|
איזה מרצה בלימודי תואר ראשון השפיע על פרופ' לוי-פאור לעסוק במחקר? מהו קפיטליזם רגולטורי? מהו מודל "החוקר המעורב"? כל התשובות לפניכם
|
|
מהו תחום המחקר המרכזי שלך?
תחום המחקר המרכזי שלי עוסק במקום של רגולציה (קביעת סטנדרטים, ניטור, אכיפה וציות) בחיים המודרניים. אני מנסה להבין את הסיבות להתפתחותן של מערכות רגולטוריות בעולם כולו ואת הסיבה לגידול העצום בביקוש ובהיצע של רגולציה בחיים המודרניים. גידול זה מתבטא בהתחזקות מערכות פיקוח של רגולציה ציבורית אבל גם רגולציה פרטית, רגולציה מדינתית לצד רגולציה בינלאומית, רגולציה בתוך ארגונים ורגולציה בין ארגונים. אני מתחקה אחר תפקידם של אינטרסים ואינטרסנטים בתהליך זה (מי מרוויח?, מי שולט?), אחרי תפקידם של רעיונות (אלו אידיאות משרתת הרגולציה?) ואחר ההשפעה של תהליכים כלכליים (לדוגמא, גלובליזציה ומיקור חוץ), אדמיניסטרטיביים (מהן מגבלות הרגולציה?), וחברתיים (לדוגמא, ניכור, העדר אמון) על התפתחות והתפשטות הרגולציה כמכשיר של ממשל.
סדר יום מחקרי זה מוביל אותי לדיון בנושאים כמו התפתחות מערכות רגולטוריות בתחום הטלקומוניקציה וכאן אני עוקב אחר התפתחות שינויי המדיניות בתחום זה בעולם ובזירה הבינלאומית; אך גם בנושאים דוגמת ההפצה הבינלאומית של סוכנויות רגולטוריות עצמאיות כביטוי להתפשטות הרגולציה כשיטת ממשל. בעתיד הקרוב אני מתעתד לבחון את השינוי בארגון השירות הציבורי במדינות העולם, שינוי המתבטא, כך אני משער, בהחלפת ה"בירוקרטיה" על ידי "רגולוקרטיה".
|
|
מתי החלטת לעסוק במחקר? ומה הניע אותך לבחור בתחום זה?
ההחלטה לבחור במחקר הייתה נסיבתית. אם קיים קו מנחה משמעותי אישי אחד שיכול להסביר את המקום שבו אני נמצא כיום הוא אהבת הספר ואהבת הקריאה. ללא אהבה זו, לא הייתי עושה את מה שאני עושה ולא הייתי נהנה ומסופק מעבודתי.
הבחירה בתחום של מדע המדינה ומדיניות ציבורית שילבה את אהבת הספר עם מחויבות חברתית וסקרנות אודות הגורמים המעצבים את העולם הפוליטי שבו אנו חיים.
בעוד שחוויית לימודי התיכון שלי לא הייתה מספקת, הרי חוויית הלימוד שלי בתואר הראשון הייתה בבחינת "הארה". את התואר הראשון עשיתי באוניברסיטה הפתוחה במהלך שירותי הצבאי. נרשמתי לקורס הראשון "בעיות בפילוסופיה של המוסר" של פרופ' אלעזר וינרב. הקורס הותיר בי את רישומו וההתלהבות נמשכה שנים רבות לאחר מכן. למעשה הייתה לו השפעה חשובה על החלטתי להמשיך בכיוון מחקרי.
בדרך לתואר השלישי עסקתי בפעילות ציבורית באוניברסיטה ומחוצה לה, אבל במאבק בין נטיותיי החברתיות לבין אלו האקדמיות גברו תמיד הנטיות האקדמיות. בעניין זה סייעה לי רבות הקרן הבינלאומית לחינוך (אייסף) אשר אפשרה לי לא רק מלגה אלא גם אופק תמיכה כספית רב-שנתית שליווה אותי מהתואר השני ועד הפוסט-דוקטורט בברקלי, קליפורניה.
|
|
האם יש מדען מפורסם אשר מהווה עבורך מודל חיקוי?
