 |
|
| אשה של סלט בג'ונגל הבשר / ללי בלו |
 |
|
|
|
|
|
הזוגיות חדשה לי מאוד. לא יודעת איך לכתוב אותה, שומרת עליה כמו יהלום. לא יודעת איך לא ללכלך אותה באבק מהעבר. עוד לא נעשה פשע, ואני כבר מעמידה אותנו למשפט |
|
| ללי בלו (10:32 ,24/05/11) |
|
|
|
|
|
|
איך אומרים לו - אני רוצה להיות אחת שלא שמה פס, אבל זה לא עובד לי, תמיד אוחזת בשבט הביקורת, מפנה אותו כלפי עצמי. אני רוצה להיות סקסית, ואשה שאוהבת את עצמה, לימדו אותי בעיתונים, זה סקסי. בתוכי מתגברת צעקה, צאי כבר לחירות, שחררי אותך מהשלשלאות של עצמך |
|
| ללי בלו (10:02 ,01/05/11) |
|
|
|
|
|
|
בוא ניקח את זה לאט, אני לא אומרת לו, אבל הוא מבין, הוא בטח מבין מהפסיעות הקטנות שלי. "בואי נברח ביחד", הוא מציע באבירות מדויקת - ואני בורחת הביתה. תמיד יהיה לנו מחר. מחר מגיע, עדיין מפחיד. אני מחליטה להתיידד עם הפחד |
|
| ללי בלו (10:12 ,19/12/10) |
|
|
|
|
|
|
הוא היה יותר דומה משונה, והוא התאים לי, אבל בו זמנית התאים את עצמו לאקסית שלו, ולגבי אקסיות אין מה לעשות - זה מצב אבוד. בזכות המפגש איתו אני יודעת איך מרגיש מישהו שדובר ללי בלו שוטפת. הוא קיים, יש לי הוכחה. גברים שמתאימים לי מסתובבים להם פנויים בעולם, ואני כבר יותר קרובה |
|
| ללי בלו (10:19 ,25/10/10) |
|
|
|
|
|
|
יחד איתנו שכבו האקס שלי וכל החששות שלי, הפחד הזה שהרסתי משהו טוב. נכנעתי לתשוקה ומנעתי ממנו לממש את הדחף היצרי של הצייד שבו, הייתי טרף קל מדי, לקחתי ממנו את האתגר. איך העזתי? ובריאליזם כמו בריאליזם, אם את שוכבת עם בחור בלילה הראשון, את צריכה להתמודד עם התוצאות |
|
| ללי בלו (14:36 ,10/10/10) |
|
|
|
|
|
|
לפעמים הלב מתמלא דווקא באיזו ריקנות תהומית. אז אני מדליקה את הרדיו ומקשיבה לשדר רדיו בחדר אפלולי מגיש פיסות אושר. אני מזריקה מוזיקה כמו דם לוורידים, מזכירה לעצמי שהיצירות היפות ביותר נכתבו מכאב. אנשים ניגנו את כאבם, ואנחנו עכשיו מטפסים איתם למדרגות גן עדן |
|
| ללי בלו (11:49 ,03/10/10) |
|
|
|
|
|
|
חציתי קו אדום. נגעתי בגבר של אשה אחרת. נגעתי, וגרוע מזה - זה הרגיש לי לגמרי בסדר. כאילו לא טעיתי, כאילו זה לא כתם, כאילו לא עשיתי משהו שחשבתי שלא אעשה לעולם |
|
| ללי בלו (11:42 ,26/09/10) |
|
|
|
|
|
|
כאילו שרק בזכות ההיצמדות הזו אני ארגיש קצת משוחררת. מישהו אולי יעזור לי לשאת בנטל הכבדות הזו שנחתה עליי, ואז אהיה חופשיה יותר. הזוי, כי אני הרי רווקה בלי דאגות, לכאורה הכי חופשיה עכשיו. הכל אותו הדבר, רק הרבה הרבה יותר חם |
|
| ללי בלו (11:41 ,10/08/10) |
|
|
|
|
|
|
