אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

אהוד גזית

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


תחשבו קטן. תחשבו ממש קטן, ואז תקטינו עוד קצת. קוראים לזה ננוטכנולוגיה וזו המהפכה שתשנה את חיינו בענק. פרופ' אהוד גזית מסביר
 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

אני עוסק בננוטכנולוגיה. זהו תחום שעוסק בהתנהגות ותכונות של חומרים בסקאלה מאוד זעירה, של מיליארדית המטר. אלו מבנים כל כך זעירים שלא ניתן לראות אותם אפילו במיקרוסקופ רגיל אלא רק במיקרוסקופ אלקטרוני.

 

ההתעניינות שלנו היא בדרך שבה מולקולות מתארגנות ליצירת מבנים מסודרים זעירים. התחום הספציפי שאני עוסק בו הוא תחום ההיכרות המולקולרית: כיצד מולקולות מכירות אחת את השנייה? מדוע הן נקשרות אחת לשנייה ולא לאחרות? מעבר להיכרות המולקולרית אני מתעניין בתהליך שנקרא הרכבה עצמית: לא רק כיצד שתי מולקולות מתחברות אחת לשנייה, אלא איך מתוך ערבוב של גורמים שונים נוצר בדרך פלאית מבנה מסודר ומורכב.

 

ההבנה האמיתית של תהליך ההיכרות המולקולרית ותהליך ההרכבה העצמית היא בעלת משמעות בלתי רגילה; עד היום אנחנו בונים מבנים על ידי הרכבה מסודרת הנשלטת על ידי האדם. באופן עקרוני ומעשי, ניתן להפחית את המעורבות האנושית בתהליך וליצור מצב בו המולקלות יסתדרו לכדי מבנה בעצמן, למשל לערבב מולקולות במבחנה כך שייצרו מבנה מולוקלורי של תא שמש מתוחכם ההופך אנרגיית שמש לאנרגיה כימית, או מכונה מולקולרית זעירה כל כך שהיא יכולה להסתובב ולפעול בזרם הדם.

 

הרכבה עצמית של מולקולות אינה בגדר מדע בדיוני אלא תהליך טבעי שקורה בכל רגע ורגע, אפילו בחיידקים הפשוטים ביותר שחיים בשלולית בצד הדרך. אנחנו פשוט עדיין לא יודעים כיצד לשלוט בתהליך זה ולנבא את תוצאותיו. אבל אני משוכנע שיום אחד נוכל.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

למעשה, בדיעבד, גיליתי שעסקתי בנושא כבר הרבה שנים. תמיד התלבטתי בין הפיסיקה שאני אוהב מאוד לבין הביולוגיה והכימיה. הפיתרון היה ללמוד לימודי דוקטורט אצל כימאי אורגני במחלקה לביופיסיקה וחקר ממברנות. כבר כתלמיד דוקטורט ריתקה אותי הדרך שבה מולקולות מזהות אחת את השנייה ליצירת מבנים מסודרים בממברנה הביולוגית, מבנה מרתק בפני עצמו שנוצר בהרכבה עצמית ומאפשר את קיום החיים ברמת תא מבודד המוקף במבנה "חכם" ומסודר.

 

לימודי עם פרופ' יחיאל שי לימדו אותי על הדרך הנפלאה שבה באמצעות כימיה אורגנית ניתן ליצור חומרים חדשים וייחודיים שמאפשרים לנו "לשחק במטבח של אלוהים" כפי שאומר מורי ורבי, פרופ' אפרים קציר.

 

העיסוק בתחום הזה מאפשר לי להתנהל בין כל העולמות של הביולוגיה, הכימיה והפיסיקה, אך גם להשתעשע בעולם ההנדסה והחומרים שגם הוא מרתק בעיניי. יש לי את הפריבילגיה הבלתי רגילה לעבוד על תרופות לאלצהיימר ו סוכרת מצד אחד ועל התקני אגירת אנרגיה, חומרים דנטלים חדשים ומשטחים שמנקים את עצמם מצד השני. אני לא יכול לחשוב על תחום יותר מרתק מזה.
 

באלו מבין הישגיך המחקריים אתה גאה במיוחד?

 

הייתי מצביע על שניים עיקרים: הראשון הוא הבנת הבסיס המולקולרי להתארגנות של מבנים ננומטריים הקשורים במחלות ניווניות שונות כמו מחלת האלצהיימר, מחלת הפרקינסון וניוון הלבלב במחלת הסוכרת מסוג 2 (סוכרת המבוגרים הנפוצה מאוד). מעבדתי היתה הראשונה לזהות את המבנים הבסיסיים ביותר החיוניים לתהליך, והצביעה על הגורמים הספציפיים באותן אבני בניין המובילים ליצירת המבנים. כמו כן פיתחנו טכנולוגיה ייחודית המאפשרת שליטה על יצירת המבנים ואנו מצפים שהיא תוביל לפיתוח תרופות חדשניות להתמודד עם מחלות אלו.

