יש מקרים שמצדיקים אאוטינג: נבחר ציבור או מפורסם אחר שבוחר להתבטא בגסות ובחומרה נגד קהילת הלהט"ב, אבל בחייו
אחרי הרצח במועדון בר-נוער, לפני שנה, היה זעזוע בציבור, היתה התגייסות כללית, וחשבנו לתומנו שמשהו ישתנה, שמעז יצא
היא צועדת מחר בשלושה מסלולים שונים, שניים מהם אפילו בו-זמנית. לא אלאה אתכם בפוליטיקה הפנימית שגרמה להיווצרותם של
אחת, שתיים, וש.... לוש! וגם אם אנחנו מוכנים, הצניחה למטה מפחידה כשהאדמה מתקרבת במהירות. נתקפים אימה לרגע, אבל אז
בינתיים, עד שהאחד שלי יגיע, אני כנראה אמשיך ליהנות מהלבד ומהחופש, מהזמן שיש לי להשקיע בדברים, מהאפשרות שלי להכיר
כשחכמינו כתבו את ההגדה לפסח ובחרו להכניס לתוכה ארבעה בנים, אני בספק אם הם חשבו על כל הטורים שייכתבו כל פסח שמנסים
בעוד שאני מחובר לרשת בכל דרך אפשרית. הוא בחור מסודר, בעוד אני עלול לאבד את הצפון אם לא תהיה איזו ערימת בגדים איפשהו
יש את אלה שיחליטו שהם לא מזכירים את העובדה שהם מעשנים, מצחצחים שיניים טוב טוב ולוקחים מסטיק, ליתר ביטחון. יש את אלה
תן לה למשוך אותך למטה לקרקעית. אם תיאבק בה, היא כנראה תנצח ואתה תישאר באפיסת כוחות ותטבע. קח אוויר, צלול איתה למטה,
האם ניהול מערכת יחסים וירטואלית בזמן שאתם נמצאים במערכת יחסים זה בסדר? האם פלרטוטים קטנים הם לא בגידה? אין ספק
בפריז מצאנו את הגבריים, הנשיים, הנעריים והגבריים, הצעירים והמבוגרים, כולם נראים כאילו הם היו יכולים להיות ברגע זה
תמיד מנקר החשש הזה שהחברות תיהרס. אתה תגיד שאתה רוצה, והוא יגיד שהוא מעדיף אותך כחבר. הפחד הזה לרוב ישתק אותך
אחוז הדייטים שאכן מתפתח למשהו רציני נמוך כמו הרמה הקולקטיבית של תוכניות הריאליטי. אבל אולי דייטים לא נועדו רק בשביל
כאן בערוץ אנחנו מתעסקים בעולם הדייטינג, הזוגיות (או חסרונה), הפרידות, האהבה והטלנובלה האנושית שהיא כל אחד ואחת
לכל אחד יש דרך אחרת להתגבר על פרידה: יש כאלה שיבחרו בסקס חסר רגשות, ויש כאלה שיבחרו להתעסק בעבודה שלהם עד דלא ידע.
יום כיפור כבר בפתח, זמן טוב להיזכר דווקא ב"חטא" שנחשב מרכזי בכל הדתות - חטא "הגאווה". חטא שמקושר אצלי לאהבה, ועל
בשלוש השנים שחלפו מאז יצאתי מהארון לפני המשפחה שלי אפשר לראות שינוי, מאמא שלא רצתה לדבר על הנושא, לאמא שיחד עם
נעים מאוד, גברתי, נפגשנו לפני דקה וחצי. את יודעת שקוראים לי עמית, ואני כותב, וכבר יש לך מישהו להכיר לי, על בסיס
זה הזמן שלנו – הקהילה הגאה, תושבי ת"א, אזרחי ישראל - הזמן של כולנו לזכור שלמילים יש כוח. מילים מעליבות, מילים
אקסטיקט, אטיקט האקסים, הוא אוסף כללים בלתי כתובים (עד עתה) שאמורים לשמש נר לרגלי כל זוג פרוד, בין אם זה הזורק או
כולנו רוצים לדעת למה נגמר, או לחתום את הקשר הזה בפעם אחת אחרונה בצורה שלא היתה אפשרית ברגע הפרידה עצמו. בשביל מה
לסיבה העיקרית שלי להשתתף היום במצעד הגאווה בירושלים קוראים מוישלה, מוסטפה, כריסטיאן או שי. כל אחד מהם יכול להבין
לצערי, אני מרגיש שעל כל צעד שהתקדמנו קדימה, אנחנו צועדים שניים אחורה. פתאום מצעד הגאווה באילת הופך לזירת אלימות
"סטרייט אקטינג", או בעברית "משחק אותה סטרייט", לא מבלה במקומות של הומואים, והדבר היחיד שמבדיל אותו מהחבר'ה בפלוגה
ההתקדמות הטכנולוגית התאימה בול להתקדמות בזכויות הגייז. האינטרנט נכנס לשימוש רחב, והאפשרויות היו מדהימות: יכולת לשבת
לא קל לספר להורים שאתה הומו. למרות שלי היה ברור שאצלי הכל בסדר, לא שקעתי באשליות שזה מה שהורים רוצים לשמוע, שהבן
לפני 30 שנה יכולת להכיר אנשים "כמוך" בגנים ציבוריים או במסיבות מחתרתיות. היום מותר לך ללכת יד ביד עם בן זוגך בלי
אולי מפני שאין נשים במשוואה. נשים, לצערי, מחונכות עד היום, אפילו בזרמים תת-מודעים, להיות צנועות וחסודות. אישה שתשכב
עיון קצרצר בתמונותיו באתר גילה בחור נאה עד יפה. הסתבר שהבחור כה מוצלח, שאפילו אמא שלי עלולה לאשר את הזיווג. והחשוב
לא תמיד הייתי זוגי. שנים סירבתי לחלוטין לקבל את הדין, והצעה להישאר לישון אחרי הסטוץ היתה מכניסה אותי לסרט שהיה מביס
