פלסטר לחולה סרטן

שירה רעננה עלתה מבית איגוד הכדורסל לאחר שהתקבלה בו התכנית לשינוי פני הענף, שאדם ממוצע נזקק לשלושה עורכי דין ושני סופרי סת"ם כדי לפענח אותה. היו"ר דני קסטן דיבר על עידן חדש. "תם המונופול של מכבי", התרונן גזבר האיגוד איתן רוב, אדם רציני בדרך כלל.
הסיבה לשמחה מובנת: לראשונה מזה זמן רב התקבלה באיגוד החלטה ששמעון מזרחי לא הכתיב אותה, מהכותרת ועד לחתימה. גם האפשרות להגדיל את המספר הכולל של הזרים ושחקני הבוסמן טובה לקבוצות הקטנות יותר – לא צריך תואר בכלכלה כדי לדעת שככל ששוק השחקנים מוגבל, קל יותר למונופול לשלוט, ותוספת של עוד שחקן מבחוץ מגדילה מעט את השוק. אבל מכאן ועד להצהרה של רוב המרחק רב.
בבחינה הסופית, השינויים לא עומדים: לא, הם לא יעשו את הליגה בכדורסל למעניינת יותר. כן, עדיין אנחנו יודעים כבר היום מי תזכה באליפות בעונה הבאה, בזו שאחריה וגם ב-2002. לא, עדיין אין שום סיבה לאנשי עסקים להיכנס לענף שאין בו תחרות, ואין בו מרווח להתקדם ולהרוויח. ספק אם כל השמחה הזו שווה רק על זה שדפקנו את מרק בריסקר.
הרבה מוץ נזרק לאוויר סביב התכנית. השחקנים בוכים על אובדן מעמדו של השחקן הישראלי: האמת היא שבליגה של 16 קבוצות, ימשיכו לשוטט הרבה מאוד שחקנים שאינם ראויים למעמדם. על פי ההצעה החדשה יהיו בליגה ששה-שבעה מתאזרחים, רובם ככולם רכושה של מכבי ת"א. הקבוצות האחרות ממילא נהנו בעונה שעברה בעיקר מישראלים (בורקו ראדוביץ`, שהיטיב עם רעננה, הוא שחקן של מכבי; ריאן לקסר הופך בתקנה החדשה ללא-ישראלי). בשוק בוסמן פתוח באירופה, ממילא יהיו כמה ישראלים שישחקו מדי שנה בחוץ, כדוגמת קטש או גודס. לאלה שיישארו נגרם נזק מתמשך מצלילת הענף, נזק גדול בהרבה מזה שגורמים הבוסמנים או המתאזרחים.
מכבי ת"א, ששברה בחודשים האחרונים את השיא העולמי בדמעות תנין, לא תאבד דבר. אם תחליט להביא את צ`ורצ`יץ`, תיאלץ לוותר (אולי) על בריסקר למשחקים בליגה הישראלית בעונה הבאה, מה שיוריד את ההפרש הממוצע במשחקיה מ-25 ל-24. תקנת השחקן התשיעי תלויה ועומדת: רוב וצבי לובצקי אמורים להחליט על שכרו המקסימלי. עוד נראה לאיזה סכום יגיעו, ואם זה יגרום לקונסטנטין פופה, ששיחק בעונה האחרונה מספר דקות דומה לזה של אמנון נתנאל, להשתחרר למרחבי הליגה. כדי ליצור שינוי של ממש היה צריך להתחיל בשחקן השמיני, אם לא למעלה מזה. אבל איש לא ממש רוצה שינוי, כנראה.
אני לא מזלזל בעבודה שעשה דני קסטן בחודשים האחרונים, או ברצונו הטוב. אבל התכנית הנוכחית היא לא יותר מפלסטר לחולה סרטן. לא נעשה שום צעד שישנה באמת את בעיית חוסר השוויון, ובלי שוויון תחרותי לא יהיה שום עניין בליגה. גם בעונה הבאה, בעודנו מנסים לפענח את לוח המשחקים (ולנחש מי הקבוצה הבאה שתפשוט רגל), נמשיך לבכות על כך שיש בישראל כדורסל, אבל ליגה בכדורסל אין.