אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

רונית שריד

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מה הקשר בין הרפס, טום הנקס ופילדלפיה? האם מחלת הסרטן מדבקת? ד"ר רונית שריד מזמינה אתכם לסיור בעולם שכולו נגיפים

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

אני חוקרת נגיף הרפס. כשאומרים 'הרפס', רוב האנשים חושבים מיד על ההרפס שמופיע על השפתיים או על מחלת המין, אבל למעשה יש שמונה סוגים של נגיפי הרפס, ותחום המחקר שלי מתמקד בנגיף ספציפי המכונה נגיף ההרפס ההומאני מספר 8 (HHV-8) או בשמו האחר - נגיף סארקומת הקאפושי (KSHV).

 

סארקומת קאפושי היא מחלה סרטנית המופיעה בעיקר בעור, אולם עלולה אף להתפתח באיברים פנימיים, כדוגמת הריאות והמעי. זוהי מחלה שתוארה לראשונה לפני למעלה מ- 100 שנים במזרח אירופה ובהמשך נצפתה בעיקר במזרח אירופה ובמדינות ים-תיכוניות. בנוסף, המחלה מופיעה בשיעורים גבוהים מאוד באפריקה ובשיעורים נמוכים יותר במושתלי איברים ובחולי איידס. למי שזוכר את הסרט "פילדלפיה" עם טום הנקס - זוהי הופעת הבכורה של המחלה על מסך הקולנוע...

 

קבוצת המחקר שלי עוסקת בחקר המאפיינים הגנטיים של הנגיף והאינטראקציות השונות בין הנגיף והתאים המתרחשות במהלך ההדבקה, וכן בחקר האפידמיולוגיה והתחלואה הקשורה ב-KSHV. חלק מרכזי מעבודתנו מוקדש להבנת מהלך ההדבקה בנגיף ולפענוח תפקידם של חלבוני נגיף ספציפיים במהלך זה. במסגרת זו, אנו מאתרים יחסי גומלין מורכבים בין חלבוני הנגיף וחלבוני התא ואלו אף משמשים אותנו ככלים להבנת תהליכי בקרה תאיים בכלל. בנוסף, אנו חוקרים את תפוצת התחלואה בנגיף בישראל, דרכי העברתו וגורמי הסיכון הקשורים לתחלואה במחלה זו.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום זה ומה הניע אותך לכך?

 

במסגרת השתלמות הבתר דוקטור באוניברסיטת קולומביה, חברתי לקבוצה אשר גילתה את נגיף סארקומת הקאפושי, כאשר חקר הנגיף היה עדיין בחיתוליו, עוד בטרם בוסס הקשר בינו לבין תחלואה באדם, ולפני שפוענח המידע הגנטי המקודד בו.

 

ראשוניות המחקר והתגליות היומיומיות שליוו את חקר הנגיף שבו את ליבי והיה ברור לי שזהו תחום המחקר בו אתמקד בהמשך דרכי. לאחרונה, התחלתי לשאול שאלות מדעיות נוספות שהובילו אותי לשיתוף פעולה מחקרי בתחום הננוטכנולוגיה, במטרה לפתח חלקיקים ננומטרים לעיכוב הדבקה בנגיפים.

 

האם העבודה היומיומית במעבדה מזמנת גם הפתעות מדעיות?

 

ללא ספק, העבודה המחקרית במהותה אינה שגרתית ומזמנת הפתעות, אף כאשר נשאלות שאלות מחקריות אשר נראות לכאורה פשוטות. התשובות המתקבלות אינן בהכרח הצפויות. לעיתים פירוש הדבר גילוי מסעיר ולעיתים אכזבה. עבודת המחקר כוללת מרכיב משמעותי של הנחייה ועבודת צוות עם תלמידי מחקר שלהם תרומה קריטית בביצוע ובהצלחת המחקר. ההפתעות המדעיות ניכרות גם כאשר אני שבה הביתה ולעיתים התלהבותי מאלצת את בני משפחתי להאזין לסיפורי המחקר שבמעבדתי.

 

לאור בשורת החיסון החדש נגד סרטן צוואר הרחם – האם קיים קשר בין וירוס לבין סרטן?

