אליזבת גילברט, מחברת הספר "להתחתן", אומרת שהשאלה אינה אם אתה אוהב את הדברים הטובים בבן זוגך, זו הרי לא חוכמה גדולה.
במהלך השנים זכיתי לשלל שמות חיבה הקשורים לדביקות שלי - דבק מגע, קרציה, עלוקה. זה אמנם נאמר בחיבה והצד השני יודע שזה
הגעגועים לאהובי שוב תוקפים כמה ס"מ מתחת לחזה. הלילה הוא לא לצידי. חסר לי הריח שלו, הנשימות השקטות שלו, החיבוק שלו,
לפחות פעם בשבוע אני יושבת על כסא הצוות במטוס ונועצת מבטים מקנאים בזוג היושב מולי שלוב ידיים בהמראה. הפעם אני לא
אני אפילו לא יכולה לשער מה רבה תחושת הבדידות שמרגיש הומלס. תחשבו כמה בודדים אתם מרגישים לפעמים אפילו שיש לכם סביבה
נוכלות כמו אלה שהוצגו בתוכניתו של אמנון לוי פוגעות לא רק בגברים ובילדים שיוולדו כתוצאה מכך, אלא גם בנשים הוגנות
קצת לפני החלפת קידומת מפחידה, עם קשר זוגי מבטיח שחשבתי שנגמר ועם מקום המפלט שלי שנשמט מתחת לרגליי - הרגשתי קצת
עם כל הרצון הרומנטי להתמזגות, זוג תמיד יישאר חיבור של שתי יישויות נפרדות, עם אופי שונה, טעם שונה והעדפות שונות.
אני אף פעם לא באה לקשר חדש בלב ריק. אני צריכה לאהוב מישהו בכל זמן נתון, וככה יוצא שבשביל להכניס ללב שלי מישהו חדש
גם אני, לצערי, מכירה היטב את הסימפטומים של הגוף שצצים להם בלי להתחשב כשקופידון סוגר אחריו את הדלת. יש לי כמה הצעות
זה לגמרי טבעי ואנושי לפחד. אבל לא להעז, לא לנסות, לא ליפול, לא להרגיש כדי לא להיפגע - את זה אני לא רוצה. תגובה
בטח כולכם מכירים את הטקסטים שמגיעים מידי פעם בג'יבריש, ומה שאתם לא עושים בשביל לקודד אותם אחרת, לא הופך אותם
בגיל 20 הקפתי את העולם עם החבר מהצבא. שנה שלמה היינו בטיול, אחת השנים הקסומות בחיי. כשאתה מרגיש שאתה יכול לכבוש את
כמעט כל גבר שאני נתקלת בו משוכנע שלא ראיתי ביצועים כמו שלו מאז שהבריטים עזבו את הארץ. או בעצם עזבו את הבריטים -
יש אנשים שלא מסתפקים ב"לא מתאים" מנומס ויגרמו לך לטפס על קירות בניסיון להתחמק מלהסביר למה אתה לא רוצה אותם. אפשר
הוא מנסה לתת לי את הזווית הגברית שאני מתקשה תמיד להבין, אבל מעבר לכך אינו חוסך במילים קשות ושופטות שמעמידות מולי
יש כאלה שטוענים שאם השיער היה כל כך חשוב הוא לא היה גדל לנו על התחת, בעוד שאחרים יזכירו לנו את שמשון הגיבור שכוחו
למרות כל ספרי הכללים להתנהגות בדייטינג, סיפורי אהבה מתחילים בכל מיני דרכים. יש שהתחילו ממשיכה חייתית, אחרים
אני חושבת שרוב הגברים וחלק גדול מהנשים מתחילים עם פנטזיה של משפחה גדולה, ואיכשהו אחרי ילד אחד או שניים הם כבר
כשקשר גווע למוות ולא ניתן יותר להחיותו, כואב הלב לראות אנשים לכודים בבחירה שעשו לעצמם בעבר והגוזרים על עצמם לחיות
אנחנו אוהבים את "הרווקה" דיאנה ומקווים שבסופו של תהליך היא תמצא את האחד שלה מבין 25 המחזרים ותהיה מאושרת. לא שמעתי
אני לא יכולה שלא לתהות איזה חתיכים לוהטים הם חושבים שהם כשהם פונים לרווקה שצעירה מהם בעשור וחצי לפחות. פעם היה
הרשימה שאיתה אנחנו הולכים לקניות עוזרת לנו להתייעל. היא מפנה למדפים המתאימים וכוללת את המוצרים ששמנו לב לחסרונם,
בעולם ההיכרויות, לא פחות מבמקומות אחרים, חשוב להתנהל עם מילים ביושר, אחרת נכנסים לסיטואציה של "זאב זאב" - אתם בעצם
בראש אני עדיין מרגישה הרבה פעמים כמו בת 20, אבל בפועל כבר כמעט הכפלתי את הגיל הזה. כאילו איפשהו במהלך הדרך, נפלתי
לרגע הכל נראה יותר פשוט: אלו החיים, ואנחנו פה פשוט כדי לחיות אותם. בדיוק ברגעים כאלה אני חושבת שאולי אין לנו מטרות
שמחתי לציין לעצמי שהוא נושא על כתפיו ראש ובתוכו מוח לא קטן. אבל היה עוד משהו שבלט כבר מתחילת השיחה בינינו ולא
הדבר שמרגיש הכי טבעי ונכון הוא בדיוק ההפך ממה שצריך לעשות, לפי ה"חוקים". וכך יוצא שמי שפועל כמוני, מכל הלב, בלי
לאט לאט, בתכנון מוקפד ומתוחכם, עשית דרכך לליבי. ראית את האור הנשקף לנו בקצה המנהרה והתחלת לחפור. כפית אחר כפית,
לא יכולתי להעלות על דעתי שמישהו יעשה לי מסאז' מלבד בחור, בסיטואציה מאוד מסויימת. עד שבגיל 20 ומשהו הסכמתי להצטרף
