|
 |
|
| טלי נץ |
 |
|
|
|
|
|
"מה עושים כשהאשה שלי צריכה תמיכה, אבל אני בדיוק רואה תוכנית מרתקת?" אהובי הקליד את השאלה בראשו וציפה לקבל תשובות מהירות שיצילו אותו מהמצב |
|
|
|
|
|
|
ומאז, גם בתוך כל ההמולה של ארגון החתונה, ברור לנו שמאחורי האירוע המוחצן הזה מסתתר בסופו של דבר משהו מאוד אינטימי ופרטי : הבחירה שלי בך ושלך בי |
|
|
|
|
|
|
כשהומצאה הגלולה למניעת הריון, בשנות ה-60, היא היתה סמל לשחרור האשה. בימינו, היא הפכה לכלא - ההסכם שבשתיקה מחייב כל אשה צעירה הנמצאת בזוגיות ארוכה להיות האחראית הבלעדית על מניעת ההריון ולפטם את גופה בהורמונים |
|
|
|
|
|
|
זה חייב לנבוע ממך, כמו שזה נובע ממני. לא רוצה להסביר, לא רוצה לשכנע. אני רוצה שזה יבוא, אבל לא אם זה מתוך רצון להיענות לי, או מתוך לחץ. אני רוצה שתרצה את זה בכל מאודך ובכל לבבך ובכל נפשך, כמו שאני רוצה. כמו עידו ויונית |
|
|
|
|
|
|
אבל אתה מי שאתה, וככה בדיוק אני אוהבת אותך: צבעוני, סקרן, עם קוצים בתחת. התאהבתי בדיוק באישיות הזו, שבדייט הראשון כבר הזמינה אותי לטיול. מזל טוב, איש גם-וגם שלי! |
|
|
|
|
|
|
כל זוג שנמצא עדיין בשלב הבתים הנפרדים מכיר את הסיטואציות האלה. אנחנו סוחבים מדירה לדירה חפצים, בגדים, נעליים. גיטרה, לפטופ, קלסרים של הלימודים, ספר, עיתון של שישי, קופסאות אוכל, מצרכים. מדירה לדירה, מתא מטען לתא מטען. עולים, יורדים, מכניסים לשקיות, פורקים, ושוב מכינים משלוח חדש. וברקע, כל הזמן האסטרטגיה הזאת. לגור איתו, רגע לפני |
|
|
|
|
|
|
רוצה לקום איתך כל בוקר ולהירדם איתך כל לילה. רוצה לחיות איתך, להתערבב איתך, לטוס איתך לכל מקום בעולם, ולשום מקום. רוצה לבנות איתך בתים ולעשות איתך ילדים, ולגדל אותם |
|
|
|
|
|
|
כן, גם אני אשמה. הרגשתי שקורה משהו שונה בינינו, והסכמתי להשתנות בהתאם, לוותר על הגבולות שלי. הייתי צריכה לשים גבולות, אף על פי שרציתי כל כך שלא יהיה בהם צורך |
|
|
|
|
|
|
ידיך מלטפות את פניי. אני מחייכת. גם אתה. החיוך מתרחב, ואז אנחנו צוחקים, צחוק מתגלגל ומשוחרר. משהו בהחלט קורה פה, משהו מיוחד. דווקא אחרי שפוטרתי, מצאנו זה את זה |
|
|
|
|
|
|
אולי זה פוגש את הפחד שלו מחוסר יציבות? אולי את הפחד שהפיטורים יגיעו גם אליו? אולי את הפחד שמצבי ישפיע על יכולתנו לצאת ולבלות ולבזבז כספים? אולי פשוט את חוסר הרצון לתמוך מנטלית ונפשית במישהו שתקופה לא קלה לפניו? |
|
|
|
|
|
|
"זֶהזֶה" הוא מאמין גדול באינטואיציה, ברגע ראשון, באהבת אמת. אחיו הצעיר, "זֶהלאזֶה", מצד שני, הוא יותר קשוח. כל כך הרבה לחץ מופעל עליו כבר למצוא, להסכים, להתפשר. שני האחים המרושעים האלה הם כנראה הסיבה לכך שאני עדיין לבד |
|
|
|
|
|
|
