אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

שרית קראוס

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מתישהו בעתיד, אולי אפילו זה הנראה לעין, יוכלו מחשבים להשתוות בכישוריהם האינטליגנטיים לבני האדם. הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

תחום המחקר הכללי הוא מערכות מרובות סוכנים (multi-agent systems). סוכן הוא מערכת ממוחשבת שממוקמת בסביבה דינמית כלשהי, ושיש לה את היכולת לפעול באופן אוטונומי בסביבה זו במטרה להשיג מטרות. סוכן פועל בדרך כלל בסביבות בהן יש סוכנים אוטומטיים אחרים ואף אנשים. הוא צריך להתאים עצמו לסביבה המשתנה, לסוכנים ולאנשים הפועלים בה. לעתים סוכן הוא בעל תכונות נוספות כגון תקשורתיות, ניידות ולמידה. 

 

באופן ספציפי יותר, המחקר שלי מתרכז בפיתוח מערכות מחשב אינטליגנטיות שיכולות לשתף פעולה עם מערכות אחרות ועם אנשים. לדוגמא, פיתוח מערכת מחשב שיכולה לנהל משא ומתן עם אנשים, פיתוח אלגוריתמים לרובוטים לפיטרול משותף, ופיתוח שיטות לרשתות תקשורת אינטליגנטיות.

 

מתי החלטת לעסוק במחקר ומה הניע אותך לבחור דווקא בתחום זה?

 

החלטתי לעסוק במחקר עם סיום התואר הראשון. בתואר השני עסקתי בלוגיקות לא קלאסיות, נושא שנחקר על ידי קהילת חוקרים קטנה יחסית. בתחילה תכננתי להמשיך בנושא זה לדוקטורט, אולם לאחר שחשבתי שאחת הבעיות שעסקתי בה נפתרה, ביקשתי מהמנחה שלי, פרופסור דניאל להמן, נושא שלא עובדים עליו אנשים אחרים. הוא הציע לפתח תוכנית שיכולה לשחק Diplomacy (דיפלומטיה).  

 

שחקן Diplomacy חייב להיות בעל יכולת טובה לשאת ולתת עם אנשים. לפני כ-25 שנה פיתוח תוכנה כזו נתפס כמעט כמדע בדיוני, ולא הרבה אנשים עסקו בתחום זה של מערכות מרובות סוכנים. כעבור מספר שנים התחום של סוכנים אוטומטים הפך להיות מרכזי למדי במדעי המחשב וכיום, אלפי חוקרים עוסקים בו.
 

כיצד נראה "יום במעבדה" בחייו של חוקר בתחומך?  

 

חוקרים במדעי המחשב עובדים בדרך כלל בקבוצות ואף אני מרבה לשתף פעולה עם חוקרים בארץ ובעולם ועובדת הרבה עם סטודנטים. לכן רוב היום עובר בפגישות מחקר. בערבים, אני משתתפת בשיחות ועידה עם שותפים מארה"ב, מנצלת את הבדלי השעות.

 

המחקר מתחיל בהגדרה פורמלית של הבעיה המעשית שאותה רוצים לפתור. לאחר מכן מנסים למצוא אלגוריתמים כדי לפתור אותה. ואז, או שמוכיחים תכונות של האלגוריתמים או שבונים סימולציה המדמה את הבעיה המעשית ובוחנים את הפיתרון המוצע. לעיתים מנסים למצוא דוגמא נגדית שתראה את החולשות של הפתרון המוצע. האתגר הוא למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות קשות ולנסות לשפר פתרונות קיימים.

 

איזה הישג מדעי ייחשב עבורך כפסגת שאיפותייך המדעיות?

 

כיום רוב מערכות המחשב מבצעות פעולות ספציפיות, בסביבות מוגדרות היטב מראש, כאשר יכולת התקשורת שלהן עם אנשים מוגבלת. הייתי רוצה לפתח מערכת מחשב גנרית, הווה אומר, מערכת שיכולה לבצע פעולות אינטליגנטיות מגוונות בסביבות שונות, ושיכולה למלא תפקידים שדורשים common sense ("הגיון בריא") כמו לשמש כח עזר לזקנים ולמוגבלים.

צילום: index open

 

מבחן טורינג. הליך שהציע המתמטיקאי הבריטי אלן טורינג כמדד להצלחה ביצירת בינה מלאכותית ברמה אנושית...

