אתר הכיתה האינטראקטיבית שודרג וכעת הוא מופיע בכתובת - http://go.ynet.co.il/InteractiveClass/Projects.aspx?Project=1127&cat=1058
"מי שחווה את המתקפה ואת הפגזים ונשא בזרועותיו פצוע וחש את חום דמו ואת נשימתו האחרונה. מי שראה את מחירה הנורא של המלחמה, נדר נדר לעשות מה שיוכל כדי למנוע מהילדים של היום ושל מחר את המלחמה הבאה"
לפתע עצרה שיירת משאיות ופרקה מגויסים חדשים, זרים למראה. הם הגיעו ממחנות המוות באירופה דרך גבולות חסומים, באניות מעפילים, ושוב למחנות-הסגר בקפריסין. ומשם באניות היישר לחזית. הסתכלתי בהם. ניסו להתאים מדים, נאבקו ברצועות החגור. הכול בשקט. מעין השלמה עם הגורל. איש מהם לא זעק לפתע 'תנו לנו לפחות לנשום מעט אחרי השנים הנוראות שעברנו'. כאילו הבינו שזה עוד קרב אחרון על הקיום היהודי"
לפני יומיים סיים צה"ל בפעולת בזק טיהור של חצי האי סיני ורצועת עזה בתקופה של פחות משבוע ימים. זה היה המבצע הצבאי הגדול והמפואר בתולדות עמנו ואחד המבצעים המופלאים ביותר בתולדות העמים"
המלחמה היא עניין קשה ואכזרי בעיקרו, מלווה בהרבה דם ודמעות. אך דווקא במלחמה זו, שעברה עלינו, באו לידי ביטוי גילויים מופלאים ונדירים של אומץ וגבורה בצדם של גילויים אנושיים של אחווה ורעות ואפילו שאר רוח"
הבעיה המרכזית שלנו כמפקדים היתה לטפל בלוחמים הצעירים בני 19-18, שבכל פעם עוד אחד מהחברים שלהם נהרג. היתה לי פלוגה שכמעט חצי ממנה נפגעה במלחמה. איך עושים את זה? צריך להיות איתם פיזית: לשהות איתם בלילות במוצבים ועם הטנקיסטים לאורך התעלה צמוד לסוללה"
זעקות העזרה של מח"ט 460 עדיין מהדהדות באוזני, שלושים שנה לאחר המלחמה. אני נקרע בין התחושה שעלי לעזור לחבריי שנשרפים בקרב - לבין מילוי פקודת המח"ט לנסוע למיתלה. ניסיונותי לשכנע את המח"ט שלי לעזור עלו בתוהו. בלב חצוי פקדתי על כוחותי לנוע בעקבותי למיתלה"
אנשים אמרו שאת הכדור האחרון ברובה הם שומרים לעצמם, כי הם מעדיפים להתאבד מאשר ליפול בשבי. היה ברור שמדובר בעניין של דקות. המג"ד היה צריך להחליט אם לחכות לחילוץ ולהסתכן בכך שהסורים יגמרו אותנו קודם, או לנסות לצאת מהתופת דרך הכוחות שלהם בחסות הרעשה ארטילרית כבדה. ההחלטה התקבלה – לצאת. ידענו שכל אחד עלול להיפגע בדרך, אבל מי שייצא, יציל את החיים שלו"
אנו נאבקים על הזכות לחיים נורמלים. מאבק כזה אינו קל. הוא רווי מכאובים, הרוגים ופצועים. אבל אין לנו כוונה לוותר על זכותנו זו. אנו מצויים בשעת מבחן לכולנו. מדינת ישראל עמדה במבחנים מורכבים יותר - ויכלה להם"