אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

אורית טאובמן

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


האם זקנים מפחדים מהמוות יותר מצעירים? האם מחשבות על הסוף מעניקות משמעות חדשה לחיים? ד"ר אורית טאובמן - בן-ארי מזמינה אתכם למסע בעקבות החיים והמתים
 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך? 

 

שלושה תחומים מאפיינים את מחקריי בשנים האחרונות:

1. השפעת המודעות למוות ולסופיות החיים על התנהגויות, רגשות ומחשבות: תחום מחקר זה ניזון מ"תיאוריית ניהול האימה", שייסדו שלושה חוקרים אמריקאים בשם ג'ף גרינברג, שלדון סולומון וטום פיז'ינסקי לפני כ- 20 שנה.

 

התיאוריה טוענת שהאימה מפני המוות היא החרדה הבסיסית בחיינו. אנחנו מתמודדים עם חרדה זו באמצעות שני "מנגנוני סינון": התרבות אליה אנחנו משתייכים, והערך העצמי שלנו. התרבות היא שמעניקה לנו את המשמעות וההקשר, ואילו הערך העצמי מספק לנו את התחושה שאנחנו חברים בעלי ערך בעולם משמעותי.

 

במסגרת התיאוריה הזו חקרתי (לבד ועם שותפים) את ההשלכות של המודעות למוות על נטילת סיכונים, נכונות לקירבה בין אנשים בכלל ואנשים עם נכויות בפרט, מציאת משמעות בחיים, חרדת פרידה מההורים, מודעות עצמית ועוד.

 

2. פסיכולוגיה של הנהיגה: זהו תחום מחקר שמנסה להתחקות אחר ה"ראש" של הנהגים, זאת אומרת לאפיין סגנונות נהיגה, להבין מהם המניעים לנהיגה מסוכנת, ללמוד על היבטים תרבותיים הקשורים לנהיגה ולהצביע על אמצעים לשינוי דפוסי נהיגה. במסגרת הזו אני בודקת למשל, כיצד משתני אישיות והיבטים משפחתיים שונים מעודדים או ממתנים נהיגה מסוכנת, מה תפקידם של חברים בהקשר זה, וכיצד יחסים בין המינים משפיעים על נהיגה.

 

3. צמיחה אישית כתוצאה ממעברי חיים שאינם טראומטיים: בשנים האחרונות, הולך ומתפתח הזרם של פסיכולוגיה חיובית, שמתמקד בהיבטים הטובים והחיוביים של החיים, כגון אושר, חמלה, כבוד, אומץ, נתינה, צמיחה אישית, אהבה. אחד הנושאים המרתקים בתחום זה, הוא בחינה של צמיחה אישית ורווחים דווקא כתוצאה מארועי חיים קשים, כגון אובדן אדם קרוב ומחלות סופניות. מתברר שלצד הקושי הרב שמעוררים ארועים אלו, מוצא האדם דרך להתפתח, לבחון מחדש את חייו, סדרי העדיפויות המנחים אותו ויחסיו עם אחרים.

 

אני בחרתי להתמקד דווקא בצמיחה שמתרחשת לאור מעברי חיים טבעיים, כגון מעבר לאמהות, אבהות וסבות, וכן צמיחה המתרחשת בקרב אוכלוסיות שיש להן מאפיינים מיוחדים כמו אמהות לתאומים והורים לפגים. גם בארועים אלו, למרות שניתן לזהות קשיים ומתחים, אנחנו מוצאים צמיחה אישית.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך? 

 

את הקריירה המקצועית שלי התחלתי במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל, ואחר כך עברתי לנהל את תחום המחקר במחלקת נפגעים ובטיחות בדרכים. שם נחשפתי לכל הנושאים שמעניינים אותי כיום: עיסוק בחיים ובמוות, וכמובן התחום שאני מזוהה איתו ביותר – פסיכולוגיה של הנהיגה.

 

שם הבנתי שהעיסוק במוות, שכול, פגיעות – אינו מעורר רק שאלות של "למה זה קרה לי" ו"מה אני אעשה עם חיי שנפסקו בפועל, מעתה והלאה", אלא גם שאלות העוסקות בפשר ובמשמעות של החיים, ההבנות החדשות שמתפתחות כתוצאה מן הארוע וכו'. הבנתי גם שההשלכות של מפגש עם ארועים טראומטיים אינן חלות רק על המשפחה והחברים הקרובים, אלא גם על כל מי ש"נוגע" במשפחה – מטפלים, קצינות נפגעים, עובדי שיקום.

 

במקביל, חקרתי את הנושא של נהיגה מסוכנת בקרב צעירים ולמדתי שבניגוד למה שהיה מקובל לחשוב, הצעירים דווקא מודעים פעמים רבות לפגיעה האפשרית כתוצאה מנהיגה פזיזה, אולם לא שאלות של פגיעוּת ותאונות מעסיקות אותם. הם יותר ממוקדים בשאלות אחרות לגמרי, כגון: "מה אני שווה", "מה החברים שלי חושבים עלי", "איך אזכה בתשומת לבם", "מה כיף לי לעשות כעת". התשובות שהם נותנים לשאלות הללו קובעות במידה רבה את צורת הנהיגה שלהם.

 

לאחר שבע שנים של עריכת מחקרים בצה"ל, במהלכן סיימתי תואר שני ושלישי בפסיכולוגיה, הצטרפתי לסגל בי"ס לעבודה סוציאלית באוני' בר-אילן, ושם המשכתי בעצם את קו המחקר הבסיסי הזה והרחבתי אותו לתחומים נוספים.