זה רק אומר שאני זוכרת מה זה להיות נאהבת, שזה כיף, כל כך. זה אפילו לא אומר שהחיים שלי ריקים כרגע. הרי מי שנגע באהבה יודע, לא משנה כמה החיים שלך מלאים ומספקים, אהבה משדרגת אותם אינספור מונים. תובנות |
|
| ללי בלו (10:10 ,13/07/10) |
|
|
|
|
|
|
בסופה של שנה אני מגלה את עצמי כאדם אחר, מישהי שלא הכרתי, פיזית גדלתי בשני קילו, ברוח צמחתי עשרות מונים. הספקתי לא מעט בשנה הזו: למות, להתפלש בעפר, להתעורר, להיאבק, להיוולד מחדש. טור יומולדת |
|
| ללי בלו (08:49 ,21/06/10) |
|
|
|
|
|
|
באמת באמת להרגיש, להרגיש מבלי לחשוב, מבלי להשוות. אלוהים ישמור, מסתבר שיש בלב שלי מקום. טור שחרור |
|
| ללי בלו (10:28 ,04/05/10) |
|
|
|
|
|
|
אני כן עושה עניין מסקס עם גוף שזר לי, בעיקר עם גוף מוכר שמסתיר נפש לא גלויה. במילים אחרות: אני מחפשת קשר רציני. שואלת את הבחור: "באיזה שלב אתה בחיים?" ובמקום לומר לו שאני בשלב ההתנזרות, אומרת: "אני בשלב הזה. הרציני" |
|
| ללי בלו (11:59 ,06/04/10) |
|
|
|
|
|
|
מי חשב שאחרי החורף, ובדיוק כשקיבלתי את החיים "הבסדריים" שלי בחזרה, גם הם יצוצו עכשיו, זכרונות קיץ? את האהבה הזו, אני מתחילה לדאוג, אני לא מצליחה לכבות. איך אחרת אפשר להסביר כאב גרון כשבחוץ חום גיהינום? |
|
| ללי בלו (10:24 ,21/03/10) |
|
|
|
|
|
|
מקרוב הוא מחבק מאוד צמוד, אבל מרחוק מרגיש מאוד מאוד קר. כמו במשחק מלחמה, חיפשתי אהבה ונקלעתי לשדה קרב. מתקרב אליי, ואז כל כך מתרחק, וגם אני מתרחקת חזרה. הודפת ואז עוד פעם. למה לשחק בעצם, כשאני רוצה את הדבר האמיתי? |
|
| ללי בלו (11:31 ,02/03/10) |
|
|
|
|
|
|
ברחתי למגע, וזו לא אני. חיה חיים של אחרת. כמו לשמוע שעות של רוק כבד, כשאני בעצם בחורה של מלודיה רכה. מקריבה שעות שינה בשביל טיפות ייגר דבש שימתיקו את הלילה בחדר חשוך אצל מישהו אחר. ואני חייבת להודות - זה לא ממש עובד |
|
| ללי בלו (10:52 ,05/01/10) |
|
|
|
|
|
|
ביקשתי לי כבר פעם אהבת אמת, וקיבלתי אחת. אחת שבאה, ולאחר מכן גם נעלמה כלעומת שבאה. תגידו, ממתי אהבת אמת זה לא מספיק כדי להחזיק? ומה לבקש עכשיו? |
|
| ללי בלו (10:19 ,18/12/09) |
|
|
|
|
|
|
בחנות בגדים, בשבת הומה אנשים, באור ניאון, יד נעלמה משכה ממני את קופסת הזיכרון, את פנדורה שלי. אותה ורק אותה. לא את הארנק, לא את כרטיס האשראי, לא את מפתחות הרכב, רק את הפלאפון הזה עם כל הזכרונות. גם ממנו |
|
| ללי בלו (12:23 ,01/12/09) |
|
|
|
|
|
|
רוצה לריב איתו, לשכב איתו, להגיש לו תפוז מקולף, להתקלף איתו ביחד, להכיר כל שריטה בבשר. אבל בינתיים הם באים והולכים, בחורים מזדמנים, כאלה שמתנהגים כמו כולם. אין בהם משהו מיוחד, כולם יודעים להזמין אותי לגלידה, כולם יודעים את סוד הקאווה, אף אחד לא יודע לספר על עצמו |
