אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

דפנה ברק ארז

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כיצד משפיע גידול חזירים על עולם המשפט הישראלי? למה חבל שאין לנו חוקה? פרופ' דפנה ברק-ארז מספקת הצצה לנבכי המשפט הציבורי

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

באופן הכללי ביותר, אני עוסקת במשפט הציבורי, שכולל הן את המשפט החוקתי והן את המשפט המינהלי. המשפט המינהלי נוגע בעצם ביומיום של כל אחד מאיתנו. הוא מסדיר את פעילותם של המוסדות שלהם אנו נזקקים באופן יומיומי ומשפיעים על איכות חיינו – מערכת החינוך, מערכת הבריאות, השלטון המקומי ועוד.

 

נושא עיקרי שבו עסקתי בשנים האחרונות הוא התייחסותו של המשפט הציבורי לתופעת ההפרטה. מדיניות ההפרטה הובילה לשינויים מרחיקי לכת בדרכי הניהול של המדינה ובמערכת היחסים שבין הפרט לשלטון. שינויים מהפכניים אלה התרחשו במשך שנים רבות כמעט ללא כל דיון במשמעויות המשפטיות שלהם. ההפרטה נתפסה כנושא של מדיניות, ולכן היתה במידה רבה מחוץ להישג ידו של המשפט. לכל היותר, המשפט עסק בשני היבטים של נושא ההפרטה: האחד, הסדרת ההיבטים העסקיים של מכירת נכסים על-ידי המדינה, והשני, שוויון ההזדמנויות של בעלי ההון שהתחרו על הזדמנויות עיסקיות במסגרת ההפרטה.

 

בניגוד לכך, טענתי היא שההפרטה היא תופעה משפטית המחייבת דיון גם מן ההיבט של זכויות אדם ואזרח ומן ההיבט של המבנה הדמוקרטי של השלטון. השאלות שיש לשאול בהקשר זה הן: האם ניתן להפריט כל דבר (למשל, האם אפשר להקים בית סוהר פרטי בישראל)? מהן המגבלות שחלות על תהליך ההפרטה? ומהו הפיקוח הנדרש על פעילויות מופרטות (לא רק מן ההיבט הכלכלי, אלא על מנת להבטיח את זכויות האדם של אזרחים הנזקקים לשירותים המופעלים על-ידי גורמים פרטיים)?

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

בניגוד להרבה משפטנים, העניין שלי במקצוע לא נבע מזיקה משפחתית אליו. עם זאת, גדלתי בבית שהיתה בו מודעות לתרומה לחברה. אני חושבת שמה שכיוון אותי ללימודי משפטים היה הרצון במעורבות חברתית. מוטיבציה זו השפיעה בסופו של דבר גם על בחירת תחום ההתמחות הספציפי יותר בתוך עולם המשפט. העיסוק שלי במשפט ציבורי נובע, קודם כל, ממחויבות גבוהה לחיים במדינת ישראל.

 

המשפט הציבורי הוא ההתגלמות של הדינמיקה בחיים הציבוריים ושל החתירה לעיצוב דמותה של ישראל כמדינה, שצריכה להיות דמוקרטית ויחד עם זאת גם יהודית. מעבר לכך, המשפט הציבורי הוא תחום המעמיד במרכזו את זכויות האדם, ומבחינה זו מגדיר את מסגרות היסוד של המשפט. ניתן כמובן לומר שהפוליטיקה היא השדה שבו ההשפעה על החיים הציבוריים היא הישירה ביותר. אולם, הפוליטיקה מתמקדת באינטרסים קצרי הטווח, ואילו לי יש עניין בתהליכי העומק העוברים על החברה.
 

כיצד נראה "יום במעבדה" אצל חוקרת בתחומך?

 

בתחום המשפט – המעבדה היא החיים עצמם. כל מי שפותח עיתון או טלוויזיה נתקל בדילמות שהן גם סוגיות משפטיות – פעולות לחימה הכרוכות בפגיעה באזרחים, קיצוץ בקצבאות באופן שפוגע בזכויות רווחה ועוד. כמובן, ברמה המעשית, מתכונת העבודה היומיומית של משפטן אקדמי מבוססת לא על עיון בעיתון, אלא על קריאה רבה של ספרות מקצועית וכתיבה. זוהי עבודה מאד אינדיבידואלית, אם כי היא שלובה בשיח מתמיד עם חוקרים עמיתים שקוראים טיוטות מחקרים ומגיבים עליהן, במסגרת כנסים וגם שלא במסגרות פורמאליות.

 

לעתים, המחקר מוביל גם אל מחוץ לאוניברסיטה. לי הזדמן לכתוב כמה מאמרים שעסקו גם בהיבטים היסטוריים של המשפט הישראלי, ובהקשרים אלה, פניתי גם לארכיונים ציבוריים (הארכיון הלאומי, ארכיון עיריית תל-אביב ועוד). דוגמה מרכזית לכך במחקר שלי היא הספר שכתבתי על ההיסטוריה של איסורי החזיר במשפט הישראלי. מחקר זה שימש לי נקודת מוצא לבחינת תהליכים רחבים יותר הנוגעים לקשר בין דת למדינה בישראל ולהשפעת תהליכים תרבותיים של חילון וגיבוש זהות יהודית מודרנית על המשפט. יש לציין, כי חלק מן המשפטנים באקדמיה, ובהם אני, מעורבים מעת לעת, גם בחיים הציבוריים במדינה על דרך השתתפות בדיון הציבורי בישראל בסוגיות שיש בהן גם נגיעה משפטית, כהונה בועדות ציבוריות והרצאות בהשתלמויות עורכי דין ושופטים.
 