 

באלו מבין הישגייך המחקריים את גאה במיוחד?

 

לפני מספר שנים, פיתחתי עם עמיתיי מהמחלקה לפסיכולוגיה, שאלון רב-מימדי לזיהוי סגנונות נהיגה. בסדרה של מחקרים מצאנו שסגנונות הנהיגה קשורים להיבטים אישיותיים מגוונים – שליטה, ערך עצמי, חרדה, חיפוש ריגושים – מחד גיסא, ולהתנהגויות נהיגה מסוכנת מאידך גיסא.

 

גילינו גם שישנה העברה בין-דורית של סגנונות נהיגה, זאת אומרת דמיון רב בין אופן נהיגת ההורה לנהיגתו של ילדו, כך שככל שההורה נוהג באופן יותר מסוכן, תוקפני, חרד או זהיר, כך ילדו ינהג באופן יותר מסוכן, תוקפני, חרד או זהיר, בהתאמה. בנוסף לכך, מצאנו שבני זוג מאופיינים פעמים רבות בסגנונות דומים.

 

השאלון הזה זכה לתהודה חיובית מאד בעולם המקצועי ותורגם לשפות רבות (ביניהן ספרדית, איטלקית, צרפתית, גרמנית, אנגלית, ערבית, הינדית, רוסית והולנדית), וחוקרים מרחבי העולם ממשיכים להביע בו עניין רב ולכלול אותו במחקריהם.

 

האם העיסוק במוות הוא "תלוי גיל"? במילים אחרות, האם זקנים חושבים על המוות יותר מצעירים?

 

העיסוק במוות משתנה לאורך מעגל החיים. ילדים קטנים מתייחסים אליו בעיקר דרך בעלי חיים שהם נתקלים במותם, לצורך העניין - אפילו כשמדובר בזבוב שאינו זז על הקיר, או באמצעות סיפורים. מתבגרים עוסקים בשאלות של גיבוש זהות ייחודית לעצמם, ובתוך כך דנים במשמעות הקיום וכמובן במשמעות המוות. הדיון בשלב זה הוא בעל אופי פילוסופי והמוות נראה כמובן אפשרות רחוקה מאד.

 

גיל המעבר הוא תקופת חיים משמעותית בה צף ועולה העיסוק במוות, דרך אובדן של הורים, או תחושת פגיעוּת גבוהה יותר לנוכח מחלות. זיקנה מעוררת אף היא מחשבות על מוות, הפעם כסקירה מקיפה של החיים שנחוו עד כה, תחושת סיפוק לעומת תסכול מהם, פחד מפני המוות לעומת קבלתו כחלק ממהלך החיים. כך שבעצם אין כאן באמת עניין של "יותר" ו"פחות", אלא שינוי בדגשים ובמשמעות המיוחסת לחשיבה על המוות.

צילום: ויז'ואל/פוטוס

 

מוות. מושג בתחום הפיסיולוגיה, שיש לו השלכות מרובות - רפואיות וביולוגיות מזה, ודתיות, פילוסופיות ואתיות מזה.

לערך המלא


עד כמה המחקרים שאת עורכת הם נחלת "מגדל השן" של האקדמיה, כלומר נועדים לקידום ידע או תאוריה, ועד כמה הם נותנים מענה לשאלות מעשיות המטרידות אותנו בחיי היום יום?

 

הדרך בה התפתחתי מבחינה מקצועית סללה את דרכי כחוקרת יישומית. כמעט כל המחקרים שאני עורכת הם בעלי יישומים בחיי היומיום. המחקרים בתחום הפסיכולוגיה של הנהיגה למשל, מסייעים לא רק בהבנה מעמיקה יותר של מוטיבציות המנחות נהיגה מסוכנת, רגשות שנהיגה מעוררת ועמדות כלפיה, אלא גם בתכנון תכניות התערבות, קמפיינים ופרויקטים שנועדים למיתון נהיגה מסוכנת.

 

המחקרים אכן מעוגנים בתאוריות פסיכולוגיות ותורמים לגוף ידע מצטבר, אולם במקביל הם גם נותנים מענה לשאלות מעשיות ומשרטטים קוי פעולה אפשריים.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר טאובמן - בן-ארי מציגה נקודה למחשבה: 

 

החשיבה האינטואיטיבית של אנשים מובילה אותם למסקנה שמאחר וכולם פוחדים מפני המוות, הרי שאם נזכיר לאדם את מותו, מיד הוא יעשה כל דבר על מנת לחיות. כך שלמשל, אם יזכירו לו את מותו, הוא ינהג במכוניתו יותר בזהירות, ישמור על כושר גופני ובריאות. אולם, המחקרים מוכיחים כי המציאות מורכבת הרבה יותר.

 

פעמים רבות אנשים עושים בדיוק ההיפך מסיבות שונות. לעתים תחושת החיוּת של אדם וערכו העצמי חשובים לו יותר משמירה על חייו. זה מוכיח כי לא כל אינטואיציה מהווה אמת מדעית' ומעורר מחשבה לגבי השימוש התדיר (מדי) בהפחדה בתחומים שונים.

 

 הכיתה האינטראקטיבית

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: יוני רייף

ילידת ישראל, 1968. פסיכולוגית ומרצה בכירה בבי"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. רכשה תואר ראשון בפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוני' תל אביב, תואר שני בפסיכולוגיה מחקרית באוני' בר-אילן, ודוקטורט בפסיכולוגיה באוני' בר אילן. אמא לשלושה ילדים: עדי, לירון וניר.
שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©