אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

דוד לוי-פאור

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


איזה מרצה בלימודי תואר ראשון השפיע על פרופ' לוי-פאור לעסוק במחקר? מהו קפיטליזם רגולטורי? מהו מודל "החוקר המעורב"? כל התשובות לפניכם

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

תחום המחקר המרכזי שלי עוסק במקום של רגולציה (קביעת סטנדרטים, ניטור, אכיפה וציות) בחיים המודרניים. אני מנסה להבין את הסיבות להתפתחותן של מערכות רגולטוריות בעולם כולו ואת הסיבה לגידול העצום בביקוש ובהיצע של רגולציה בחיים המודרניים. גידול זה מתבטא בהתחזקות מערכות פיקוח של רגולציה ציבורית אבל גם רגולציה פרטית, רגולציה מדינתית לצד רגולציה בינלאומית, רגולציה בתוך ארגונים ורגולציה בין ארגונים. אני מתחקה אחר תפקידם של אינטרסים ואינטרסנטים בתהליך זה (מי מרוויח?, מי שולט?), אחרי תפקידם של רעיונות (אלו אידיאות משרתת הרגולציה?) ואחר ההשפעה של תהליכים כלכליים (לדוגמא, גלובליזציה ומיקור חוץ), אדמיניסטרטיביים (מהן מגבלות הרגולציה?), וחברתיים (לדוגמא, ניכור, העדר אמון) על התפתחות והתפשטות הרגולציה כמכשיר של ממשל.  

 

סדר יום מחקרי זה מוביל אותי לדיון בנושאים כמו התפתחות מערכות רגולטוריות בתחום הטלקומוניקציה וכאן אני עוקב אחר התפתחות שינויי המדיניות בתחום זה בעולם ובזירה הבינלאומית; אך גם בנושאים דוגמת ההפצה הבינלאומית של סוכנויות רגולטוריות עצמאיות כביטוי להתפשטות הרגולציה כשיטת ממשל. בעתיד הקרוב אני מתעתד לבחון את השינוי בארגון השירות הציבורי במדינות העולם, שינוי המתבטא, כך אני משער, בהחלפת ה"בירוקרטיה" על ידי "רגולוקרטיה".

 

מתי החלטת לעסוק במחקר? ומה הניע אותך לבחור בתחום זה?

 

ההחלטה לבחור במחקר הייתה נסיבתית. אם קיים קו מנחה משמעותי אישי אחד שיכול להסביר את המקום שבו אני נמצא כיום הוא אהבת הספר ואהבת הקריאה. ללא אהבה זו, לא הייתי עושה את מה שאני עושה ולא הייתי נהנה ומסופק מעבודתי.

  

הבחירה בתחום של מדע המדינה ומדיניות ציבורית שילבה את אהבת הספר עם מחויבות חברתית וסקרנות אודות הגורמים המעצבים את העולם הפוליטי שבו אנו חיים.  

 

בעוד שחוויית לימודי התיכון שלי לא הייתה מספקת, הרי חוויית הלימוד שלי בתואר הראשון הייתה בבחינת "הארה". את התואר הראשון עשיתי באוניברסיטה הפתוחה במהלך שירותי הצבאי. נרשמתי לקורס הראשון "בעיות בפילוסופיה של המוסר" של פרופ' אלעזר וינרב. הקורס הותיר בי את רישומו וההתלהבות נמשכה שנים רבות לאחר מכן. למעשה הייתה לו השפעה חשובה על החלטתי להמשיך בכיוון מחקרי.  

 

בדרך לתואר השלישי עסקתי בפעילות ציבורית באוניברסיטה ומחוצה לה, אבל במאבק בין נטיותיי החברתיות לבין אלו האקדמיות גברו תמיד הנטיות האקדמיות. בעניין זה סייעה לי רבות הקרן הבינלאומית לחינוך (אייסף) אשר אפשרה לי לא רק מלגה אלא גם אופק תמיכה כספית רב-שנתית שליווה אותי מהתואר השני ועד הפוסט-דוקטורט בברקלי, קליפורניה. 

 

 

האם יש מדען מפורסם אשר מהווה עבורך מודל חיקוי?

