אז מה עושים עם המהנדס החרד מפני המוות, או גרוע מכך – מפני המוטציה המתקרבת? "
מה שעושים עם ילד שמסרב ללכת לישון: מרמים אותו. לא מספרים לו שהלילה החל, אלא להיפך: היום נמשך. אפשר להמשיך לשחק – רק שמעתה נעשה זאת במיטה. "
המהנדס שבתוכו של כל סופר ירפה מן הספר שנכתב ויכריז עליו כעל "גמור", רק אם יובטח לו שהריגוש והסיפוק שהיו מנת חלקו עד עתה – יימשכו בספר אחר."
אני, לפחות, איני מעז להפר את התהליך: פעם, בבחרותי הפוחזת, טעיתי וסיימתי ספר לפני שהיה בדעתי ולו בדל-רעיון לספר אחר. "
התוצאה היתה דייט ראשון וגורלי עם כדור הפלא, פרוזאק. "
מאז, אינני מרשה לעצמי לסיים שום פרוייקט של כתיבה, בין אם המדובר ברומן, סיפור, מאמר, סידרת הרצאות ואפילו תזת הדוקטור שלי – בלי לוודא שעל כתפי מונח עולה הכבד של תוכנית כתיבה חדשה, המחכה למימוש. (אמנון ז'קונט)"
|