הכל היה כה קרוב למימוש, אבל לא מספיק קרוב, מסתבר. בדיוק כשהתחלתי לפעול, לגרום לך להבין שאני כאן, שאני רוצה מאוד, בדיוק כשהתחלנו לרקום את הקשר הזה - פגשת אותה |
|
|
|
|
|
|
מנהלים שיחה שלא אמורים לנהל בהתחלות. הן צריכות לזרום, להיות מלהיבות. וההתחלה שלנו לא מסונכרנת. מה שאתה נותן זה עבורי מעט מדי, ובשבילך זה הרבה. ועכשיו זה נגמר |
|
|
|
|
|
|
אני לא רוצה לקפוץ. אני רוצה לבוא. אני רוצה שיהייה לך מספיק אכפת כדי לקבוע איתי, לפנות מקום, להתכונן אלי. לא על הדרך, לא אם יוצא. אני לא מוכנה להיות כאילו, אני לא מוכנה להיות בערך. אני רוצה להיות בדיוק. התחלה |
|
|
|
|
|
|
אני לא רוצה שנדבר יותר על העבודה שלי או על העבודה שלך ואיפה אתה למדת או איפה אני עבדתי בתור סטודנטית, איפה אתה גדלת או כמה אני מרוויחה, מה גודל הדירה שלך, או מה ההורים שלי עושים. רוצה שנדבר על מה שמתחת לשכבות, למסיכות, לאילוצים, למשבצות. שנדבר על מה שמעבר |
|
|
|
|
|
|
יש בך הרבה יותר מרק 'לחפש אהבה'. יש לך עוד שאיפות, את הרבה יותר רחבה. תפסיקי לצמצם את עצמך לנתיב הזה בלבד ולחשוב על זה יומם וליל. ואם את לא מוכנה להפסיק לחפש, אז תעשי לכולנו טובה, ולפחות תעשי את זה כמו שצריך! |
|
|
|
|
|
|
לא הבנתי איך אני יכולה להרשות לעצמי להאמין שזה יבוא. איך אני יכולה להיות אופטימית כשחסר לי בסיס. מאיפה זה ייפול עלי, מהשמיים? באמצע הרחוב? לעזאזל, הסתכלתי בעובדות, והן לא נראו טוב. ובכל זאת, החלטתי שאני מאמינה |
|
|
|
|
|
|
לפלרטט זה להצחיק אותו, להכניס רמיזות שנונות, לפתות אותו דרך השפה, לגרום לו לרצות עוד. אבל נראה שהדבר היחיד שהגברים מסתקרנים ממנו אחרי פלרטוט טוב זה איך את נראית בלי הבגדים. אז פלא שאף אחד רציני לא נדבק אליי?! |
|
|
|
|
|
|
כשמנערים את השטיח שמתחת לרגלייך, אין לך זמן לחשוב, את חייבת להחליט: פורשת כנפיים ועפה, או נוחתת ומתחילה לארוג שטיח משלך, שאיש לא ייקח. אז כשהרצפה רעדה, וכל אחד מאיתנו נזרק למקום אחר, אני בחרתי לנחות. כשההורים שלי החליטו להיפרד התחלתי לארוג את הקרקע שלי |
|
|
|
|
|
|
ראיתי את הדבק שהחזיק אותי בשנים האלה מתמוסס מעל העור שלי, והעור שלי מתחיל לנשום שוב. ראיתי על הרצפה תמונות שבורות: בתי קפה ופאבים, מסנג'ר, תמונות של אנשים זרים. ראיתי כרטיסים באתרים, ראיתי גישושים באפילה. ראיתי בלבול, ראיתי חיפוש, ראיתי את עייפות החומר |
|
|
|
|
|
|
גוף נוגע בגוף בפעם הראשונה, וכל כך הרבה מונח על הכף ברגע הזה. גוף נוגע בגוף בעוצמה. גוף נוגע בגוף בלי היסוס, תשוקה אדירה מתפרצת מתהום פעורה. אז גם אם מחר לא יהיה יותר כלום, הרגע הזה הוא עולם ומלואו, רגע של חסד |
|
|
|
|
|
|
כולנו מנסים להיות כל הזמן הכי אטרקטיביים, הכי שנונים, הכי שווים: כן, תבחר בי, כדאי לך דווקא אותי. קח את כל החבילה, אתה לא תתחרט. אני מציעה מסלול מיוחד למצטרפים חדשים |
