא סופר מוכשר בזכות עצמו, אסור יהיה לקבל פרסים הקשורים לאגודה.

קרן מרדכי ברנשטיין

קרן מרדכי ברנשטיין של התאחדות המו"לים בישראל מחלקת אחת לשנתיים מאז 1977, פרס לרומאן עברי מקורי (50 אלף ש"ח); פרס לספר שירה מקורי (25 אלף ש"ח); ופרס לביקורת ספרותית (10 אלפים ש"ח). בשנתיים האחרונות נוסף פרס למחזה מקורי שלא הועלה עדיין על הבמה (15 אלף ש"ח); ושני פרסים ליוצרים עולים חדשים בתחום הפרוזה (20 אלף ש"ח) והשירה (10 אלפים ש"ח). את הפרס זכאי לקבל כל כותב עד גיל 50.

ועוד כמה...

פרס אחר של ההתאחדות, לא כספי, הוא אות 'ספר הזהב' ואות 'ספר הפלטינה', כהוקרה על מכירה לפי כמות. מכירת 20 אלף עותקים מזכה ב'זהב', ו-40 אלף ב'פלטינה'. הוצאת קשת של רם אורן מעניקה את פרס 'קשת הזהב' לסופרי ההוצאה שמכרו 20 אלף עותקים. זה פרס כספי, שקל לכל עותק שנמכר, כלומר 20 אלף ש"ח.
אקו"ם, אגודה המגינה על זכויות היוצרים בארץ, מעניקה פרס ליצירות המוגשות בעילום שם. זכאים להשתתף רק יוצרים ישראלים, חברים ושאינם חברים באקו"ם, על יצירה שטרם פורסמה, כשהתחרות מתחילה בסוף יולי ומסתיימת באמצע ספטמבר. על היוצר לשלוח את יצירתו בעילום שם, ובמקביל לשלוח עותק ממנה, בצירוף פרטים מזהים, למשרד עורכי דין בתל אביב. שווי הפרס 15 אלף ש"ח.
לאקו"ם פרסים ספרותיים נוספים בתחום השירה ובתחום עידוד פרסום היצירה (12.5 אלף ש"ח); ספרות ילדים ונוער (12.5 אלף ש"ח); ופרס אשמן להישג השנה לסופר בתחום היצירה הספרותית שיצרה לאור כספר שירה או סיפורת (10 אלפים ש"ח). פרס נוסף על מפעל חיים בתחום הספרות, עומד על 25 אלף ש"ח וניתן בשנה שעברה לדן צלקה. ועדות השיפוט מורכבות משופטים בתחומי היצירה השונים, ומערכת השיפוט נעשית בצורה סודית ומסווגת, כדי להימנע מהשפעות חיצוניות.
פרס קוגל מוענק על ידי עיריית חולון מאז 1952, ושיעורו: מחצית פרס ישראל (נכון להיום: 25 אלף ש"ח). הפרס מוענק לסירוגין, שנה ליוצרים בתחום הפרוזה ושנה ליוצרים בתחום השירה. טקס הענקת הפרס מתקיים בדרך כלל בחודשים אוקטובר-נובמבר, כשחצי שנה לפניו מפרסמת עיריית חולון מודעה בעיתונות הארצית ומזמינה יוצרים. כאשר יש יותר מזוכה אחד, מתחלק הפרס באופן שווה בין הזוכים.
גם לעיריית ירושלים יש פרסים ספרותיים, אפילו שלושה. פרס ירושלים לשירה על שם אורי גרינברג, בסך 30 אלף ש"ח, נוסד לפני ארבע שנים וניתן אחת לשנתיים.
פרס ירושלים לפרוזה על שם ש"י עגנון, בסך 30 אלף ש"ח, גם הוא אחת לשנתיים. פרס ירושלים לספרות יפה על שם זבולון המר הוא פרס לירושלמים בלבד על כתבי יד שטרם פורסמו או יצאו לאור, במטרה לעודד יוצרים תושבי הבירה. הפרס ניתן אחת לשנה כשגובה הזכייה משתנה לפי החלטת השופטים ולפי מספר הזוכים. בקרוב מתכוונת העירייה להודיע על פרס חדש, פרס עמיחי לשירה עברית.
פורסם במוסף הספרות של "ידיעות אחרונות"