אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

לילך לב ארי

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


פתאום קם אדם ומחליט שהוא עוזב. את הבית, את החברים, את המדינה. פעם קראו לו "יורד", היום הוא סתם מהגר. ד"ר לילך לב ארי חוקרת כיצד מומש חלום העושר ואושר של המהגרים מישראל

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

תחום המחקר המרכזי שלי הוא הגירה, ובעיקר הגירה של ישראלים לחו"ל. ישראלים מהגרים כונו בעבר "יורדים", תפיסה אשר העידה על סגירותה של החברה הציונית ביחס לעולם. כיום המושג הולך ומתפוגג לאור תופעות הגירה גלובליות (ואולי גם החברה הישראלית מרגישה פחות מאוימת, פחות "נבגדת", כאשר מישהו מחליט לעזוב אותה).

 

קבוצה זו מסקרנת במיוחד בשל המיתוסים שנבנו סביבה - כמה ישראלים מהגרים לחו"ל (המידע בדרך כלל עמום); מי הם, מה הפרופיל המאפיין אותם? ושאלת "מליון הדולר": האם ישובו לארץ? המחקר שלי התמקד תחילה בדור הראשון של המהגרים הישראלים, אלו שקיבלו את ההחלטה להגר, וכיום אני עוסקת במחקר של בני הדור השני, המכונה גם "דור וחצי" – הצאצאים של הדור הראשון שחיים במדינות אירופה וצפון אמריקה, והאופן שבו מושפעים חייהם מהשלכותיה של ההחלטה אותה קיבלו הוריהם להגר.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

לתחום מחקר זה לא הגעתי בשל ניסיון או חוויה אישיים, שכן אני ילידת ישראל וכך גם הוריי. אני מניחה שהעניין בתופעת הזרות ואי השייכות, כמו גם הבנייה של זהות מחודשת בניכר, פשוט עוררו את סקרנותי. כבר בלימודי התואר השני בדקתי את הגירתם של ילידי קיבוץ לערים בישראל, כמו גם לחו"ל. מניע נוסף לבחירה בנושא הוא חיבתי הרבה לסיורים במקומות זרים וצפייה בדפוסי התנהגות של אנשים מתרבויות אחרות.

 

כיצד נראה "יום במעבדה" אצל מי שעוסקת במחקר סוציולוגי?

 

"המעבדה" שלי היא בעצם החיים, ואת חומרי הגלם למחקר אני מקבלת, בין היתר, באמצעות ראיונות. לאחרונה ביצעתי למשל סדרת ראיונות בצפון אמריקה בקרב בני דור שני של מהגרים ישראלים. הראיונות התקיימו במקומות שונים - ביתם של משתתפי המחקר, בתי קפה ומלונות. הגעתי גם למקומות העבודה של אנשים, לסמינרים שבהם השתתפו ועוד. במקרים אחרים מועברים שאלונים ל"קהל שבוי" שנמצא בכיתות, השתלמויות או באמצעות גורמים מתווכים דוגמת הקונסוליות הישראליות, פניות באמצעות אי-מיילים וכד' - במקרים כאלו "המעבדה" אמנם פחות מרתקת אבל מניבה יותר נתונים.

 

במקרים רבים, כיוון שאין מדובר בתנאי מחקר מעבדתיים - רעשי הרקע, הטלפונים, השיחות בין המשתתפים, הילדים שבאים לנדנד להורים באמצע הראיונות – כל אלו הם חלק מהתפאורה של סביבת המחקר. על כל אלה לומדים להבליג תוך חתירה מתמדת להשגת הנתונים – הן באמצעות שאלונים והן באמצעות השלמת ראיונות. לאחר מכן מגיע החלק ה"סטרילי" יותר של עיבוד הנתונים וכתיבת הדוחות המסכמים בתנאים שקטים המאפשרים עיבוד וחשיבה מחודשים על אירועי המחקר.

 

מיהם המהגרים הישראלים – מהו הפרופיל המאפיין אותם?