 

ההישג השני הוא הזיהוי של המבנים האורגניים הפשוטים ביותר המסוגלים ליצור מבנים ננו-מטריים מסודרים. חומרים אורגניים הם החומרים המרכזיים בחיינו: הם הבסיס המרכזי לכל החי וצומח, רוב האנרגיה שאנו צורכים (גז, נפט, פחם), החומרים שבהם אנו משתמשים (מהעץ הטבעי ועד לפלסטיק ולניילון המלאכותיים), המזון שאנו אוכלים, הרוב המכריע של התרופות שאנו נוטלים ועוד ועוד.

 

יכולתנו ליצור מחומרים אורגניים פשוטים ביותר ננו-צינורות, ננו-כדורים, ננו-פלטות, ג'לים עם סדר ננו-מטרי, מובילה אותנו כבר היום לשימושים מתקדמים בתחום האנרגיה, החומרים המרוכבים, הרפואה ועוד.

 

לו יכולת להיפגש לשיחת "אחד על אחד" עם כל חוקר או מדען מפורסם בהיסטוריה, במי היית בוחר?

 

מדען שמסקרן אותי במיוחד הוא רנה דקארט. בעיני הוא הפילוסוף והמדען החשוב ביותר בהיסטוריה. ההגות הפילוסופית שלו מרתקת במיוחד, ועדיין רלוונטית כמעט 400 שנה אחרי שנוסחה. לצד הגותו הפילוסופית, דקארט היה גם מתמטיקאי ופיסיקאי מחונן. הוא זה שהניח את היסודות לגיאומטריה האנליטית המוכרת לנו מחיי היומיום. הפשטות הגאונית של מערכת הצירים הקרטזית (מערכת צירים X-Y) היא מדהימה: היום מובנת לנו לחלוטין הפרקטיות הברורה של הצגת השינוי במחירי הנפט או מדד הנאסד"ק לאורך זמן בגרף פשוט, אבל היה צריך גאון בכדי להציג את זה בצורה יפיפייה כזו. גם התיאוריה התיאולוגית של דקארט וההוכחה הפילוסופית שלו לקיום אלוהים מרתקת בעיני. מאוד הייתי רוצה להיפגש עימו.

 

אדם נוסף שהייתי מאוד רוצה לפגוש הוא הממציא תומאס אלווה אדיסון, מי שזכה בכינוי "הקוסם ממנלו פארק". כיון שאני רואה את עצמי לא רק כמדען אלא גם כממציא, אני תופס את אדיסון כאדם מדהים. ההישגים הטכנולוגיים שלו, ביניהם המצאת הנורה החשמלית, הפטיפון והטלגרף וכן שכלול המצאות כמו הטלפון ומצלמת הקולנוע, שינו למעשה את חיינו בצורה דרמטית. הייתי שמח מאוד ללמוד ממנו על תהליך ההמצאה והדרך ליצירתיות. מלבד היצירתיות והחדשנות המופלאה שלו, אדיסון היה כמובן איש מאוד מעשי. מעבדת המחקר "מנלו פארק" שהוא הקים בניו ג'רזי, היא למעשה מעבדת המחקר היישומי הראשונה בעולם. מעבדה זו מצטיירת בעיני כפסגת החלומות של כל ממציא. אמרתי כבר פעם שאני חולם יום אחד להקים את ה"מנלו פארק" שלי.

 

אני חושב שהבחירה בפילוסוף הגדול של כל הזמנים מצד אחד, ובממציא גאון שהיה למעשה חסר השכלה פורמלית מצד שני - היא תמצית הקונפליקט האישי שלי. מצד אחד, יש לי הערכה עצומה למדע הבסיסי והנשגב שהוא פסגת היצירה האנושית, ומצד שני אני לחלוטין איש המעשה המנסה למצוא פיתרונות מעשיים לבעיות מורכבות.

באדיבות האוניברסיטה העברית

 

ננוטכנולוגיה. שם כללי למגוון של טכנולוגיות ייצור, המצויות כיום בשלבי פיתוח ראשוניים או בשלבים של עיון תיאורטי.

לערך המלא


שאלה הנוגעת לתפקידך כסגן הנשיא למחקר ולפיתוח באוני' ת"א – כיצד מחליטים איזה מחקר ראוי לתמיכה ואיזה לא?