לערך המלא

 

 שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet

נניח שהשנה היא 2098 – איך לדעתך מתנהל העולם מבחינת יחסי הכוחות אדם-מחשב?

 

כמעט כל ניסיון לניבוי של שימושי מחשב עתידיים נכשל. ידועה האמרה של יו"ר IBM ב-1943 ש"כנראה יש בעולם שוק עבור חמישה מחשבים"; או אמרתו של יו"ר חברת Digital Equipment ב-1977 ש"אין שום סיבה שמישהו יהיה מעוניין במחשב בביתו". אני בטוחה כי המחשב ורשתות התקשורת, בכל צורה שילבשו, ימשיכו לשמש כלי חשוב בידי האדם גם בעוד תשעים שנה.

 

מה בעינייך "מותר האדם מהמחשב"? אלו פעילויות אנושיות מחשב לא יוכל לעולם לחקות?

 

הפעילויות האינטליגנטיות שמחשבים יכולים לבצע הולכות ומתרחבות, אולם הן נעשות בשיטות שונות מאלה שאנשים משתמשים בהן. לדוגמא, יש היום תוכנות מחשב היכולות לתרגם משפה לשפה ברמה טובה (עדיין לא טובה כרמתם של מתרגמים אנושיים), זאת תוך שימוש בשיטות סטטיסטיות שבהן אנשים אינם משתמשים.  

 

דוגמאות אחרות הן תוכנות המזהות אנשים על-ידי מניפולציות מתמטיות של מאפייני התמונה שלהם, או מערכת שמשפרת את יכולתה לשאת ולתת עם אנשים, על בסיס נתונים ממשאים ומתנים קודמים ותוך שימוש בשיטה סטטיסטית בשם kernel density estimation. כל יכולת כזאת דורשת כמובן השקעה גדולה במחקר ובפיתוח.  

 

לדעתי, כמעט כל פעילות אנושית שייעשה מספיק מאמץ לפתח תוכנת מחשב שתבצע אותה, תהיה לבסוף מערכת שתוכל לבצע אותה בצורה סבירה, טובה יותר מזו של האדם הממוצע. האתגר, לדעתי, הוא לבנות מערכות שלא מתמקצעות בתחום מסוים אלא בעלות יכולות ללמוד מהסביבה, מדוגמאות ואף בעזרת מורים אנושיים - כך שמחשבים יוכלו לרכוש מיומנויות אנושיות בלי השקעה בפיתוח האלגוריתמים והתוכנות הספציפיות הדרושות. למרות שיש התקדמות אף בתחום זה, יש עדיין בעיות רבות שמחכות לפתרונן. 
 

לו יכולת להיפגש לשיחת "אחד על אחד" עם כל חוקר/מדען (או איש מחשבים) מפורסם, במי היית בוחרת?

 

הצלחת מערכת מחשב תלויה הן בחומרה והן בתוכנה שלה. לכן, הייתי רוצה לפגוש שניים ממייסדי מדעי המחשב בשני תחומים אלו. ראשית, הייתי רוצה לפגוש את ג'ון פון ניומן (John Von Neumann), שהמחשבים כיום עדיין מתבססים על הארכיטקטורה שהוא פיתח לפני יותר מ-65 שנים. כיום יש אמנם למחשבים מעבדים חזקים יותר וזכרון גדול יותר, אבל המבנה הבסיסי לא השתנה למרות ניסיונות חוזרים ונשנים. הייתי מעוניינת לשאול אותו האם יש לו רעיונות חדשים לשינוי מבנה המחשב.  

 

האדם השני שהייתי רוצה לפגוש הוא אלן טורינג (Alan Turing), אבי התאוריה של מדעי המחשב. הייתי מעוניינת לשוחח איתו על המבחן לאינטליגנציה שקרוי על שמו וכן לשאול אותו על השאלה הפתוחה במדעי המחשב האם P=NP. הייתי שמחה להשתתף במפגש משולב עם שניהם ולדון איתם בנושא מודלים פורמליים למידול של תהליך קבלת החלטות בקרב בני אדם. מחקרים רבים הראו כי הרציונליות של אנשים מוגבלת ורובם אינם פועלים כפי שתורת קבלת ההחלטות ותורת המשחקים מנבאות שיפעלו. מודלים כאלו יכולים לשפר מאוד את התקשורת בין מחשבים ואנשים.
 