מהן התכונות הדרושות, לדעתך, למשפטן טוב?

 

התשובה שאתן תהיה ממש בנאלית מבחינות מסוימות, ומבחינות אחרות תשאיר הרבה סימני שאלה. משפטן טוב צריך להיות, קודם כל, אדם רחב אופקים, שיש לו השכלה כללית רחבה, עניין וידע בתחומי דעת נוספים. המשפט בסופו של דבר משקף את החיים ואמור להשפיע עליהם. סקרנות אינטלקטואלית היא מרכזית. מעבר לכך, חשוב עניין כן בבני אדם. בהתייחס להיבטים הטכניים יותר, אין ספק שבמשפטים השפה היא כלי העבודה המרכזי. לכן, יכולת ביטוי גבוהה היא יתרון חשוב.

 שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
צילום: עינת אנקר, לע"מ

 

חוקה. מסמך המגדיר את צורת הממשל ואת עקרונותיו במדינה, את מוסדות השלטון - סמכויותיהם, דרך בחירתם ואופן פעולתם - ואת זכויות האזרחים...

לערך המלא

 שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet

לו יכולת לפתור "כבמטה קסם" בעיה אחת במשפט הישראלי, במה היית בוחרת?

 

קודם כל – הבעיה במשפט ובחיים היא שאין פתרונות קסם. כמו כן, לצערי קשה להתמקד רק בבעיה אחת שטעונה פתרון. בהסתכלות רחבה, הבעיה העיקרית היא שמדינת ישראל סובלת מאי-הסכמה נמשכת לגבי עקרונות היסוד שלהם היא מחויבת. בעיה זו משתקפת בהעדרה של חוקה, ומשם היא מקרינה, למשל, על אי-הסכמה נמשכת לגבי תפקידו של בית המשפט העליון בחברה הישראלית.

 

אי קבלתה של חוקה לישראל היתה פשרה שבדיעבד הינה בכייה לדורות. הנזק העיקרי הוא בכך שבהעדר חוקה לא הופנמה התובנה הבסיסית שעקרון שלטון הרוב, שהוא אבן יסוד בדמוקרטיה, אינו עיקרון גורף, וכי הוא חייב לסגת כאשר עומדות על הפרק זכויות אדם בסיסיות. ההגנה על זכויות אדם נתפסת לעתים יותר מדי כ"אילוץ", להבדיל מאשר כמחויבות שצריכה להיות משמעותית ומובנת ברמה האישית לכל אזרח ואזרחית.

 

מעבר לכך, בתחום המיידי שבו אני עוסקת – המשפט המינהלי – אני מוטרדת מאוד מן השחיקה הביורוקרטית של האזרח הקטן. העקרונות המשפטיים הם יפים וחשובים, אך בסופו של דבר, היכולת לממש זכויות היא מצומצמת, הן בשל הערמה מכוונת של מכשלות ביורוקרטיות והן בשל אדישות. הייתי רוצה להמשיך בחשיבה על פיתוח כלים שיקרבו בין המשפט שבספר ליישומו בחיים האמיתיים.
 

באלו מבין הישגייך המחקריים את גאה במיוחד?

 

הספר שהזכרתי קודם לכן על איסורי החזיר במשפט הישראלי קרוב ללבי במיוחד, מכמה סיבות. קודם כול, אני חושבת שהוא מבטא דוגמה לתובנה שכדי להבין תהליכים גדולים (במקרה זה, שינויים בתחום של דת ומדינה, השתנות בתפיסת הזהות היהודית במאה ה-20) יש לבחון דברים קונקרטיים (במקרה זה, הרגולציה המשפטית של גידול חזירים ומכירת בשרם). הוא מבטא את העניין המשולב שלי מצד אחד בתחום המשפט המינהלי – זהו מחקר שעוסק בפיקוח ורגולציה מינהליים, ומצד שני בתרבות היהודית והישראלית.

 

המחקר פתח לי גם צוהר להתבוננות על תהליכים בחברות אחרות (למשל, באמצעות השוואה לדוגמה של האיסור החוקתי על שחיטת פרות בהודו, שאף הוא מבטא מתחים בסיסיים בחברה ההודית, במקרה זה בין הינדים למוסלמים).

 

ציטוט חביב עלייך:

 

מאחר שיש לי תחושת תסכול מאי-ההסכמה המחלחלת אל הנדבכים הבסיסיים של חיינו כאן, אני רוצה לבחור בציטוט מתוך המסמך המכונן של המשפט הישראלי, הכרזת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

 

באופן כללי יותר, אני רוצה לצטט את דבריו של השופט האמריקאי הנודע, אוליבר וונדל הולמס: "חיי המשפט אינם מבטאים היגיון, אלא ניסיון".

 

פרופסור דפנה ברק-ארז. שאלת מחקר. אנציקלופדיה ynet
צילום: צביקה טישלר

ילידת ארה"ב, 1965. גדלה בישראל. פרופסור מן המניין ומופקדת הקתדרה למשפט וביטחון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. לאחרונה לימדה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. מומחית למשפט ציבורי.

 

בין נושאי מחקרה: השפעת ההפרטה על המשפט הציבורי; הגנה על זכויות חברתיות; משפט, דת ותרבות יהודית בישראל; ביקורת פמיניסטית של המשפט. מכהנת כחברה במועצה להשכלה גבוהה וכיו"ר העמותה למשפט ציבורי. נשואה ואם לשני בנים. מתגוררת בתל-אביב

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©