ynet - אנה פרישצקי - אנציקלופדיה
 
אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד

אנה פרישצקי

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


חתונה אלטרנטיבית, לוויה חילונית, טקסיות ישראלית ומסורת יהודית. ד"ר אנה פרשיצקי מזמינה אתכם לסיור במעבדה האנתרופולוגית של חיינו

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

  

ניתוח אנתרופולוגי וסוציולוגי של טקסי מעגל החיים, במיוחד טקסי חתונה ולוויה יהודיים אורתודוקסיים ואלטרנטיביים. אני מנסה להבין את השינויים שמתחוללים בטקסיות המודרנית, תוך התייחסות לעמדת המבצעים כלפי הפעולה הטקסית שהם עושים, עמדת עורך הטקס וסמכותו, והתכנים הסמליים של הטקס. בין השאלות הספציפיות שאותן אני חוקרת: למה ישראלים פונים למסלול חלופי לזה האורתודוקסי, במה הטקסים האלטרנטיביים נבדלים מהטקסים האורתודוקסיים ומהם מאפייניהם המרכזיים.
 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

הוקסמתי מלימודי האנתרופולוגיה באוניברסיטה. אירועים ציבוריים וטקסים נראו לי כמשהו מסתורי, כמעין צופן שאפשר לפענח אותו ולגלות את משמעותו הסמלית העמוקה, משהו שהחברה רוצה להגיד על עצמה. בבריה"מ כמעט ולא יצא לי להיתקל בטקסים דתיים, ולאחר העלייה לישראל והמפגש עם היהדות על זרמיה השונים, נחשפתי למגוון אירועים טקסיים כגון תפילה, חתונה, ברית-מילה וכדומה.

  

טקסים אלו הרשימו אותי בסמליותם ובססגוניותם. סיקרן אותי במיוחד המגוון הרחב של הטקסים, הן המסורתיים - דוגמת ה"מצווה-טאנץ" החסידי או החינה התימנית, והן האלטרנטיביים החדשים - ביניהם מסורת החגים וטקסי מעגל החיים הנערכים בקיבוצים תוך זיקה ליהדות, טקסים של התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית, טקסים קבליים ורוחניים הקשורים לעידן החדש, טקסים הקשורים להתחדשות היהודית, ה"חזרה לארון הספרים היהודי" של הציבור הישראלי החילוני. וישנם עוד רבים.

  

ברמה האישית, עבודת המחקר מוליכה אותי למפגש אינטנסיבי עם רגעי שמחה וצער בחייהם של אחרים, ועם תפיסות עולם שונות ומגוונות - מה שגורם לי עצמי לרפלקסיביות וחשיבה מתמדת על המובן מאליו והיומיומי.
 

כיצד נראה "יום במעבדה" אצל חוקרת בתחומך?

 

זירת המחקר שלי, "המעבדה", בה אני מנהלת תצפיות, היא גני אירועים ואולמי חתונות מחד, ובתי קברות מאידך. את האינפורמציה על חתונות ולוויות שיכולות לשמש מושא תצפית מתאים, אני מקבלת באמצעות קשר עם ארגונים, גופים ואנשים שעוסקים בעריכה והנחייה של טקסים, גם אורתודוקסיים וגם אלטרנטיביים, וגם באמצעות הסביבה הקרובה (חברים ובני משפחה).

  

כשמדובר באירועים משמחים, התיאום נעשה כמובן מראש, ולפעמים אני גם מראיינת את בני הזוג לפני החתונה. כשמדובר בלוויות, תיאום הגעתי לאירוע נעשה באמצעות גורם מתווך (בקיבוצים למשל, יש בדרך כלל אנשים שאחראים על הטיפול במקרי מוות. אני נמצאת איתם בקשר קבוע, והתיאום ואישור המשפחה נעשה דרכם). ראוי לציין, כי גם במקרים אלו יש משפחות הרוצות, אחרי תום תקופת האבל, להתראיין ולשתף אותי בבחירות שהנחו אותם ביצירת טקס הלוויה.

  

לאירועים עצמם אני מגיעה מצוידת ב-MP3, באמצעותו אני מקליטה את הטקס מראשיתו ועד סופו. אחר-כך, אחרי שתמללתי את ההקלטה, מגיע כמובן שלב הפרשנות והכתיבה המחקרית עצמה.
 

אלו שינויים עוברים על טקסי חתונה אורתודוקסיים ואלטרנטיביים של הקבוצות השונות בחברה הישראלית המודרנית?

 

לצורך העניין, אתייחס לדוגמה מעניינת הקשורה ליצירתיות ולדינמיות סביב הפעולה הטקסית של שבירת הכוס בחתונה היהודית. בחתונה יהודית אורתודוקסית נהוג שהחתן שובר את הכוס ומכריז את הפסוק הנודע מספר תהילים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". בזירת טקסי החתונה האלטרנטיביים, מופיעים כמה שינויים מרכזיים, שחלקם אף מחלחלים גם לטקסים האורתודוקסיים: השינוי הראשון הוא ערעור הסדר הפטריאכלי, כשהכלה שוברת כוס שנייה יחד עם החתן, או אף במקומו, ובכך מועבר מסר של שוויון בין המינים.