|
| ללי בלו (11:07 ,17/11/09) |
|
|
|
|
|
|
בתוך הריק המחשבות עליו זוחלות כמו ארס, טהור ומזוכך, באות ומטרידות. ואני מגרשת אותן, גירוש שדים כזה. מרחיקה מעליי את הקסם שנעשה לאפר ואבק, נושאת לחש, ממלמלת תפילה: לדעת לקבל את השינויים בחיי, לזכור שיש להם סיבה טובה |
|
| ללי בלו (10:20 ,27/10/09) |
|
|
|
|
|
|
סליחה שלא הקשבתי לאינטואיציה שלי, סליחה שהכאבתי לעצמי מדי, סליחה שעצרתי את הכאב וניסיתי להתגבר עליו מהר מדי. יש כמה דברים שכדאי שתדע, שקיפות מלאה. זה הולך ככה: אני לא אתן לך לפקפק באיכויות שלי, מפני שלא אתן לעצמי לפקפק בהן |
|
| ללי בלו (11:05 ,17/09/09) |
|
|
|
|
|
|
אל תשאלו אותי למה זה כבר לא "ביחד", אין לי תשובה. אל תגידו שיהיה טוב, אל תבטיחו אשליות, לא רוצה לשמוע שיהיה בסדר. בטח שיהיה בסדר. איפשהו, אומרים שיש, עולם הבא. אני מאסתי בנסיונות להאמין באהבה. הייתי רוצה להדחיק את שמונת החודשים האחרונים. תן לי דקה לשכוח. טור פסימי |
|
| ללי בלו (13:09 ,23/08/09) |
|
|
|
|
|
|
כבר שבועיים שהקול חוזר על עצמו. קול פנימי, מדויק. אני מכירה את האיתותים, ואני מקשיבה. האינטואיציה שורקת לי אזהרה, שלא יבוא לי בבום, שאהיה חזקה. כמו נבואה שמגשימה את עצמה |
|
| ללי בלו (10:28 ,11/08/09) |
|
|
|
|
|
|
לראות אותי מבפנים, עם השריטות והפגמים? ואם לא תאהב את מה שמתחת למסיכה, אני לא רוצה שתלך. אני רוצה אותך יותר מדי, עד כאב. רוצה לחזור, להתחפר אל מתחת לשכבות. מכתב |
|
| ללי בלו (09:51 ,14/07/09) |
|
|
|
|
|
|
אמרו שעד שלא אדע לאהוב את עצמי לא אמצא אהבה. אז עבדתי על זה. זה אפילו עבד. האהבה הגיעה, אבל העצמית התערערה. זו שוב ההערכה העצמית שמשחקת בי, משחקת איתי מחבואים, כאילו צצה רק כשמישהו פוגע, שורט ובועט |
|
| ללי בלו (10:56 ,16/04/09) |
|
|
|
|
|
|
הוא הגיע, מין בחור כזה. כמו קסם, כמו בהזמנה, עם תיק צד ומפתח ללב שלי. הוא דיבר בשקט והמפתח הסתובב. באצבעות מרפרפות נגע, מפשיט אותי מהגנות. אני לא צריכה אותן איתו |
|
| ללי בלו (10:06 ,08/03/09) |
|
|
|
|
|
|
יש בחורות שעברו מקשר אחד לזוגיות אחרת. לא אני. קשרים היו לי רק במין הבזקים של החיים, מטאורים מהירים וחולפים שנראו בשמיים המעוננים שלי, משאלות לרגעים. רק כך למדתי לאהוב את המקום שלי האישי, לחיות בתוך בועה כחולה עמוקה |
|
| ללי בלו (11:49 ,01/03/09) |
|
|
|
|
|
|
נתרסק, אני יודעת שנתרסק. שנינו ביחד וכל אחד לחוד. למה הוא לא רואה את זה? למה הוא מצפה ממני שאני אעצור את זה? הוא כל מה שלא חשבתי שיהיה לי, אני כל מה שלא חשב שיהיה לו. הוא לא כתוב ברשימה שלי. אז למה בכל זאת? |