רעיון מורכב בשפה פשוטה - פרופ' קראוס מסבירה

 

אנשים נוהגים להאשים את המחשב בבעיותיהם. מקובל על משרתי קהל למיניהם לומר "המחשב אשם". אולם, מחשבים מבצעים אלגוריתמים שאנשים תכנתו, והטעויות הן טעויות אנוש. המושג שמתכנתים משתמשים בו הוא "באג". "באג" יכול להיות כתוצאה מטעות טפשית של מתכנת כמו כתיבה של ">" במקום "<". אולם הוא יכול להיוולד כתוצאה מטעות בתכנון האלגוריתמים.  

 

הבאג המפורסם ביותר הוא באג 2000 שנגרם מכך שמתכנתים השתמשו רק בשתי הספרות האחרונות לשמירת שנה, והמעבר למאה הבאה גרם לבעיות מרחיקות לכת. גם למתכנתים ואלגוריתמאים מעולים יש באגים במערכות שלהם, ועל כך נהוג לומר כי באגים לא נעלמים, רק מתחלפים.

 

שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
פרופ' שרית קראוס

ילידת 1960, ירושלים. את שלושת תאריה במדעי המחשב רכשה באוניברסיטה העברית בירושלים. את מחקר הפוסט דוקטורט עשתה באוניברסיטת מרילנד, בקולג' פארק. כיום מכהנת כפרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. נשואה, אם לחמישה ילדים וסבתא לשני נכדים

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

מדוע זכוכית היא מערכת שאינה בשיווי משקל?

מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

כיצד חוקרים אהבה? האם יש תחליף לרומנטיקה?

לאיזה תחום ידע קשורה תורת הצמות?

איך יוצרים תאי עצב מנגנון זיכרון לטווח ארוך

מה בין חיטה, יצר הנדודים ותירבות צמחים?

מתי נבנה הנמל הפניקי בעתלית?

האם ישראל היא אכן מדינה מערבית?

היכן נמצאת מערת המלח הגדולה ביותר בעולם?

מה משותף לדלי ביוב, הים התיכון ומיצרי גיברלטר?

רבותי, ההיסטוריה חוזרת? עולמו של היסטוריון

הכיצד מהווה תל אביב סכנה למדינת ישראל?

מהי מערכת רגולטורית ולמה זה טוב?

איפה עובר הגבול בין כתיבה היסטורית לספרות?

מה הקשר בין מתמטיקה לתכונות החומר?

מהמוח ועד היקום כולו – החיים כמערכת כאוס

מהם רגעי החסד של הקולנוע הישראלי?

היכן ניתן למצוא מערכת מרובת סוכנים?

מה הקשר בין עקיצות דבורים לאלטרואיזם?

על ארבע חתונות ולוויה אחת

מי קובע את מחירי המוצרים בסופרמרקט?

כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

מהו איל נגיחה ומה תפקידו?

למה עדיף כעס על אדישות בפתרון סכסוך פוליטי?

מדוע נדרש הפילוסוף לחוש הומור?

כיצד חוקרים את השסע החילוני-דתי?

איך פטרייה אחת יכולה לשנות עולם?

מה בין פרה משוגעת לחלבונים מתקפלים?

מהי "ארכיאולוגיה קטנה"?

מה הקשר בין גידול חזירים למשפט ישראלי?

מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?


שערי נושא

היסטוריה ישראלית. אנציקלופדיה ynet
היסטוריה ישראלית. ההיסטוריה של מדינת ישראל. אנציקלופדיה ynet

אבולוציה אנושית. אנציקלופדיה ynet
גולגולת. צילום: איי פי

מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet
מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet

הטבלה המחזורית. אנציקלופדיה ynet
טבלה מחזורית - סידור כלל היסודות הכימיים. אנציקלופדיה ynet

מגלי ארצות. אנציקלופדיה ynet
מגלי ארצות - סיפורם של כמה ממגלי הארצות הבולטים בהיסטוריה. צילום: ויז'ואל/פוטוס

מטוס. אנציקלופדיה ynet
F15-I. באדיבות אתר חיל האוויר

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©