מנהלת העם

עדכון: אתר הכיתה האינטראקטיבית שודרג וכעת הוא מופיע בכתובת - http://go.ynet.co.il/InteractiveClass/Projects.aspx?Project=1102&cat=1058

ב-12 במאי 1948 התכנסו עשרה גברים בחדר ישיבות קטן בבית קק"ל, ברחוב שפירא בת"א. בסוף אותו יום, נאלצו אותם עשרה לקבל את אחת ההחלטות הגורליות ביותר בתולדות הציונות. לכבוד יום העצמאות, אנציקלופדיה ynet מחזירה אתכם אל אותה ישיבה מכרעת, ישיבת מנהלת העם     

מנהלת העם, היתה הגוף הביצועי העליון של היישוב היהודי בא"י ערב הקמת מדינת ישראל, מעין ממשלה זמנית. ב-11 במאי 1948, בסמוך למועד פקיעת המנדט הבריטי על א"י, החלו חברי המנהלה לדון בשאלה כיצד להשיב להצעת ארה"ב בנוגע להכרזה על הפסקת אש במלחמת העצמאות, בתמורה לדחיית ההכרזה על הקמת מדינה.

מנגד היה ברור כי הקמת המדינה תוביל למתקפה כוללת של צבאות מדינות ערב על הישוב הציוני. הדיונים נמשכו עד ליום למחרת (ה-12 במאי): גולדה מאיר, דיווחה לנוכחים על כשלון המגעים עם המלך עבדאללה, משה שרת העיד על התנגדותה של ארה"ב להקמת המדינה ואילו ישראל גלילי ויגאל ידין, מפקדי ההגנה, הציגו את יחסי הכוחות הקשים בין הכוח היהודי לכוחות הערביים. לבסוף הגיעה שעת ההכרעה. מי הצביע בעד? מי נגד? מה נאמר בישיבה?

3 מחברי מנהלת העם נעדרו מההצבעה

אל מול הידיעות הקשות על הקרב בגוש עציון, הערכתם מבשרת הרעות של ראשי הצבא וההתנגדות הבינלאומית, דחו חברי את ההצעה האמריקנית לשביתת נשק ואישרו את ההחלטה על הכרזתה של מדינת היהודים, היא מדינת ישראל. 

שנים מאוחר יותר תיאר דוד בן-גוריון את מאורעות אותה ישיבה: "חשתי שכל החלום שלי על מדינה יהודית נוזל לי כמו חול בין האצבעות". תחושה זו הובהרה היטב בנאום הסיכום שנשא, אשר כנראה היטה לבסוף את הכף. בזכרונותיו העיד מרדכי בנטוב, מחברי מנהלת העם, על תחושתיו למשמע דבריו של בן-גוריון: "בן-גוריון הצמיד את אקדח ההיסטוריה לרקת כל אחד מאיתנו".

ההחלטה על הקמת מדינת ישראל התקבלה ברוב של שני קולות (6 בעד, 4 נגד). כפי שצפו ראשי ה"הגנה", בעקבות הקמת המדינה פלשו צבאות מדינות ערב לשטח המדינה החדשה, עד אשר נהדפו על ידי כוחות צה"ל. כאחוז מאוכלוסיית היישוב היהודי בא"י נהרג במהלך קרבות מלחמת העצמאות.