 

אני משתדל ללמוד מכל עמיתיי ולמזלי הטוב ואני עובד כיום עם סגל חוקרים מהטובים בעולם בתחומם ואני חבר במחלקה שהוציאה עד כה ארבעה חתני פרס ישראל. אני שמח לציין שרוב רובם של עמיתיי הם דמויות מרשימות וראויות לחיקוי כחוקרים, כמורים וכבני אדם. עמיתיי אינם נופלים מהטובים שבחוקרים באוניברסיטאות כמו אוקספורד והאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה שאותם הכרתי מקרוב. הישגיהם של החוקרים כאן מושגים למרות דלות יחסית של משאבים בהשוואה למרכזי המחקר המובילים בעולם.  

 

החוקר שאני רוצה לראות באוניברסיטה העברית, ובאקדמיה בארץ ובעולם בכלל, הוא חוקר מעורב שאינו מסתגר בד' אמותיו אלא כזה שמעורב בחברה ובשיח הציבורי והמדעי הכללי. חוקר שתורם כאזרח לשכונה, לעיר ולמדינה שבו הוא חי. אני חושב שמודל כזה של חוקר מאפיין יותר ויותר את עמיתיי בארץ ובעולם. בעוד שאני מצדד בטיפוס החוקר המעורב, אני חושב שאסור לקדש מודל התפתחות ותפקוד מחקרי יחיד אלא לאפשר פלורליזם רב של סוגי חוקרים ותפיסות מחקר שונות בתוך האקדמיה.

 

במה עוסק המחקר הנוכחי שלך?

 

המחקר הנוכחי שלי עוסק באפיון וניתוח הסיבות להתפתחות סדר פוליטי-כלכלי עולמי שאותו אני מכנה "קפיטליזם רגולטורי". בסדר פוליטי-כלכלי זה, הגידול ברגולציה מכל הסוגים – בינלאומית, על לאומית, פורמאלית ובלתי פורמלית, גמישה וקשיחה, מדינתית ואזרחית - הוא המאפיין הבולט של הפעולה הפוליטית בכלל ושל המדיניות הציבורית בפרט. ההבטחות הגדולות של סדר עולמי זה, כמו גם מגרעותיו, צריכות לעמוד במרכז סדר היום המחקרי של מדעני חברה. זהו פרויקט גדול רב-שנתי שבמסגרתו אני עוסק בסוגיות שונות של מדיניות במקומות שונים בעולם.  

 

אחד המחקרים שאני עורך במסגרת פרויקט מחקר רב-שנתי זה עוסק ברגולציה והתפתחות מוסדות רגולטוריים בישראל. הממצאים הראשונים שלי מעלים כי בישראל, בניגוד למדינות המפותחות בעולם, לא נעשתה רפורמה רגולטורית רצינית. הדבר מתבטא הן בקיפאון בנושא של הקמת רשויות רגולטוריות עצמאיות והן בירידה בקצב "ייצור" הרגולציות על ידי הבירוקרטיה הממשלתית.  

 

נדבך נוסף של מחקר זה מתמקד ברגולציה אזרחית, דהיינו ברגולציה שנעשית על ידי ארגונים אזרחיים, לדוגמא ארגוני המגזר השלישי. ארגונים אלו, שבעבר "החליפו" את המדינה בעניינים של קידום מדיניות ציבורית ובנושאים של אספקת שירותים חברתיים, נוטים יותר ויותר (זוהי לפחות התזה שלי) לפתח יכולות רגולטורית עצמאיות. היתרונות והחסרונות של "רגולציה אזרחית" והסיבות להתפתחותה הם מוקד מרכזי של מחקר זה.

 שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
ממשלת ישראל. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

 

ממשלת ישראל, הגוף המשמש במדינת ישראל כרשות המבצעת. ממונה על יישום וביצוע החוקים והמדיניות שנתקבלו בכנסת ועל קביעת מדיניות וניהול שוטף...

לערך המלא

 שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet

באיזה מבין הישגיך המחקריים אתה גאה במיוחד?  