  

השינוי השני הוא נדיר יחסית ומבטא למעשה את חיסולה של הפעולה הטקסית, כאשר בני הזוג מחליטים שלא לשבור כוס, מכיוון שהמעשה הסמלי איבד את חשיבותו בעיניהם. "ירושלים כבר בנויה, ואין צורך בבית מקדש" - הן טענות המושמעות כהסבר לחיסולו של הסמל. מגמת שינוי שלישית הינה אסתטיזציה של הפעולה הטקסית, המתבטאת למשל בפיצוץ בלון, השמעת קול ניפוץ זכוכית או פתיחת בקבוק שמפניה בסיום טקס החתונה האלטרנטיבי. במקרים אלו, הסמל מאבד את משמעותו הדתית והופך לסממן אסתטי בידורי המציין את סיום הטקס ותחילת החגיגה.

  

מגמה נוספת קשורה לפוליטיזציה של הסמל, והפיכתו לאמצעי של מחאה פוליטית. כך למשל בחתונות של מגורשי גוש קטיף קיים היום מנהג לשבור כוס שנייה לזכר הגירוש ולהניח חול מגוש קטיף על ראשו של החתן. מגמה אחרת משקפת תהליך של אינדיבידואליזציה, כאשר שוברים את הכוס אבל במקום להזכיר את חורבן בית המקדש, מתייחסים למערכת היחסים האישית בין בני הזוג. אימרות חלופיות דוגמת "אם אשכחך לא אהיה אני", או "מי ייתן ולא נדע עוד צער", מבטאות משמעות אישית המוענקת לאותו סמל מסורתי.
שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
צילום: ישראל ברדוגו

 

נישואין (ביהדות). טקס שעיקרו מיסוד יחסי זוגיות בין בני זוג. לשם ביטולם יש צורך בגט. היהדות רואה בנישואין מוסד חברתי בסיסי ואידיאלי.

 

לערך המלא

 שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר פרשיצקי מגישה חומר למחשבה

  

נושא הזיכרון ממלא תפקיד מרכזי בחייו של האדם, בעיקר כאשר הוא מתמודד עם אירועי מפנה. בחתונות ובלוויות, בזמן של שמחה ויצירת משפחה חדשה, כמו גם בזמן של עצב, מפגש עם המוות ופרידה מן המת, אנחנו מנסים לעצור את הזמן מלכת - להקפיא את הרגע - לספר סיפור ולשמר זיכרון.

  

בחתונה האורתודוקסית מושם הדגש על הזיכרון הקולקטיבי היהודי, כשבמסגרת שבע הברכות בחופה מסופר סיפור בריאת העולם על ידי האל, יצירת האדם הראשון וחווה בגן העדן, וגם מוזכרת הגאולה העתידית, התקווה לבניית בית המקדש ושיבת העם היהודי לארצו. שבירת הכוס בסיום החופה, גם היא מצווה לזכור ולא לשכוח.

  

לעומת זאת, בחתונות אלטרנטיביות רבות מושם הדגש על הבניית הזיכרון הפרטי של בני הזוג, כשחברים ובני משפחה מציירים את דיוקנם האישי של המתחתנים - מספרים מתי ואיך נולדו וגדלו, מהן תכונותיהם המרכזיות, אופיים וכדומה. הזיכרון של הזמן הקצר – הקרוב להווה, מתווסף לזיכרון של זמן הארוך – הזמן המיתי של בראשית, ולעתים אף מחליפו.

  

גם במסגרת הלוויה הדתית מעלים במהלך ההספד את דמות הנפטר ומתווים את הזכרון שלו. בזירות טקסי לוויה אלטרנטיביים, הופך ההספד האישי לחלק המרכזי של האירוע, כשבני המשפחה וחברים מקריאים קטעי יומנים, מכתבים ושירים, ומספרים על הנפטר.

 

החתונות והלוויות המסורתיות, כמו גם הטקסים האלטרנטיביים החדשים, הן זירות של הזיכרון הקולקטיבי והאישי. מכאן ניתן ללמוד על הצורך החיוני של האדם להתחבר לזיכרון ברגעי מפנה ומשבר של חייו, ועל האינדיבידואליזציה הגוברת של החברה המערבית המודרנית, המתבטאת בצורך להתמקד בזיכרון האישי.
 הכיתה האינטראקטיבית

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
ד"ר אנה פרשיצקי

ילידת בריה"מ, 1977. עלתה לישראל ב-1991. את תאריה ואת עבודת הדוקטורט עשתה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

 

משמשת כחוקרת במכון לחקר קהילות באונ' בר-אילן, וכעורכת משנה של כתב העת Sociological Papers. מרצה מן החוץ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללה האקדמית אשקלון

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©