 |
| לכל המאמרים מ"ארץ אחרת" |
 |
|
 |
 |
|
 |
העולם כבר ראה בעבר ארכי-נבלים אמיתיים: סדאם, המן, פרעה, סטאלין, היטלר. אך כל אלה ייצגו תמיד מדינות והשתמשו בעוצמתן. מה שמשותף לבן לאדן ולנבלים בחוברות הקומיקס או בסרטי ג'יימס בונד הוא שבדיוק כמותם, בן לאדן הוא אדם פרטי ולא ראש מדינה. מיכה אודנהיימר על שורשיו המערביים של בן לאדן |
 |
| מיכה אודנהיימר (23:34 ,30/10/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
"לפעמים שוכחים שבית-הספר הוא למעשה הראי של החברה, ואנו נתקלים בו בצורה מצומצמת בכל החוליים שלה. ובכן, צריך להאט את קצבה של המערכת, להקדיש זמן לתהליך החינוכי הערכי ולאפשר לו להתרחש". המורה דגנית שרייבר, בשם המורים והתלמידים שאיש לא שואל לדעתם |
 |
| דגנית שרייבר (10:32 ,23/10/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
מיקי ארליך מסביר כי מדינת ישראל מנהלת מלחמת הסברה מן העבר באירופה, כיוון שאלה הממונים על התחום הזה בארץ טרם הפנימו את העובדה שחורצי גורלה של ישראל באירופה אינן הממשלות. מי שקובע את גורלה של ישראל באירופה כיום – אלו ארגוני זכויות האדם. אם ישראל חפצה לשקם את יחסיה עם אירופה, עליה להתייחס אליהם ברצינות |
 |
| מיקי ארליך (19:24 ,17/10/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
הישראלי-היהודי הלומד תורות ריפוי מן המזרח מנסה להתמודד עם השבר המכאיב של חברה השרויה במשבר ביחסה אל אדמתה, דתה, מסורותיה ומוסדותיה, ובו-בזמן רואה בעצמה חברה ערכית. בצאתו חבול פיזית ונפשית מהשירות הצבאי התובעני והשוחק, הוא מבקש לדעת, לאחר מעשה, אם יש הצדקה לסבלו. יורי סלע, מורה בכיר לשיאצו, על המפגש המחודש של היהודים עם גופם |
 |
| יורי סלע (08:32 ,09/10/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
בעמק הסיליקון ובמנהטן, שני המוקדים של הכלכלה הממונפת, הפכו צעירים יהודים לשחקנים ראשיים בכל התחומים, ובקלות נרקמה ברית בינם לבין בני-דודיהם הישראלים. הללו הפנימו את עולם הערכים הכלכלי החדש, ייבאו אותו ארצה, והשחיתו רבות מאורחותיה של הכלכלה הישראלית. פנחס לנדאו עוקב אחר צמיחת הכלכלה הישראלית, וטוען שתרבות ה"אקזיט" מתה |
 |
| פנחס לנדאו (10:21 ,02/10/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
הטענה בדבר קשרים בין אליטות ישראליות לקידום אינטרסים כבר מזמן אינה בגדר קונספירציה. היא נתמכת על ידי חוקרים ונתונים רבים. במציאות העגומה שלנו תפקידה של המדינה כלפי כלל הציבור בישראל הולך ומצטמצם לביטחון פיזי מפני איומים חיצוניים ולביטחונה של קבוצת האליטות המצומצמת מפני איומים פנימיים |
 |
| זוהר אביטן (15:25 ,26/09/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
האם יש הבדל עמוק ומהותי בין דימוי האל שאליו מתפללים יוצאי קהילות אשכנז לבין דימוי האל שאליו מתפללים בני קהילות ספרד? האם בתפילות של ראש השנה נמצא מפתח לשסע שבין מסורתיים לחילונים? |
 |
| ראובן הכהן אוריה (01:28 ,19/09/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
"המדפדף באלבום התמונות שלי יבחין בסוג של אבולוציה: אישה במטפחת, אחר-כך עם כובע, ולבסוף מדי פעם גלוית ראש. כמה עמודים אחר-כך גם המכנסיים נכנסים לתמונה, אבל הדבר המשמעותי ביותר, שאותו לא רואים בתמונות, נוגע להשקפת העולם שלי, שעברה מתיחת פנים רצינית". שולמית רוזנברג-קיציס מתארת את מסעה לעבר המודעות העצמית, שבסופו כבר איננה מסוגלת ליהנות מהתמימות של העולם הדתי ועם זאת: "חילונית של ממש לעולם לא אהיה, גם לא ארצה להיות" |
 |
| שולמית רוזנברג-קיציס (22:25 ,12/09/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
אגנס הלר, פילוסופית יהודיה מהונגריה, משווה בינה לבין פילון האלכסנדרוני, פילוסוף יהודי שחי במצרים במאה הראשונה לספירה. "העם היהודי איננו עם ככל העמים, פשוט משום שבניו ובנותיו קשורים יחד בקשר רוחני. טול ממנו את הקשר הרוחני, והעם היהודי אכן יהיה לעם ככל העמים, כלומר, יחדל להיות יהודי" |
 |
| אגנס הלר (11:18 ,04/09/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
המשבר שאנו עדים לו אינו משקף הסתאבות של תרבות, של שיטה או של מדינה, אלא כישלון נקודתי אחד של מנהיגות אחת בשעה אחת |
 |
| אמוץ עשהאל (10:30 ,22/08/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
ביאליק זיהה בתנועה החלוצית התחדשות ממשית ובניית בית יהודי הגואל מהגלות. בה בעת הוא ראה כיצד היא משילה מעצמה את הקשר לנכסי הרוח של הדורות, ובעיקר לשבת, כאילו היו מטען עודף. שי זרחי עוקב אחר יחסו האוהב והביקורתי כלפי החלוצים |
 |
| שי זרחי (09:42 ,07/08/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
יצחק מאיר יעבץ, אברך חרדי שעקר לרמת בית שמש א' מירושלים כדי לשפר את מצבו הכלכלי, הלך והתקרב אל הציונות הדתית התורנית והלך והתרחק מן הציבור החרדי הממוסד. כתוצאה מכך הוא מצא את עצמו במרכזם של עימותים חברתיים ורעיוניים במקום. הוא סבור כי בתוך העולם החרדי יש רבים השותקים אך חושבים כמוהו |
 |
| יצחק מאיר יעבץ (09:58 ,31/07/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
החברות הסגורות מתקשות יותר ויותר להצביע על אויב ספציפי ומוגדר, שכן הדו-הקוטביות שאפיינה את המודרנה (נציגי ה"חדש" מול שומרי ה"ישן") טושטשה במידה ניכרת על ידי הפוסט-מודרנה. זו מעוניינת לנתץ את כל האתוסים כאחד. כתוצאה מכך, ה"חברה הסגורה" מרגישה מאוימת יותר מתמיד, שכן האויב שלה חסר כתובת או דגל מסוים |
 |
| לוראן כהן (10:12 ,24/07/09) |
|
|
 |
 |
|
 |
מתי החלה הפוליטיזציה של הג'יהאד? כיצד עלינו להבין את הצלחת הגירסה הטרוריסטית שלו? לוראן כהן מתחקה אחר הקרקע שאיפשרה את צמיחת התיאוריות של הפונדמנטליזם האיסלאמי המודרני |
 |
| לוראן כהן (09:42 ,26/06/09) |
|
|
 |