 

כל מחקריי הם חלק מתהליך ארוך של עבודה מייגעת עם הרבה התלהבות ואני אוהב את רובם. אני גאה במיוחד בעבודת הדוקטורט שאותה עשיתי בהדרכת פרופ' יעל ישי. העבודה התפרסמה כספר בהוצאת יד-בן צבי ומציגה את הפיתוח התעשייתי של ישראל כפיתוח כלכלי מכוון-מדינה, מעין קפיטליזם ממלכתי.

 

בנוסף אני גאה במחקרים מאוחרים יותר שעסקו בהשפעת האיחוד האירופי על הליברליזציה באירופה ובהגדרת הסדר העולמי הקיים כסדר של קפיטליזם רגולטורי.

 

אילו תכונות אופי נדרשות לדעתך לחוקר/ת ומדענ/ית?

 

בעולם מורכב שבו יש מקום לסוגים רבים של תרומות מדעיות, דיסציפלינות שונות, ומטרות מחקריות שונות אין תכונה יחידה או מספר תכונות בודדות שממצות את תכונות האופי הנדרשות מחוקר. יצירתיות, ביקורתיות וסקרנות הן תכונות חשובות כמו גם עקשנות, שיטתיות וחריצות.

 

אני ממליץ על דבקות במשימה תוך בדיקה עצמית חוזרת ונשנית של הנחותיך ואמונותיך. תהליך המחקר והכתיבה צריך להיות מוזן בעת ובעונה אחת מאמונות עמוקות וסקפטיות וביקורתיות כלפי אמונות אלו. יכולת חשובה היא היכולת להשתמש בהומור עצמי כדי להתמודד עם ביקורות ואכזבות. כאלה, מטבע הדברים, יש לא מעט. שכן תהליך המחקר הוא תהליך ארוך ומפרך שבו אין ערובה להצלחה.

 

איזה הישג מדעי ייחשב עבורך כפסגת שאיפותיך המדעיות?

 

ראשית, ברצוני להיות חלק משמעותי ומשפיע בקבוצה הבינלאומית שמציבה את הרגולציה כנושא עיקרי על סדר היום המדעי במדעי החברה. כדי לאפשר את ההתפתחות הזאת אני מעורב כיום לא רק בסדרה של מחקרים אישיים אלא אף בבניית רשת חוקרים בינלאומית, בארגון כנסים בעולם ובארץ, ובעריכת כתב-עת מדעי בינלאומי. במילים אחרות, ההישג שאליו אני חותר כרוך בקביעה ובעיצוב של סדר היום המחקרי.  

 

במקביל אני מקווה לתרום להתפתחותו של תחום המדיניות הציבורית בארץ, תחום שיש לו חשיבות מעשית רבה לשיפור איכות הממשל ולקידום רמת ואיכות החיים בארץ. לבסוף, אני מקווה לתרום לקידום חשיבה מחדשת על מקומם של לימודי הדוקטורט באקדמיה ואודות האופן שבו לימודים אלה מכשירים את הסטודנט לתרומה לחברה בכלל ולמחקר האקדמי בפרט.

שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
צילום: חזי חוג'סטה

תחנות חיים: בעבר חבר סגל באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת מנצ'סטר ובאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. אחרי קבלת התואר השלישי באוניברסיטת חיפה, יצא להשתלמות פוסט-דוקטורט בבית הספר הגבוה לכלכלה של לונדון ובאוניברסיטת קליפורניה-ברקלי. השתלם כעמית מחקר במסגרת מענק מחקר של האיחוד האירופי כשלוש שנים באוניברסיטת אוקספורד.

 

חוקר מדע המדינה ומדיניות ציבורית. חוקר במחלקה למדע המדינה, ובבית הספר למדיניות ציבורית ע"ש פדרמן, באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגר הקרן הבינלאומית לחינוך (אייסף), חבר הועד המנהל וראש התוכנית ללימודים מתקדמים של הקרן. מייסד ועורך של כתב העת הבינלאומי "רגולציה וממשליות" ויו"ר שותף ומייסד של קבוצת המחקר האירופית בנושא ממשליות רגולטורית

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©