אני משתדל ללמוד מכל עמיתיי ולמזלי הטוב ואני עובד כיום עם סגל חוקרים מהטובים בעולם בתחומם ואני חבר במחלקה שהוציאה עד כה ארבעה חתני פרס ישראל. אני שמח לציין שרוב רובם של עמיתיי הם דמויות מרשימות וראויות לחיקוי כחוקרים, כמורים וכבני אדם. עמיתיי אינם נופלים מהטובים שבחוקרים באוניברסיטאות כמו אוקספורד והאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה שאותם הכרתי מקרוב. הישגיהם של החוקרים כאן מושגים למרות דלות יחסית של משאבים בהשוואה למרכזי המחקר המובילים בעולם.
החוקר שאני רוצה לראות באוניברסיטה העברית, ובאקדמיה בארץ ובעולם בכלל, הוא חוקר מעורב שאינו מסתגר בד' אמותיו אלא כזה שמעורב בחברה ובשיח הציבורי והמדעי הכללי. חוקר שתורם כאזרח לשכונה, לעיר ולמדינה שבו הוא חי. אני חושב שמודל כזה של חוקר מאפיין יותר ויותר את עמיתיי בארץ ובעולם. בעוד שאני מצדד בטיפוס החוקר המעורב, אני חושב שאסור לקדש מודל התפתחות ותפקוד מחקרי יחיד אלא לאפשר פלורליזם רב של סוגי חוקרים ותפיסות מחקר שונות בתוך האקדמיה.
|
|
במה עוסק המחקר הנוכחי שלך?
המחקר הנוכחי שלי עוסק באפיון וניתוח הסיבות להתפתחות סדר פוליטי-כלכלי עולמי שאותו אני מכנה "קפיטליזם רגולטורי". בסדר פוליטי-כלכלי זה, הגידול ברגולציה מכל הסוגים – בינלאומית, על לאומית, פורמאלית ובלתי פורמלית, גמישה וקשיחה, מדינתית ואזרחית - הוא המאפיין הבולט של הפעולה הפוליטית בכלל ושל המדיניות הציבורית בפרט. ההבטחות הגדולות של סדר עולמי זה, כמו גם מגרעותיו, צריכות לעמוד במרכז סדר היום המחקרי של מדעני חברה. זהו פרויקט גדול רב-שנתי שבמסגרתו אני עוסק בסוגיות שונות של מדיניות במקומות שונים בעולם.
אחד המחקרים שאני עורך במסגרת פרויקט מחקר רב-שנתי זה עוסק ברגולציה והתפתחות מוסדות רגולטוריים בישראל. הממצאים הראשונים שלי מעלים כי בישראל, בניגוד למדינות המפותחות בעולם, לא נעשתה רפורמה רגולטורית רצינית. הדבר מתבטא הן בקיפאון בנושא של הקמת רשויות רגולטוריות עצמאיות והן בירידה בקצב "ייצור" הרגולציות על ידי הבירוקרטיה הממשלתית.
נדבך נוסף של מחקר זה מתמקד ברגולציה אזרחית, דהיינו ברגולציה שנעשית על ידי ארגונים אזרחיים, לדוגמא ארגוני המגזר השלישי. ארגונים אלו, שבעבר "החליפו" את המדינה בעניינים של קידום מדיניות ציבורית ובנושאים של אספקת שירותים חברתיים, נוטים יותר ויותר (זוהי לפחות התזה שלי) לפתח יכולות רגולטורית עצמאיות. היתרונות והחסרונות של "רגולציה אזרחית" והסיבות להתפתחותה הם מוקד מרכזי של מחקר זה.
|
|
| |
ממשלת ישראל, הגוף המשמש במדינת ישראל כרשות המבצעת. ממונה על יישום וביצוע החוקים והמדיניות שנתקבלו בכנסת ועל קביעת מדיניות וניהול שוטף...
לערך המלא
|
|
באיזה מבין הישגיך המחקריים אתה גאה במיוחד?
