בראשית המאה ה-2 לפנה"ס היתה ארץ ישראל בשלטון סוריה הסלווקית. המלך הסלווקי אנטיוכוס ה-4 נקט במדיניות של הפצת התרבות ההלניסטית לשם איחוד הממלכה ומניעת מרידות.
בשנת 168 לפנה"ס, הגיעו דיווחים כוזבים אודות מותו של אנטיוכוס בקרב והיהודים יצאו למרד בשלטון הכיבוש הסלווקי. כאשר עבר אנטיוכוס ביהודה, בדרכו לסוריה, דיכא את המרידות ונקט בצעד בלתי צפוי: הטלת גזירות דת על היהודים, ביניהן איסור על שמירת השבת ועל מילת הבנים
רוצים לדעת מה קרה אחר כך? לחצו כאן
