בספר של מאיר שלו "בביתו במדבר" יש סנדוויץ אחד מפואר שמלווה את הסיפור כולו, מדובר בארוחה של אברהם הסתת ובסנדוויץ המורכב מכיכר לחם שלמה שבתוכה מתחבאים המון דברים טובים. אברהם יושב על הלחם הזה מהבוקר עד ארוחת הצהריים . מאז שקראתי את הספר הזה, כבר לפני כמה שנים טובות, הסנדוויץ לא עוזב אתי, מדי פעם אני מכינה אותו ונתקפת געגועים לתקופה שבכלל לא הכרתי. לא בדיוק, אבל כמעט כמו בספר.
