איתן אלון

 הכתיבה שלו סובבת סביב רגעים - מילה, תמונה, שיר, האומרים משהו עלינו.

 לפני שנה בדיוק בזבז את כספו האחרון על לפטופ. התחיל לכתוב ביום שקיבל אותו ולא הפסיק לרגע.

 מנסה לסיים את הספר הראשון, שכתיבתו היתה אחת החוויות המעצבות של חייו.

 כשהיה קטן רצה להיות שחקן קולנוע מפורסם. בצבא נדלק על פסיכולוגיה. החליט בסוף לשלב בין השניים, והוא בשלבי סיום של תואר דו חוגי בפסיכולוגיה וקולנוע.

 חווה ממש עכשיו את משבר גיל העמידה. חושב שהוא בגיל המושלם בשביל זה, מספיק צעיר כדי לעשות טעויות ולא לשלם עליהן. בגיל 45 מתכנן משבר ישיבה.

 לדעתו אנחנו משקיעים כל כך הרבה בעתידנו, עד שאנחנו שוכחים שבעתיד כבר לא נהיה צעירים.

 בגיל 14 חשב שבגיל 24 יהיה מבוגר. עכשיו הוא חושב את זה על גיל 34. לפעמים נדמה לו שהאנשים המבוגרים מסביב ש"סגורים על עצמם" הם הצגה אחת גדולה.

 תמים מספיק לחשוב שעוד יגשים את חלומות הילדות, אבל מציאותי מספיק כדי לפזול אל עבר חלומות פחות שאפתניים.

 לפי ניסיונו האישי- מי שלא חווה אהבה נכזבת אמיתית, הפסיד חוויה מדהימה.

 התאהב פעמיים לאורך חייו. כבר הרבה זמן מחכה לפעם השלישית.