הצורה שבה הסביבה הקרובה מקבלת לעתים בשורות כגון גירושים היא בעייתית. פתאום אתם הופכים להיות בורג קטן ושולי במערכת.
הצורך האובססיבי להחיות את המת יגרום לכם לבזבז זמן יקר, שבו יכולתם להתחיל לחשוב איך אתם נפרדים בצורה הכי טובה
זוגות רבים המנסים לשקם את היחסים שלהם נשלחים בידי מטפלים חסרי אחריות ל"סופשבוע רומנטי ואינטימי בצימר בצפון", דבר
החתונה היא מסמר ראשון בארון הקבורה של הזוגיות. כשאנחנו מתחתנים אין מאושרים מאיתנו. אנחנו יודעים שאצלנו "זה יהיה
ידעתי שאם אעבור את זה, הגיוס שלי יידחה בשלושה חודשים. לא היה סיכוי שלא אעבור. חשבתי על חום הנשיקות שלה, ופתאום המים
בתוך פחות משעה מצאתי את עצמי יושב על אדמת הכוכב שלי, שעליו אין שום דבר חוץ מהחבילה שנתן לי אבא. היתה שם קופסה
אני ממליץ לכם לא לנסות את זה אף פעם לבד. רק במקרה שאבא שלכם ימות, ואמא שלכם תביא הביתה מישהו שאתם לא סובלים, ועוד
"בוא", אמרה לי והובילה אותי לחדר בו היו שתי כורסאות שעמדו זו מול זו. התיישבתי על אחת מהן והיא התיישבה מולי. היה קשה
מחשבה אחת הצליחה להסתנן לו לראש. החיוך המעוות, שהיה סימן ההיכר שלו, "חיוך רובין וויליאמס", כמו שמיקה היתה אומרת,
מה שקורה אצל זוגות רבים הוא שהזוגיות ה"רומנטית" משתנה ומקבלת צורה של מפעל משפחתי. בין ילדים לאזיקים
הייתי ניגש אל מישהו בזמן שהוא משתין ומציג את עצמי, מספר לו על המחקר שלי ושואל אם אפשר לראיין אותו. זה היה מאוד קשה.
הצטיידתי במזומן, קונדומים, ספר (למקרה שיש תור) וחפיסת שוקולד (כדי שאצטייר כבחור חביב במיוחד). מפאת צנעת הפרט אני לא
כרמל המנשק, שהתייתם מהוריו בילדותו, היה כבר בן 38, אבל מעולם לא ידע אשה. לעומת זאת ידע לתאר בפרוטרוט את מרקם שפתיהן
הוא אמר "אנחנו" כאילו שהוא עצמו יעבור את הלידה ותהיה לו פתיחה של עשר אצבעות. האם זה הגבר הישראלי החדש? מה זו
הבנתי שאני על פי תהום. אני כל כך מתבייש להגיד, אבל אפילו צפיתי ב"אח הגדול" וגם שלחתי sms למען השארתו של יוסי בובליל
כשהשתחררתי מהצבא גיליתי ששגרת החיים בלבנון הביאה שן שלי למצב סופני. כשראיתי את ד"ר טליה בפעם הראשונה לא האמנתי שהיא
סבא תמיד היה אומר שהקיבוץ חיבק אליו את כל האלמנות, אבל חיבק כל כך חזק שאת חלק מהן הוא חנק למוות. הכלל אמר שאם הן
כך הלך ונרקם לו הפרוייקט הגדול ביותר שידעו משפחת לוי ומשפחת כהן מימיהן. מידי פעם ניסה אחד מבני הזוג הצעיר להשמיע את
שתי בחורות יפות פנו אליי, אמרו שקוראים להן ברוך ואבנר והציעו לי צ'ק של 300,000 שקל כדי לעבור את הניתוח אצל פרופסור
בסרטים אמריקנים רואים תמיד חיילי מארינס עם חוברות פלייבוי ותמיד יש להם זמן לשבת ולספר כל אחד על הזיונים שלו. אבל
התחלתי לשנוא אותה כבר בשנה שעברה. היא היתה מביאה הביתה חברות ומספרת להן כמה שאני נודניק ואידיוט. הן צחקו ואני רק
הבנתי שלמען הכנסת המשפט "עשיתי סקס עם צרפתייה" לרפרטואר שלי אצטרך לקחת אותן למצדה. חשתי שהן רוצות להפשיט אותי ושם,
הרעיון היה פשוט אך גאוני: כל מכונה נראתה מבחוץ בדיוק כמו האוטומט לצילום תמונות פספורט. המכונה היתה מורכבת מתא עם
את חמותי אני מחסל לפחות פעם בחודש. אני עושה זאת בצורה אנושית ונקיה, החיסול תמיד מהיר ונטול כאבים. לאשתי היקרה אני
באחד מימי החופש הגדול, כשהיינו אני וטוליק מעל הגג של אלונה, במשימת ההצצה כשהיא מבצעת את הטקס שלה, ראינו שהיא ניגשת
מעל המקלחות של הבנים היתה כניסה לגג הרעפים, ובתוך הגג הזה אפשר היה ללכת עד למקלחות של הבנות ולהסתכל דרך חור בתקרה
שנאתי את החבר הזה בכל לבי. לא רציתי שייקח אותי על הכתפיים בתהלוכה של שבועות בקיבוץ. הוא היה לבוש כל כך יפה שזה
אלוהים ראה שאדם יותר מתעניין בשכיבה מתחת לעץ ופליית כינים מהביצים שלו מאשר בתחת של חווה. הוא ראה שחווה יותר
נפגשים, יש איזו כימיה ראשונית, והרצון לסקס מטשטש את הדברים שיילכו ויתבהרו עם הזמן. הוא רציני מדי, היא קלילה מדי,
מהיום שמאיר השתחרר מהצבא על סעיף הקאות הוא עבד בנגריה קטנה בדרום תל-אביב. אפשר לומר שהיו לו חיים די מגעילים, בלי
