 |
|
| אורן נידל |
 |
|
|
|
|
|
אתה מרגיש כמו נער, אפילו נראה צעיר, אבל המספר הזה של השנים שמתחיל לאיים על המספר של מידת הנעליים תלוי עליך כמו תו מחיר שלא מתאים למוצר. אבל מה קורה אם משהו מתפקשש לך בדרך? מחשבות של ערב יומולדת |
|
| אורן נידל (10:38 ,28/12/10) |
|
|
|
|
|
|
אל מלא רחמים, שוכן במרומים, המצא לנו תאורה נכונה שבה לא יראו את הצלקת והחצ'קון, נצור לשוננו מרע ושפתנו מקללות גם כשהיא אומרת: "נו, ספר לי על עצמך" או "שכחתי את כרטיס האשראי בבית". לעבדיך אין בעיה לשלם, אבל אנא, לא בכוח |
|
| אורן נידל (10:42 ,21/12/10) |
|
|
|
|
|
|
אולי הסטוץ הוא מנת הדלק הדרושה לנו להגיע אל היעד הסופי בלי לאבד שפיות, כמו ארוחה בודדת לאדם רעב, כמו מנת תרבות צנועה לחיילים בקו, מעט צל להולך במדבר |
|
| אורן נידל (10:31 ,14/12/10) |
|
|
|
|
|
|
"בגיל שלך כבר היו לי נכדים", היא נוזפת בי בהגזמה, בדיוק בטון שבו אמרה לי כשהייתי בן 25 שאצלה בגיל הזה כבר היו שלושה ילדים עם מנוי בספריה, אחד מהם כבר התגלח |
|
| אורן נידל (11:15 ,07/12/10) |
|
|
|
|
|
|
היא טיפוס מקשיב, הפרינססה הענוגה. היא יודעת שקצין הבידור מהצד השני כבר יעשה את העבודה. הוא יעשה אקרובטיקה מילולית, יחפש נושאים, יזיע בנסיונות לשבור את הקרח, יתאמץ לחפש חידודים ושנינויות, יעלה נושאים לדיון... והיא, היא תקשיב |
|
| אורן נידל (09:47 ,30/11/10) |
|
|
|
|
|
|
היא היתה הוכחה שלעיתים גם בת 34 יכולה להיראות בת 24. ניסיתי לשמור על חזות נורמטיבית, אך סביבי היתה התרחשות בסגנון וולט דיסני: חוש ההומור קפץ מתוכי, רץ בשאגה אל הים וקפץ ראש מהמזח, הקסם האישי התגלגל ממני כמו כדור טניס, אוצר המילים זחל מאחוריי. בחזרה לזירת הדייטים |
|
| אורן נידל (10:53 ,23/11/10) |
|
|
|
|
|
|
כך נקשר המכנה המשותף הרחב ביותר: התקווה שיהיה "טוב", טוב כללי, בלי להתווכח על הפרטים. בתוך כל הפילוגים והמחלוקות, לפחות על "שנה טובה" אנחנו יכולים להסכים. התקוות לעולם לא מתות, הן רק מתחדשות |
|
| אורן נידל (11:32 ,07/09/10) |
|
|
|
|
|
|
הוא שונא חגים, זה ישר מזכיר לו שעוד שנה עברה, כוס הזמן מתרוקנת לאיטה, וכוס המשפחה נותרת ריקה. במעלית אנחנו פוגשים אשה יפה. אני נהנה מיופיה, והוא ממלמל "איתה היינו מתחתנים". על היועץ היורד לחיי |
|
| אורן נידל (07:44 ,31/08/10) |
|
|
|
|
|
|
"הבעיה בעיר הזאת היא שקשה להבחין בין זאבים רשעים לפרחים זכים ותמימים כמונו". כיפה אדומה והזאב: מי התמים ומי הערמומי? גירסה אלטרנטיבית לאגדה הוותיקה |
|
| אורן נידל (15:32 ,24/08/10) |
|
|
|
|
|
|
פעם הייתי שוכב מול הטלויזיה, בת זוגי בזרועותיי, ושנינו שקועים בתוכנית "דאבל דייט". היינו מאושרים שאנחנו לא שם, בדייט הקר. עכשיו אולי הם בזוגיות במיטה, ומי הפתטי שהפך את חייו ליומן שבועי פרוס בפני כל? הגיגים סביב יומולדת של ידידה |
|
| אורן נידל (10:36 ,17/08/10) |
|
|
|
|
|
|
מה נסגר איתנו? חשבתי על העדינות הנשית המפורסמת שהפכה לתוקפנות טרנדית קשוחה, על החוכמה הנשית שפורחת במכון וייצמן אבל הססנית בחיי המשפחה, על סלחנות וגמישות שאני זוכר מבית הוריי, והיום טמונה אי-שם בסל המיחזור של המחשב |
