אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

עירן הלפרין

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מה לשיח הפסיכולוגי ולסכסוכים בין מדינות? למה כעס עדיף על אדישות? ד"ר עירן הלפרין מפלס לכם נתיב של תקווה בביצת הסכסוך המזרח-תיכוני

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

אני פסיכולוג פוליטי, שעוסק בשורשים הפסיכולוגים לסכסוכים קשים ורבי שנים בין קבוצות ומדינות. ההנחה שלי היא, שמעבר לניגודי האינטרסים הבסיסיים בין הצדדים המעורבים בסכסוך, ישנם גורמים פסיכולוגים עמוקים שמעכבים תהליכי שלום ופיוס. באופן ממוקד יותר, המחקר שלי בשנים האחרונות עוסק בחסמים רגשיים לתהליכי שלום.  

 

המחקרים שלי מראים שלכל אחד מהרגשות השליליים המרכזיים (לדוגמא: כעס, פחד, שנאה) יש תפקיד ייחודי בעיצוב דעת הקהל כלפי תהליכי שלום. יתרה מכך, המחקר מלמד שבאופן פשוט יחסית, ניתן להשפיע על הרמה של כל אחד מהרגשות הללו, ובכך להשפיע על עמדות הציבור באשר לתהליכים אלו. למחקר הזה יש השלכות תיאורטיות, אולם הוא יכול גם לסייע ברמה המעשית לגיוס דעת קהל לטובת תהליכים של פיוס באזורים שונים ברחבי העולם, בהם קיים קונפליקט מתמשך.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

כאשר אתה חי במדינת ישראל וחווה את החוויות ה"לכאורה" רגילות שכמעט כל אזרח חווה כאן, התשובה לשאלה הזו כמעט ברורה מאליה. יותר מכל הובילה אותי התחושה שכולנו, בשני צדדיו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יודעים פחות או יותר מה יהיה המתווה הסופי לפתרון הסכסוך. בלי קשר לעמדות הפוליטיות, ההבדלים בין התפיסות השונות לגבי "מה יהיה בסוף" הם הבדלים די שוליים.  

 

לכן השאלות המרכזיות בעיניי הן, כמה אנשים עוד יפגעו עד שנגיע לשם, ובעיקר - מה בדיוק עוצר אותנו? למרות שרובנו רוצים להאמין שעמדותינו בהקשר לסכסוך נקבעות על פי שיקולים קרים ורציונליים, אני מאמין שהרבה ממה שמונע מאיתנו להתקדם, קשור דווקא לעולם הרגשי שלנו. לכן המחקר שלי מתמקד בעיקר בתחום הזה.

 

כיצד נראה "יום במעבדה" בחייו של חוקר בתחומך?  

 

מאוד מגוון. במידה רבה ה"מעבדה" שלי היא הסכסוך הישראלי פלסטיני כולו, כמו גם סכסוכים דומים באזורים אחרים בעולם. אני בוחן את ההשפעה של אירועים אמיתיים מחיי היום-יום של אזרחים החיים באזורי סכסוך, על הרגשות, התפיסות והעמדות שלהם. ב"מעבדה" שלי אני משתמש בסקרי דעת קהל, כמו גם במחקרי ניסוי שהיקפם קטן יותר.  

 

ברוב המחקרים, אני מנסה להגביר או להפחית רמה של רגש מסוים שאנשים חשים כלפי הצד השני בסכסוך, ומנסה להבין מהי ההשפעה של מהלך זה. כך למשל, מחקר טיפוסי יכול להתחיל בהצגת סרט שקשור לסכסוך ומעורר פחד, ובבחינת ההשפעה המיידית שיש לסרט על עמדותיהם של הצופים. ומן ההיבט ההפוך, לאחרונה גילינו דרכים לעורר בקרב אנשים תקווה ולהפחית שנאה, ומצאנו שיש לכך השפעה גם על העמדות הבסיסיות ביותר של ישראלים באשר לתהליך השלום.

 

איך היית מתאר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לאור מחקריך?

 

למרות הדעה הרווחת בחברה הישראלית, הסכסוך "שלנו" דומה להרבה סכסוכים אחרים ברחבי העולם. בדומה לסכסוכים אחרים, שני הצדדים אחראים במידה מסוימת להתמשכותו, למרות שכל צד מאמין שהצד השני הוא האחראי הבלעדי.