|
| ללי בלו (10:51 ,20/01/09) |
|
|
|
|
|
|
לפעמים זה כאילו שאני שטה בחנות של שוקולד, אוספת טעימות, חיים שלמים מורכבים מחוויות בצורת שוקולד. פאזל של פרלינים, בונבוניירה של הפתעות, רק להתפתות ולפתוח אותן, קוביות עטופות צלופן. נראות מבטיחות, לא מזיקות בעליל, תמימות, מזמינות. בונבוניירה של דייטים |
|
| ללי בלו (10:10 ,28/12/08) |
|
|
|
|
|
|
יש משהו בחילופי עונות, משהו מתרגש לו באוויר, צבעים חדשים, ריחות. ולי די ברור, שאם עלי שלכת נושרים מעץ אחד, משהו אחר חייב לפרוח. לשם שינוי, טור עם משב רוח אופטימי |
|
| ללי בלו (12:22 ,10/12/08) |
|
|
|
|
|
|
אילו רק היה אפשר לספור איקס ימים מה"יאללה ביי" ולדעת שזהו, הכל סגור ונעול - אז הכל היה פחות מסובך. יש לי מגירות שלמות של אקסים בראש, אבל הן לא ננעלות אף פעם |
|
| ללי בלו (10:52 ,04/11/08) |
|
|
|
|
|
|
מצד אחד רוצה לפגוש את הבחור שיבלה איתי ימים קרים, מצד שני לא נכונה לפקוד בר אחרי בר כדי להגדיל את הסיכויים. לא רוצה לעבוד בדייטינג, ורוצה שקופידון יעשה בשבילי את כל העבודה. ממש פרינססה. הקול שלי ואני, דיאלוג פנימי |
|
| ללי בלו (10:26 ,20/10/08) |
|
|
|
|
|
|
אחרי שהוא הלך ואני הקאתי, הבטתי בדמות המשתקפת בראי וראיתי אותה מחייכת לי, כאילו אומרת - איזה מצחיק שהוא בחר ללכת ממך. את הרי אחלה בחורה. אז תודה לךָ שעזבת |
|
| ללי בלו (09:53 ,23/07/08) |
|
|
|
|
|
|
אז אומרים. לא רוצה את הבלבול בראש ולא את החור בבטן. לא רוצה לנסות למלא את החור שנפער, כמו מנסה להטביע אותי, בשופינג או בשוקולד. מצד שני, לא בטוחה שלקיום היתה משמעות אלמלא היו שזורים בו רגעים קטנים של אובדן חושים |
|
| ללי בלו (09:42 ,15/06/08) |
|
|
|
|
|
|
למדנו להוריד את הבגדים ולהתכסות בשכבות הגנה שאף אחד לא רואה. הוא מוריד לך את החזייה, ושם הגנה מגומי. גם את לובשת הגנה, מחביאה את הרגש בקופסה, תיבת פנדורה של רגשות נצורים. אז זרקת את המפתח, ואפילו די רחוק, הבחור יצטרך להתאמץ מאוד כדי לפרוץ את המנעול החלוד |
|
| ללי בלו (13:19 ,27/05/08) |
|
|
|
|
|
|
איך אפשר לחכות לסמס חצוף ממנו, כשאני יכולה לשלוח אחד ביישני משלי? שולחת. על החיים ועל המוות. עוד מעט אני אפילו אלמד להתקשר. איך זה עובד, העניין של ההתחלות? |
|
| ללי בלו (09:03 ,21/05/08) |
|
|
|
|
|
|
בינתיים אני נתלית באמירה שכבר מאמינה בה מספיק כדי להישאר פאסיבית - מי שרוצה אותי יידע ליזום בשביל שנינו. כן, אני יודעת שזה לא עובד כך. אני מבינה שכרגע אין מקום בחיי לאדם נוסף; אני והמגרעות שלי תופסות את כל המרחב |