|
| אורן נידל (10:45 ,10/08/10) |
|
|
|
|
|
|
ההחלטה שקיבלתי על הקפאת ההתנחלויות החוקיות בבתי קפה התקבלה בשוויון נפש ע"י הסביבה. כעבור חודשיים העולם נשבר מהשיעמום, וחבר בא עם בשורה: "יש לי מישהי בשבילך". בכל מקרה של תקלה יש כתובת לתלונות, אז למה בעצם לא? |
|
| אורן נידל (10:17 ,27/07/10) |
|
|
|
|
|
|
תארים, איכויות, תובנות... בפגישה ראשונה הכל מחוויר מול הגיזרה (דקה), העור (חלק), וצבע העיניים (רצוי בהיר). גברים הם כאלה שטחיים? לא בהכרח, אבל פגישות ראשונות הן לרוב כאלה |
|
| אורן נידל (11:45 ,20/07/10) |
|
|
|
|
|
|
שנה וחצי אני משתדל לנווט בכבישי חיי מבלי לעבור את המרירות המותרת. מי שמכלית של מרור מרוכז התהפכה לו על הראש, נותר, איך לא, מעט מריר. למה לא לאהוב את המרירות? זה לא שאין בה יתרונות. מריר זה המתוק החדש? |
|
| אורן נידל (09:33 ,13/07/10) |
|
|
|
|
|
|
לא אהבתי את הרעיון שבביתי תתרוצץ כלבה גדולה, רטובה ופרוותית, שנובחת בלילה ומצטרפת למיטה ברגעים אינטימיים. אבל ברגע אחד רטוב - הכל השתנה. כלבת הנפש |
|
| אורן נידל (10:03 ,06/07/10) |
|
|
|
|
|
|
"דייט מוצלח"? יש בכלל דבר כזה? ואיפה הוא עומד במרווח הצר שבין הסיכוי לזכות בפיס לסיכוי שיפול לי חייזר ירוק על הראש? |
|
| אורן נידל (10:12 ,29/06/10) |
|
|
|
|
|
|
היא בסך הכל רוצה להתעניין בחייו ובעולמו, לפתח נושא לשיחה, לסנכרן את הידידים שלה ולהניד בראשה: "איזה עולם קטן". בקיצור, להתעניין במקצועו של פלוני, שמאז קין והבל ועד היום הוא הנושא שהבדיל בין הבריות והיקנה להן זהות. אבל גם מול שאלה פשוטה מתעוררות טראומות העבר |
|
| אורן נידל (08:57 ,22/06/10) |
|
|
|
|
|
|
גבר לעולם לא יגיד לך מה מפריע לו בך, או לפחות לא את האמת. שערה מיותרת או חצ'קון? הוא יגיד לך שאת נפלאה והוא פשוט עוד לא מוכן למחוייבות. כאלה אנחנו - כמה קטנוניים ככה פחדנים |
|
| אורן נידל (11:42 ,15/06/10) |
|
|
|
|
|
|
כל כך קל לפסול מהר, אבל לפעמים גם צריך לחזור לרגע אל הימים התמימים שלפני מכונת ההכרויות המפלצתית, זו שמובילה אותנו מדייט אל דייט כמו האפרוחים המובלים במכונה הממיינת, אורזת, ושולחת אותם אל גורלם הלא מזהיר. החלטתי לנהוג כמו פעם, בימים שלא הכל היה זמין בשפע, ולתת צ'אנס |
|
| אורן נידל (09:38 ,08/06/10) |
|
|
|
|
|
|
בהתחלה קיוויתי שהיא תבין שלא מזכירים חבל בבית של גרוש, אבל כשמצאתי את הצו בדואר, עם מפת הכוונה ברורה - ידעתי שלא אוכל להתחמק. השעות הקשות עברו לאט ואיפשרו לי לתהות אם האורח הוא הלקוח שיש לבדר, או הסטטיסט שבעבור דג מלוח ובירה ללא הגבלה חייב לקבל כל גזירה |
|
| אורן נידל (11:41 ,01/06/10) |
|
|
|
|
|
|
כמו עוף החול, הלב מצמיח עצמו מעפר עם הזמן, איך ניתן לזרז את התהליך? איך לקבור דבר חסר גוף כמו אהבה וגעגוע? העזרה הגיעה מכיוון מפתיע: כך עזר לי שיר של נתן אלתרמן בביצוע יוסי בנאי להיפרד מזכרון הגרושה. נרגעים |
|
| אורן נידל (11:50 ,25/05/10) |
|
|
|
|
|
|