 

בנוסף, בדומה לסכסוכים אחרים, ישנן נקודות ספציפיות על ציר הזמן של הסכסוך שבהן יש הזדמנות אמיתית לפתור אותו. בנקודות הזמן האלו, חשוב לשים לב שהפחד, השנאה וה"עיוורון החלקי" של כל אחד מהצדדים, לא ימנעו מאיתנו להגיע לפתרון שעשוי לשפר באופן משמעותי את המצב משני צדי המתרס.

 שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
תהליך השלום הישראלי-פלסטיני

 

תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. שורת שיחות, מגעים והסכמים מדיניים בין מדינת ישראל לנציגיו השונים של העם הפלסטיני ... 

לערך המלא

 

  שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet

ושאלה בגוון אישי יותר - במה שונה חוויית הלימוד והמחקר באוניברסיטה מובילה בארה"ב לעומת המסגרת האקדמית בארץ?

 

ראשית, חשוב לומר שיש בארץ מחקר מצוין וחוקרים מצוינים. למשל בתחומים שאני עוסק בהם (פסיכולוגיה פוליטית וחקר קונפליקטים), כמה מהחוקרים המובילים בעולם מגיעים מישראל. ברמה האישית, התקופה שביליתי בסטנפורד איפשרה לי מבט מבחוץ על הסכסוך אותו אני חוקר, וגם... זמן קצת יותר רגוע להקדיש למשפחה, לעצמי ולמחקר שלי.  

 

ברמה הרחבה יותר, קיים פער מסוים בין מוסדות אקדמיים מובילים בארה"ב לבין מוסדות אקדמיים ישראליים, בעיקר בהיבט של האווירה האקדמית והמחקר האקדמי. הפער נובע הן מאופי החיים שלנו בישראל, והן מהמחסור הגדול בתקציבים למחקר בארץ. בעוד שסטודנטים לדוקטורט בארה"ב, וכמובן המרצים, מקדישים את כל זמנם ומרצם למחקר האקדמי, הרי שבישראל, חוקרים בעלי פוטנציאל גדול מאוד נאלצים להתמודד במקביל למחקר גם עם חזיתות רבות אחרות - דאגה לתקציבים, פרנסה, מילואים וכו'. בנוסף, העובדה שהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב מרכזות אצלן את החוקרים המובילים בעולם כמעט בכל תחום, מאפשרת למי ששוהה בהן חשיפה אדירה לחוקרים ורעיונות חדשים.

  

אבל, העובדה שמשפחתי ואני החלטנו לחזור ולהשתקע בארץ, מעידה על כך שאין כמו בבית...

 

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר הלפרין מציג נקודה למחשבה:

 

בניגוד לאינטואיציה, המחקרים שלי מראים שבהרבה מאוד מצבים, כעס כלפי הצד השני בסכסוך עשוי להוביל דווקא לעמדות חיוביות בהקשר של תהליכי שלום. למשל, כאשר עוררנו כעס בקרב ישראלים לפני ועידת השלום באנאפוליס, אצל רובם נמצאה עלייה ברמת התמיכה שלהם בתהליך השלום. בהקשר הזה, נכון להתייחס לכעס כאל ההיפך מן הייאוש או האפתיה.  

 

אנשים כועסים אמנם מאמינים שהצד השני עשה להם משהו רע, אך הם גם מאמינים שהם יכולים לשנות או לתקן אותו. לכן, אם הכעס לא מלווה בשנאה עזה, הוא לרוב יוביל ליתר פתיחות, נכונות לשקול הצעות חדשות ולפעמים גם יותר נכונות לפשרות. במידה רבה הייתי אומר שאצלנו יש יותר מידי ייאוש ואפאתיה ופחות מדי כעס.

 

ציטוט חביב עלייך:

 

בחרתי בשניים שמייצגים יחד את המחקר שלי: "רגשות הם סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על מנת להסביר (להצדיק) ולהנחות את ההתנהגות שלנו" (הפסיכולוג ג'יימס אווריל, 1994), ו"לא ניתן להסביר מלחמות רוויות בדם רק על ידי תיאוריות קרות ונקיות מרגש ודם" (המשפטן וחוקר מדעי המדינה דונלד הורוביץ, 1985).

שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
באדיבות ד"ר עירן הלפרין

יליד תל אביב, 1975. רכש את תאריו בפסיכולוגיה ובמדעי המדינה באוני' חיפה. בימים אלה מסיים את מחקר הפוסט-דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה באוני' סטנפורד בארה"ב. מתעתד לשמש כמרצה בבית הספר לממשל, במרכז הבינתחומי הרצליה. 

 

לאתר האישי של ד"ר הלפרין - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©