כל מחקריי הם חלק מתהליך ארוך של עבודה מייגעת עם הרבה התלהבות ואני אוהב את רובם. אני גאה במיוחד בעבודת הדוקטורט שאותה עשיתי בהדרכת פרופ' יעל ישי. העבודה התפרסמה כספר בהוצאת יד-בן צבי ומציגה את הפיתוח התעשייתי של ישראל כפיתוח כלכלי מכוון-מדינה, מעין קפיטליזם ממלכתי.
בנוסף אני גאה במחקרים מאוחרים יותר שעסקו בהשפעת האיחוד האירופי על הליברליזציה באירופה ובהגדרת הסדר העולמי הקיים כסדר של קפיטליזם רגולטורי.
|
|
אילו תכונות אופי נדרשות לדעתך לחוקר/ת ומדענ/ית?
בעולם מורכב שבו יש מקום לסוגים רבים של תרומות מדעיות, דיסציפלינות שונות, ומטרות מחקריות שונות אין תכונה יחידה או מספר תכונות בודדות שממצות את תכונות האופי הנדרשות מחוקר. יצירתיות, ביקורתיות וסקרנות הן תכונות חשובות כמו גם עקשנות, שיטתיות וחריצות.
אני ממליץ על דבקות במשימה תוך בדיקה עצמית חוזרת ונשנית של הנחותיך ואמונותיך. תהליך המחקר והכתיבה צריך להיות מוזן בעת ובעונה אחת מאמונות עמוקות וסקפטיות וביקורתיות כלפי אמונות אלו. יכולת חשובה היא היכולת להשתמש בהומור עצמי כדי להתמודד עם ביקורות ואכזבות. כאלה, מטבע הדברים, יש לא מעט. שכן תהליך המחקר הוא תהליך ארוך ומפרך שבו אין ערובה להצלחה.
|
|
איזה הישג מדעי ייחשב עבורך כפסגת שאיפותיך המדעיות?
ראשית, ברצוני להיות חלק משמעותי ומשפיע בקבוצה הבינלאומית שמציבה את הרגולציה כנושא עיקרי על סדר היום המדעי במדעי החברה. כדי לאפשר את ההתפתחות הזאת אני מעורב כיום לא רק בסדרה של מחקרים אישיים אלא אף בבניית רשת חוקרים בינלאומית, בארגון כנסים בעולם ובארץ, ובעריכת כתב-עת מדעי בינלאומי. במילים אחרות, ההישג שאליו אני חותר כרוך בקביעה ובעיצוב של סדר היום המחקרי.
במקביל אני מקווה לתרום להתפתחותו של תחום המדיניות הציבורית בארץ, תחום שיש לו חשיבות מעשית רבה לשיפור איכות הממשל ולקידום רמת ואיכות החיים בארץ. לבסוף, אני מקווה לתרום לקידום חשיבה מחדשת על מקומם של לימודי הדוקטורט באקדמיה ואודות האופן שבו לימודים אלה מכשירים את הסטודנט לתרומה לחברה בכלל ולמחקר האקדמי בפרט.
|
|
|
| | | תחנות חיים: בעבר חבר סגל באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת מנצ'סטר ובאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. אחרי קבלת התואר השלישי באוניברסיטת חיפה, יצא להשתלמות פוסט-דוקטורט בבית הספר הגבוה לכלכלה של לונדון ובאוניברסיטת קליפורניה-ברקלי. השתלם כעמית מחקר במסגרת מענק מחקר של האיחוד האירופי כשלוש שנים באוניברסיטת אוקספורד.
חוקר מדע המדינה ומדיניות ציבורית. חוקר במחלקה למדע המדינה, ובבית הספר למדיניות ציבורית ע"ש פדרמן, באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר הקרן הבינלאומית לחינוך (אייסף), חבר הועד המנהל וראש התוכנית ללימודים מתקדמים של הקרן. מייסד ועורך של כתב העת הבינלאומי "רגולציה וממשליות" ויו"ר שותף ומייסד של קבוצת המחקר האירופית בנושא ממשליות רגולטורית
|
|
| עוד שאלות מחקר | | |
|
|
|