|
|
|
|
|
|
אני עם מישהי אחרת. אני לא יכול להסביר לך למה בחרתי אותה. אני יודע שאת רוצה לדבר, אבל אני לא רוצה לשמוע. כי אני עכשיו נותן לה הזדמנות, אז אל תפריעי ואל תבלבלי אותי. אל תפרפרי סביבי. תני לי להשתחרר. אני והוא, דיאלוג |
|
|
|
|
|
|
"היא מגישה לו תפוח עץ עסיסי, ובזמן ששניהם לועסים, הקונוטציות המתבקשות לא מאחרות לבוא, ושניהם צוחקים. האם ייתכן שזה זה? שזה איתמר כל הזמן הזה?" |
|
|
|
|
|
|
כשאני מספרת למאיה על הבחורים בחיי, על אלה שלא ידעו להתייחס, על אלה שלא אהבו מספיק, היא תמיד גוערת בי שמגיע לי יותר. אז החלטתי לכתוב את הטור הזה למענה, בתקווה שאולי אם היא תקרא את הסיפור של עצמה, היא תוכל סוף סוף להבין איך יוצאים ממנו ולא חוזרים עוד לעולם |
|
|
|
|
|
|
גברברי האצבע האחת תמיד יציעו לך קשר צר ומוגבל. הם תמיד ישארו בסביבה, יסמנו טריטוריה, יתקשרו מידי פעם. הם יתנו לך לטעום קצת ממה שלעולם לא יהייה באמת שלך |
|
|
|
|
|
|
בטח. גם ידעתי קרוא וכתוב. איזו שפה נפלאה זו, הזוגית. מדברים ב"אנחנו" - קנינו, הלכנו, ראינו, היינו, טיילנו. לדבר בזוגית זה לא רק לדעת שמישהו מחכה לך בבית בסוף היום |
|
|
|
|
|
|
כמו בסרטים, כשאדם קופץ להציל מישהו זר ומחפה עליו בגופו, כך רציתי לכסות אותך. לשלוף את הכאב מתוך החזה שלך, לנקות ולהכין אותך לקראת בואה של אהבה חדשה. רציתי שתישאר לישון. אבל אתה בעיר אחרת, עדיין עורג לאותה אשה |
|
|
|
|
|
|
אף פעם לא הבנתי איך אפשר לתת למישהו זר לגעת בך, לנשום אותך, להיכנס לתוכך, להכיר אותך מבפנים? הייתי מעבירה ביקורת על אלה שמסוגלות לעשות הפרדה ולשחק עם הגוף בלי לשחק גם בנשמה. עד שפגשתי אותך |
|
|
|
|
|
|
היא מתרוצצת למטה, והקוביות כל הזמן נופלות מהשמיים. היא חייבת לסדר אותן בשורה במהירות, ורק אז הן נעלמות. אבל מובן שאז יורדות קוביות חדשות, בצורות הרבה יותר מסובכות. שחף רצתה ללחוץ על OFF. תסמונת החלומות המודחקים |
|
|
|
|
|
|
ארון ספרים הוא זה שמכיל את כל המילים, המשפטים והסיפורים, שהפכו אותנו למי שאנחנו. ארון הגברים שלי גם הוא מורכב מתאים, תאים בזיכרון. מי שנשאר בחוץ הם הגברים שלא הגיעו לעומקים שבי, שהסתפקו בעלילה רדודה, שרצו לקפוץ מפרק לפרק בלי להכיר את הרצף |
|
|
|
|
|
|
החדשות הטובות הן, הכאב יעבור בסופו של דבר. החדשות הפחות טובות הן שזה עלול לקחת די הרבה זמן, ושאי אפשר להאיץ את התהליך הזה. בעקבות הרשימה של אלעד שיינפלד |
|
|
|
|
|
|
הכל צף, אי אפשר להסתיר מי אתה. כל התכונות שלך, הטובות והרעות, יתגלו. בסקס יש מרכיב אינסטינקטיבי, חייתי ופראי, שעולה מתוכנו. הדרך השונה בה מתבטא מרכיב זה אצל הבחור תעיד מיד מיהו מתחת לכל השכבות |
|
|
|
|
|
| | |
|
| | | |