 

לשמחתי הרבה, לא אני הוא זה שמחליט איזה מחקר ראוי לתמיכה. הקריטריון היחידי הוא היכולת להשיג למחקר תמיכה חיצונית של קרנות מחקר שונות. קרנות המחקר תומכות בתחומי מחקר מגוונים ביותר, החל ממחקר בסיסי שנועד אך ורק להעשיר את הידע האנושי ועד למחקר יישומי ביותר בתחומי ההנדסה והרפואה. לכן מה שמכריע את הכף הוא בעיקר המצוינות. יש מחקר בסיסי מצוין ומחקר ישומי מצוין. כל מחקר שנמצא ראוי לתמיכה חיצונית, זוכה גם לתמיכתי כסגן הנשיא למחקר - תמיכה הכרוכה בדאגה להספקה של תשתיות המחקר, המערכת התומכת והתשתית הארגונית להעברת הידע לחברה, הן בפרסום והן במסחור.

 

יחד עם זאת, כסגן הנשיא למחקר בחרתי להעניק תמיכה מיוחדת לתחום מדעי הרוח והחברה. למרות שאני עצמי מגיע מתחום מדעי הטבע, הן כאיש אקדמיה והן כאזרח מהשורה ברור לי לחלוטין שמדעי הרוח והחברה - הספרות, ההיסטוריה, הפילוסופיה, האמנות, הכלכלה, המשפט ועוד ועוד - הם הבסיס לקיומנו כחברה מתקדמת. גם כאן התמיכה היא עקיפה בעידוד הגשת הצעות המחקר, דאגה לתשתית המחקרית, קידום העברת הידע לחברה, וכיוצא בזה.
 

כיצד מתורגם הידע, הקניין הרוחני, של האוניברסיטה, לאפיקים תועלתיים בעולם שמחוץ לאקדמיה?

 

האוניברסיטאות בארץ ובעולם הן המקור העיקרי לחדשנות וליצירתיות. הרעיונות הנוצרים באקדמיה, החל מתרופות חדשות וחומרים ייחודיים ועד לאלגוריתמים חדשים ותיאוריות פיסיקליות, הם רעיונות מקיפים ופורצי דרך. הבעיה היא שפרץ היצירתיות הזה, פעמים רבות רחוק מאוד מיישום. לכן לרוב האוניברסיטאות יש חברות יישום שתפקידן להפוך את היצירה למעשה. הן עושות זאת על ידי הגנה על הקניין הרוחני (רישום פטנטים) ומסחורו ע"י פיתוח עסקי המוביל להסכמי רישיון או הקמת חברות הזנק (סטארט-אפ), וכך אנו מתרגמים את הידע האקדמי לכלים שימושיים לחברה. כמו בתחומים רבים, גם כאן חברות היישום הישראליות מגלות יכולות מצוינות ומהוות מודל לחיקוי בכל העולם.

 

כיוון שאותו אני מנסה לקדם במיוחד הוא "השבחת" הידע הנוצר במסגרת האוניברסיטה, לפני העברתו הלאה. בחברת "רמות", שאני היו"ר שלה, אנו מקדישים מאמצים רבים לבניית מנגנונים חדשים שיאפשרו לקדם את הידע לרמה כזו, שתבטיח את היכולת להעביר את הידע לחברה ולתעשייה בצורה אופטימלית. אנו יוצרים קשר עם העולם העסקי ומעודדים פיתוחים שיתרחשו במסגרת האוניברסיטה, בפיקוח של אנשי הסגל ותלמידי המחקר המצוינים שלנו. הניסיון מוכיח שההצלחה של מודלים כאלו היא מרשימה ביותר והובילה למסחור טכנולוגיות שלנו בתחומי פיתוח תרופות, אגירת אנרגיה ועוד.
 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' אהוד גזית מציג נקודה למחשבה:

 

ננוטכנולוגיה נמצאת מסביבנו כל הזמן. כפי שאמרתי קודם לכן, בכל שלולית נידחת ישנן מיליארדי ננו-מכונות. כל חיידק פרימיטיבי מכיל משאבות, מנועים, חיישנים ומערכות בקרה, הקטנים בצורה משמעותית מאלו שאנו יודעים ליצור ביד האדם. יתרה מכך, המכונות האלו מתארגנות מעצמן ממיליוני אבני בניין, ללא שום תוכנית רשומה, בתהליך שאת סודותיו טרם הצלחנו לפענח במלואם.

 

אין ספק שיום אחד נגיע למצב שבו נשלוט בהיכרות המולקולרית ובארגון העצמי ליצירה של מכשירים משוכללים ביותר מערבוב מולקולות פשוטות. הגודל והתחכום של המערכות הטבעיות האלו מלמד אותנו שבעתיד נוכל לבצע כמעט כל פעולה במימדים הזעירים ביותר.