 

נתחיל מהנתונים היבשים: בסה"כ, בכל העולם יש כ-350 אלף מהגרים ישראלים. הגדרת המחקר ל"מיהו מהגר", היא אדם שנמצא מחוץ לישראל במשך שנתיים ומעלה. יותר ממחציתם של המהגרים בוחרים את ארה"ב כביתם החדש, השאר מהגרים בעיקר לקנדה, אירופה ואוסטרליה. רוב המהגרים הם ילידי הארץ.

 

המניע המרכזי להגירה הוא בראש ובראשונה השאיפה לשיפור מצב הכלכלי: להגר למקום שבו תתאפשר התפתחות מקצועית, ניידות כלכלית, רמת חיים גבוהה יותר. המלחמות, המצב הבטחוני, הפוליטיקה – כל אלו אולי משמשים חומר גלם לקיטורים של מי שחי בארץ, אבל תופסים מקום שולי בלבד כשמדובר בהגירה. אפשר לחלק את פרופיל המהגרים לשניים: אלו שמשתייכים למעמד סוציו-אקונומי גבוה, בעלי השכלה אקדמית שעוסקים במקצועות חופשיים (הייטק, רופאים, מדענים וכד') ואלו שבאים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך - מהגרים שמתחילים את דרכם ב"תחתית" ועובדים כנהגי מוניות, עובדי מוסך, סבלים וכד'.

 

מחקרים מלמדים כי שני המגזרים הללו מצליחים לממש את "החלום האמריקני" ולהתעשר. אחרי שלב ההתאקלמות וההפנמה של החוקים המקומיים, מגיע השלב של השקעה בעסקים עצמאיים - מי שהחל את דרכו כנהג מונית הופך תוך זמן מה לבעליה של תחנת מוניות, מוסכניק הופך להיות בעליו של המוסך וכן הלאה. מדד נוסף להצלחה הוא האחוז הגבוה של בעלות על מגורים. אחרי כמה שנים בחו"ל, מרבית הישראלים כבר רוכשים בית משלהם.

 

אגב, כאופייני לדפוסי הגירה של יהודים לאורך ההיסטוריה, רוב המהגרים הישראלים קובעים את משכנם בערים גדולות. הסיכוי למצוא ישראלי שמתגורר לבדו באיזו עיירה נידחת באוקלהומה נמוך מאוד.

 

ביחס לדור הראשון של המהגרים (ובשונה מצאצאיהם), ניתן לראות מגמה ברורה של חיים בתוך קהילה ישראלית – ערבי שירה בציבור, חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל וכד'. הקהילה הישראלית של הדור הראשון נוטה לבדל את עצמה לא רק מהאוכלוסייה האמריקנית המקומית אלא גם מהקהילה היהודית-אמריקנית. מעניין לציין שמהגרים שבאו לארה"ב בשנות ה-80 ואפילו בתחילת שנות ה-90, מזהים את עצמם כ"יורדים" ואומרים זאת בנימה מסוימת של התנצלות. מהגרים של השנים האחרונות לעומת זאת, אינם מבטאים שום צורך להתנצל ואינם משתמשים לתיאור הגירתם במונח "ירידה".

צילום: סי די בנק

 

סוציולוגיה. תחום-דעת (דיסציפלינה) במדעי החברה. הסוציולוגיה רבת-היקף ומגוונת, מבחינת תחומי העיון התיאורטי והמחקר האמפירי.

לערך המלא


איך היית מתארת את ההבדל בין הדור הראשון של מהגרים ישראלים לצאצאיהם, בני הדור השני?

 

לאחר שהתמקדתי מספר שנים במחקר שנוגע לדור הראשון של מהגרים ישראלים, הבנתי שהגיע הזמן לעבור ולחקור גם את דור ההמשך, שהוא כבר בוגר דיו כדי להיכלל במחקרי עומק חדשים. לפני שנתיים למשל, ערכתי מחקר בו השוויתי את הנטייה להתבוללות באירופה בקרב ישראלים מהגרי הדור הראשון, לעומת הדור השני. ממצאי המחקר הזה הראו בפירוש ובצורה בולטת, שבעוד שהדור הראשון סגור בבועה כמעט הרמטית של זהות ישראלית ורשתות חברתיות ישראליות, הרי שבקרב הדור השני או אלו המכונים "דור וחצי" (נולדו בישראל והיגרו עם הוריהם עד גיל 14) - לפחות רבע מבין הנחקרים מגלים סימני התבוללות וטמיעה בקרב הרוב הלא-יהודי של ארץ ההגירה.