עם שובי אל זירת הפנויים-פנויות התגלה לי לפתע זן שלישי של אשה, אקזוטי ומפתיע, שחי בסלעים של תל אביב וגוש דן וניזון ממזון דל שומן - הניאו-טראנס-א-משפחתית. יש לה את עצמה, את עולמה הפנימי, יש לה חיים מלאים, מכון כושר, חוג פילאטיס, שיעורי ספרדית, שלוש חברות כמוה, שמש זורחת בשמיים, העולם יפה. אני מלא קינאה, גם אני רוצה! |
|
| אורן נידל (10:07 ,18/05/10) |
|
|
|
|
|
|
מאז שובי לשוק ההכרויות ספרתי 12 דייטים כנגד 12 שבטי ישראל, ועוד סטוץ כנגד מעמד הר סיני. למדתי שאם נישואים הם כמו מזוודה בלי ידיות (קשה לסחוב וחבל לזרוק), הכרויות קצרות הן כמו ידיות בלי מזוודה - קל לסחוב, אבל מה הטעם. אבל במקום להצטער על דברים שקרו, החלטתי לאמץ את הגישה החיובית |
|
| אורן נידל (10:49 ,11/05/10) |
|
|
|
|
|
|
לצד פרשיית הבית בכרמיה, פרשיית מעטפות הכסף ופרשת ראשונטורס, יש מקום של כבוד ל"פרשיית קונסילר". הרי אין לפנינו מקרה תמים של התייפייפות חגיגית, לפנינו תחפושת של ממש, הפיכה לישות אחרת, למצג שווא, יצירת זהות בדויה |
|
| אורן נידל (09:50 ,04/05/10) |
|
|
|
|
|
|
בעיניה ניכרת העגמומיות המסמלת את בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים. היא בת 33, ומקצוען שבר את ליבה. כי זה מה שמקצוען עושה: כובש בחורה. אלא שאז היא רוצה להפוך את נמר הדייטים הזה לחתלתול. הגברים-גברים האלה, יש להם תפקיד: להמאיס את המין הגברי עד שוודי אלן נראה לפתע אטרקטיבי |
|
| אורן נידל (10:03 ,27/04/10) |
|
|
|
|
|
|
בדמיוני ראיתי מישהי שאופה לי מאפה, אחר כך מרפאה אותי ממנו, וכשזה לא מצליח - אני מתנחם ביופי שלה. "גם אני רופא, יפה ואופה", כתבתי לה בהודעת הפיק-אפ שלי, ובאותיות הקטנות הוספתי: "טוב, אני לא באמת רופא. וגם לא יפה, אולי נאה" |
|
| אורן נידל (10:15 ,18/04/10) |
|
|
|
|
|
|
אפילו אם נסנן מתוך 250 זיליון החברים הרשומים את כל הגברים, כל תושבי חו"ל, כל הבחורות שמצטלמות עם משקפי שמש ענקיים וכל אלה שמצטטות שירים במקום לכתוב משהו על עצמן - עדיין נישאר עם שפע מסנוור ומשתק של בחורות, שמתוכן דרושה רק אחת מתאימה בשבילי |
|
| אורן נידל (10:31 ,13/04/10) |
|
|
|
|
|
|
לא היה לי מזל, גירושיי ממתוקונת היו שקטים וסטריליים. היא מצאה לה חתיך נחמד והפסיקה להתקשר ולבכות לי בטלפון כמה רע לה. וככל שעובר הזמן ומצטברים הדייטים, דמותה הולכת והופכת להיות יותר ויותר מופתית. החולה וגרושתו |
|
| אורן נידל (11:43 ,06/04/10) |
|
|
|
|
|
|
באותו יום היסטורי התקבצו מיליונים בוושינגטון הרחוקה והקרה, בהמתנה דרוכה להשבעת הנשיא הנכנס. תזמורות ניגנו, צעדות צעדו, לבבות פעמו, היסטוריונים רשמו כל פרט קטן. באותו זמן, בחציו השני של הכדור, עמדתי אני אחרי הגירושים, בהתארגנות צנועה בהרבה, אך בנחישות לא פחותה. האם אפשר להשאיר את הפטה-כבד מאחור ולחפש פרגיות עסיסיות? Yes we can! |
|
| אורן נידל (17:24 ,28/03/10) |
|
|
|
|
|
|
ההסברים ההגיוניים שטוב לנו ביחד נענו בתשובה המופרכת שלא טוב לנו. ההצעה ללכת לייעוץ זוגי נענתה בשלילה. היא החליטה, והיא שלמה עם זה. על מסך דמיוני הפעלתי ערוץ מיוחד לרגל האירוע: "גרוש לא מזיק בן 40 מחפש מישהי שבראש שלה לחתום על הסכם ממון". פרק 1 - הרקע |
|
| אורן נידל (10:25 ,23/03/10) |
|
|
|
