לא בדיוק כישלון חינוכי

כותרת כמעט ראשית בעיתון של אתמול: "חייל יקר, תהרוג כמה שיותר ערבים", כתבו תלמידים דתיים בחבילות ששלחו לחיילים. מתברר שחייל מילואים שלחם במבצע 'חומת מגן' מצא התבטאויות חריפות נגד ערבים במכתבים שצורפו לחבילות שי, שקיבלו הוא וחבריו מתלמידי בתי-הספר. הוא שלח את המכתבים ל'מרכז לפלורליזם יהודי', ומיד התבקש משרד החינוך להזדעזע מ"שנאת הערבים" שפשתה בקרב הילדים, לומר שהדברים "משקפים כישלון חינוכי", וכמובן "להבטיח את בלימתן של מגמות ההקצנה".
מרוב "פלורליזם יהודי" אנחנו מתבלבלים לפעמים בין התנהגות נורמלית ולגיטימית לבין שנאה פסולה ומסוכנת, שהיהדות מתנגדת לה, כמובן, מכל וכל. יש "פלורליסטים יהודים" שמעולם לא מחו על תמיכת ישראל ברשות שהמיטה על האוכלוסייה הפלשתינית אסון אחר אסון, אבל שערוריות כמו מכתבי התלמידים מזניקות אותם לעמדת הזדעקות - ובמיוחד כשמדובר בתלמידים דתיים: הרי זוכרים מה עשו "הדתיים" במערת המכפלה ובכיכר רבין.
אבל לילדים ישראלים, ולא משנה אם הם לומדים בבית-ספר דתי או לא דתי, מותר לבקש מחיילי צה"ל להרוג ערבים בעת מלחמה. מלחמות הן בשביל להרוג, יוצאים אליהן עם נשק קטלני מכל הסוגים, ומי שלא משתמש בנשק הזה כדי להרוג "כמה שיותר אויבים", עלול חלילה להיהרג בעצמו.
מבצע 'חומת מגן', אולי ה"פלורליסטים" כבר שכחו, התחיל אחרי חודשים ארוכים ובלתי נסבלים שבהם ביצעו בנו ערבים הרג בלתי פוסק. הילדים ששלחו לחיילים ממתקים וצירפו מכתבים מעוטרים עם איחולים כמו: "אני מתפלל בשבילך שתחזור הביתה בשלום, ובשבילי תהרוג לפחות עשרה", עברו עד ל'חומת מגן' תקופה ממושכת של חרדות קשות, של תחושת חוסר-אונים, של ידיעה שערבים יכולים לירות בהם למוות או לפוצץ אותם לרסיסים ברחוב, באוטובוס או בבית-הספר, ואין מה לעשות. רק טבעי הוא שכאשר יצאה ישראל סוף סוף להשיב מלחמה שערה הגיבו הילדים המרוטים בהקלה מהולה ברגשות נקמה, ואפילו, בגלל הנסיבות, בשנאה בריאה כלפי האויב חסר הרחמים.
מובן שחובה להבהיר לתלמידי ישראל את הפסול שבסיסמה האיומה "ערבי טוב הוא ערבי מת", שגם היא הופיעה במכתבים המדוברים, וכמובן שחובה לחנך נגד פגיעה בערבים חפים מפשע ולשנן כי "כל בני האדם נבראו בצלם" - ולא סתם "בצלם" כי אם בצלם אלוקים. אבל אין קושי להבין שבמסגרת "הקם להרגך השכם להורגו" גם יהודים חשים כפעם בפעם כורח לקצר את חיי זולתם.
העצה שכתב אחד התלמידים לחייל: "שים פס על החוקים ותרסס אותם", מבטאת כישלון של משרד החינוך פחות מאשר כישלון של משרד הביטחון, כשקולטים שבמערכה על ג'נין תרמו "החוקים" לנפילת 23 חיילי צה"ל ולא מנעו פגיעה באזרחים ערבים. האם לא היה עדיף "לשים פס על החוקים", לדאוג שהאזרחים יתפנו מן הבניינים הממולכדים, ואז "לרסס אותם" בהפצצה אווירית?
אולי צריכים מבוגרים ישראלים ללמוד מן הילדים, ולהרפות מעט מן "הפלורליזם" העקום הגורם להם להילחם מלחמת "גם וגם": גם לתקוף את אויביהם, וגם להימנע מלשנוא אותם. גם להטיל על הקם להורגם מצור של חיילים וטנקים, וגם להציף אותו בבשר ובקורנפלקס ובחלבה ובשמפו לתינוקות עד לשחרורו בטרם עת.