 

בימים אלה ממש חזרתי מביקור בצפון אמריקה, במסגרת מחקר חדש הנוגע למאפייני הדור השני, מטעם מרכז רפפורט באוניברסיטת בר אילן, משרד הקליטה ומכללת אורנים. ממצאים ראשונים של המחקר מצביעים על כך שמי שנולד בארץ ההגירה (ארה"ב או קנדה) - מוקד הזהות העיקרי שלו הוא קודם כל ארץ ההגירה עצמה ורק אחר כך מדינת ישראל. כתוצאה ישירה מכך, צעירים אלה נוטים גם להיטמע ביתר קלות בקרב הסביבה הלא-יהודית. לעומת זאת, מי שנולד בישראל והיגר ממנה עם הוריו בגיל 7 ומעלה – נוטה לאמץ את אותם דפוסים של בני הדור הראשון ביחס ל"בועה הישראלית" והסגירות שלה בפני היטמעות חיצונית. כמובן שעיצוב זהותם של הילדים מושפע בצורה משמעותית מיחסם של ההורים לישראל. אם ההורים היו מאוד חיוביים ביחס לישראל, היחס החיובי יעבור גם הלאה, ולהיפך.

 

הנקודה המעניינת, וכנראה גם הכואבת, היא ההתפכחות שחווים המהגרים הישראלים עם גדילתם של ילדיהם ויציאתם לחיים עצמאיים. למרות שמרבית ההורים מגדירים עצמם כחילוניים, עדיין הם מבטאים דאגה עמוקה נוכח האפשרות שילדיהם יינשאו ללא-יהודים. למתבונן מן הצד זה נראה כאילו גידלו את ילדיהם תוך היאחזות באשליה ש"הבועה הישראלית" שבנו לעצמם, תגן על דור העתיד מפני השפעות זרות של החברה האמריקאית הלא-יהודית, ועכשיו אשליה זו מתנפצת לרסיסים.
 

רעיון מורכב בשפה פשוטה – ד"ר לב ארי מציגה נקודה למחשבה:

 

אחוז המהגרים החוזרים לישראל גבוה יותר בהשוואה לזה של המהגרים החוזרים במדינות מפותחות אחרות. הסיכויים לחזור לישראל גדולים יותר ככל שמשך השהות בחו"ל קצר יותר. הווה אומר, יש יותר סיכוי למצוא מהגרים חוזרים לאחר שהות של עד 5-6 שנים בחו"ל, מאשר למצוא את "הבנים האובדים" שעזבו את ישראל לפני עשרים שנה. אותם מהגרים ותיקים אינם מסתכלים על ישראל בעיניים מפוכחות, אלא משמרים ב"בועה" שבנו לעצמם את אותה ישראל שעזבו מאחור לפני שנים.

 

בעוד שההחלטה לעזוב את ישראל נובעת משיקולים כלכליים רציונליים, ההחלטה לחזור לישראל נובעת משיקולים אחרים לגמרי שמבוססים על רגש: געגועים למשפחה, לחברים, לתחושה של שייכות. געגועים לבית.

 

שאלת מחקר. ד"ר לילך לב ארי
ד"ר לילך לב ארי

ילידת ישראל, 1957. מרצה בכירה במכללת אורנים, ראש הרשות למחקר ולהערכה וראש החוג לסוציולוגיה במוסד זה. מרצה באוניברסיטת בר אילן בתוכנית ליהדות זמננו ובמרכז אקדמי רופין בתואר שני בהגירה. רכשה את השכלתה בשלוש אוניברסיטאות בישראל: אונ' תל אביב, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים.

 

תקציר ספרה של ד"ר לב ארי - "החלום האמריקני - לגברים בלבד?"

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©