|
| ללי בלו (16:16 ,10/01/08) |
|
|
|
|
|
|
יכול להיות שזה פשוט ממה שחשבנו? יכול להיות שאנחנו מסוגלים לבחור במי להתאהב ובמי לא, האם אפשר להדליק ולכבות רגשות? האם כל אלו שנשארו אצלנו במחשבות כמו סיפור בלתי פתור, ובפנטזיה חיים איתנו בעושר ואושר עד עצם היום הזה, הם מי שאנחנו בוחרים שלא לתת להם ללכת? |
|
| ללי בלו (08:06 ,10/12/07) |
|
|
|
|
|
|
שנים שהיא שחקנית מעולה בתסריט של עצמה, גיבורה ראשית בדרמה סוחטת דמעות, כשכל מה שהיא רצתה זו קומדיה רומנטית, כזו עם דביקות וקיטש וניירות מצלופן, ובחור אחד מחבק, שיגיד בפעם המיליון את מה שהיא אומרת לעצמה בלי הרף - שיהיה בעצם בסדר. אשה קטנה גדולה, קווים לדמותה |
|
| ללי בלו (09:53 ,08/11/07) |
|
|
|
|
|
|
מעשה שלא עושים. מוצאת את עצמי מסתכלת ארוכות במראה לפני נחיתה במכון מיוזע שמתיימר לעשות אותי חטובה, ניסיון מגלומני משהו. פתאום בוחרת בגדים בקפידה, כבר לא החולצה ההיא הדהויה, ומבריקה שפתיים בוורוד חולמני - כמה תיכוניסטי מצידי. קראש על קוביות בצבע שוקו |
|
| ללי בלו (07:09 ,08/10/07) |
|
|
|
|
|
|
למה לא מתהפכת לי הבטן כשהוא מתקשר? למה מתהפכת לי הבטן דווקא כשהוא לא מתקשר? לא זוכרת שביקשתי אתגר. אולי לא הייתי מספיק ספציפית? אז אלוהים, אם את שומעת, אני רוצה אהבה עם התרגשות ופרפרים. תחזירי את הפרפרים |
|
| ללי בלו (09:48 ,09/08/07) |
|
|
|
|
|
|
היא חכמה, הגברת, הולכת על בטוח. היא לא יודעת מה כל הבחורים האלה יכולים לתת לה, כמה הם יכולים להעניק לה, ואם בכלל. אז היא לא אוהבת, היא לא מתמסרת, היא סוגרת את הלב ופותחת את הרגליים. ועוד איזה רגליים |
|
| ללי בלו (12:42 ,19/07/07) |
|
|
|
|
|
|
ריש היה חתיך. נורא חתיך. בטן מפוסלת, שיזוף במידה, עיניים שאפשר לטבוע בהן ופנים של יפיוף אמיתי, להביט ולהזיל דמעה. יותר מאחת, אם הוא במקרה עמד בנוף של שקיעה. ריש היה שלי ללילה אחד, וקלקל לי את כל אלה שבאו אחריו |
|
| ללי בלו (10:39 ,28/05/07) |
|
|
|
|
|
|
"רחובות עמוסים באנשים, אחדים מחייכים, אחרים סתם מהנהנים, חלקם עם בירה ליד הטוסט והרבה מטיילים עם כלב 'שופוני'. בדרך כלל מדובר בפודל קטן וחום עם פנים של ינשוף, או כל לוּק שיגיד 'תסתכלו, אני פה'. אז הסתכלתי" |
|
| ללי בלו (19:38 ,12/04/07) |
|
|
|
|
|
|
את ארוחת הוולנטיין שלי, עם הקינוח שבסופה, הייתי רוצה ביום רגיל כזה, שחוגגים בו לא מפני ש"באוויר" יש תחושה שכך צריך לעשות, אלא כי הוא, הגבר שלי, פשוט רוצה להגיד לי שכיף לו איתי. אולי בשנה הבאה |
|
| ללי בלו (08:38 ,13/02/07) |
|
|
|