 

המהפכה מתרחשת לא רק במימדים הזעירים. אם נוסיף לכך את החוזק הבלתי רגיל של חלק מהחומרים הננומטריים, נוכל להגיע גם למהפכות של ממש במבנים גדולים המחוזקים על ידי חומרים ננו-מטריים. חומרים מרוכבים המחוזקים ע"י חומרים ננומטריים בתעשיית הרכב, התעופה והחלל יוכלו להחליף חלקים מתכתיים ליצירת כלי תחבורה קלים וחזקים.

 

ולסיום, ציטוט חביב עליך:

 

דקארט שאותו הזכרתי, אמר "אני חושב, משמע אני קיים" - Cogito ergo sum. החשיבה, המחקר, היצירה והמרדף הבלתי פוסק להגדלת הידע האנושי, הם הבסיס לקיומנו. ללא כל אלו אין שום משמעות לקיום שלנו פה.

 

 הכיתה האינטראקטיבית

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר. פרופ' אהוד גזית
צילום: נח שחר

יליד 1966, רחובות. סיים תואר ראשון במסגרת תוכנית המצטיינים של אוניברסיטת ת"א. את לימודי הדוקטורט עשה במכון ויצמן, ואת הפוסט-דוקטורט השלים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שבארה"ב.

 

עם שובו לישראל התמנה למרצה במחלקה לביוטכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית שבאוני' ת"א. בנוסף, הוא בעל מינוי אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. כיום מכהן כסגן הנשיא למחקר ופיתוח באוני' ת"א והמופקד על הקתדרה לננו-ביולוגיה. משמש כיו"ר חברת "רמות" ליד אוני' ת"א

 

מידע נוסף:

 

עמוד אישי - אתר אוניברסיטת ת"א

רשימת פרסומים - אתר הפקולטה למדעי החיים

Plenty of Room for Biology at the Bottom  - ספרו של פרופ' גזית

כנס ננוטכנולוגיה בישראל - בהשתתפות פרופ' גזית

 

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

מדוע זכוכית היא מערכת שאינה בשיווי משקל?

מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

כיצד חוקרים אהבה? האם יש תחליף לרומנטיקה?

לאיזה תחום ידע קשורה תורת הצמות?

איך יוצרים תאי עצב מנגנון זיכרון לטווח ארוך

מה בין חיטה, יצר הנדודים ותירבות צמחים?

מתי נבנה הנמל הפניקי בעתלית?

האם ישראל היא אכן מדינה מערבית?

היכן נמצאת מערת המלח הגדולה ביותר בעולם?

מה משותף לדלי ביוב, הים התיכון ומיצרי גיברלטר?

רבותי, ההיסטוריה חוזרת? עולמו של היסטוריון

הכיצד מהווה תל אביב סכנה למדינת ישראל?

מהי מערכת רגולטורית ולמה זה טוב?

איפה עובר הגבול בין כתיבה היסטורית לספרות?

מה הקשר בין מתמטיקה לתכונות החומר?

מהמוח ועד היקום כולו – החיים כמערכת כאוס

מהם רגעי החסד של הקולנוע הישראלי?

היכן ניתן למצוא מערכת מרובת סוכנים?

מה הקשר בין עקיצות דבורים לאלטרואיזם?

על ארבע חתונות ולוויה אחת

מי קובע את מחירי המוצרים בסופרמרקט?

כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

מהו איל נגיחה ומה תפקידו?

למה עדיף כעס על אדישות בפתרון סכסוך פוליטי?

מדוע נדרש הפילוסוף לחוש הומור?

כיצד חוקרים את השסע החילוני-דתי?

איך פטרייה אחת יכולה לשנות עולם?

מה בין פרה משוגעת לחלבונים מתקפלים?

מהי "ארכיאולוגיה קטנה"?

מה הקשר בין גידול חזירים למשפט ישראלי?

מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?


שערי נושא

היסטוריה ישראלית. אנציקלופדיה ynet
היסטוריה ישראלית. ההיסטוריה של מדינת ישראל. אנציקלופדיה ynet

אבולוציה אנושית. אנציקלופדיה ynet
גולגולת. צילום: איי פי

מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet
מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet

הטבלה המחזורית. אנציקלופדיה ynet
טבלה מחזורית - סידור כלל היסודות הכימיים. אנציקלופדיה ynet

מגלי ארצות. אנציקלופדיה ynet
מגלי ארצות - סיפורם של כמה ממגלי הארצות הבולטים בהיסטוריה. צילום: ויז'ואל/פוטוס

מטוס. אנציקלופדיה ynet
F15-I. באדיבות אתר חיל האוויר

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©