 

החיסון כנגד סרטן צוואר הרחם פותח והוכנס לשימוש לאחר שהתברר מעבר לכל ספק, שבמרבית המקרים של סרטן זה קיימת נוכחות ומעורבות של נגיפי פפילומה. על בסיס ממצאים אלו הניחו החוקרים שניתן יהיה למנוע את עיקר התחלואה בסרטן צוואר הרחם באמצעות חיסון כנגד נגיפים אלו.

 

בהקשר זה ניתן לומר כעת, שלחיסון קיים פוטנציאל במניעת התחלואה, אולם מכיוון שהוא הוכנס לשימוש רק לאחרונה ומכיוון שהחיסון איננו מקנה חסינות בפני כל זני הפפילומה מחוללי הסרטן, נשים מחוייבות במשנה זהירות בהקשר לבטחון שהן חשות לאחר שחוסנו ואינן צריכות להרפות מאמצעי הזהירות המקובלים למניעת העברה של גורמי מחלה במגע מיני.

 

מעבר לסרטן צוואר הרחם וסארקומת הקאפושי, קיימים מספר סוגי סרטן באדם המאופיינים בהדבקה בנגיף, ואין ספק שנגיפים מסויימים תורמים להתפתחות מחלות ממאירות. יחד עם זאת, כל הנגיפים שתוארו עד כה ככאלו המעורבים בסרטן באדם, אינם מהווים את הגורם הבלעדי להתפתחות הסרטן. התפתחות סרטן מושפעת גם מגורמים גנטיים, סביבתיים ותזונתיים שונים.

 

לפיכך, ראוי להדגיש שאכן קיימים נגיפים מחוללי סרטן באדם. אבל נוכחותו של הנגיף בגוף אין בהכרח פירושה התפרצות של מחלה ממאירה. מרבית הנדבקים בנגיפים אלו (שחלקם נפוצים מאוד), אינם חולים בסרטן הקשור לנגיף, ויכולים לחיות את כל חייהם מבלי לדעת כלל על נוכחותו בגופם.

שאלת מחקר
צילום: gettyimages imagebank

 

נגיף, טפיל תוך-תאי זעיר המשתמש במנגנוני השכפול של התא, ובמקרים רבים גורם למחלות. נהוג לכנותו גם בשמו הלועזי וירוס.

לערך המלא

שאלת מחקר

מנקודת מבטה של חוקרת וירוסים - איזה עידן נחשב "בטוח" יותר לבני האדם - העידן המודרני של ימינו, או הכפר "הלא-גלובלי" של לפני 200 שנה?

 

התשובה לשאלה אינה חד-משמעית וניתן לדון בה ממספר היבטים. מצד אחד, העידן הגלובלי של ימינו מאפשר העברה יעילה ומהירה של מחוללי מגיפות בכל העולם, כאשר הראיה העכשווית לכך היא "שפעת החזירים" שבתוך זמן קצר נפוצה כמעט בכל העולם. מצד שני, התקשורת המודרנית של ימינו מאפשרת החלפה יעילה ומהירה לא פחות של מידע, וכך אפשר להיערך במהירות למניעה ולאבחון של גורמי התחלואה.

 

ובהיבט אחר - בניגוד למחלות ממקור חיידקי, בהן ניתן לטפל בימינו באנטיביוטיקות שונות, האמצעים העומדים לרשותנו לטיפול במחלות נגיפיות מוגבלים מאוד, וזאת למרות היכרותנו האינטימית עם מרכיביהם הגנטיים והמבניים של הנגיפים. יחד עם זאת, כיום ניתן לסייע לחולים בהתמודדות עם תחלואה הקשורה בנגיפים באמצעות טיפול תומך שאינו בהכרח אנטי-נגיפי. מחלות נגיפיות מסויימות, כדוגמת הפוליו, כמעט ועברו מן העולם בשל פיתוח חיסונים ותוכניות גלובליות של ארגון הבריאות העולמי.

 

בסופו של יום, דומני שעידננו בטוח יותר בהקשר לתחלואה בנגיפים, ולו בגלל יכולתנו להציע זיהוי, אבחון וטיפול טוב יותר מזה שהוצע בעולם הרפואה של המאה ה-18.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר רונית שריד מציגה נקודה למחשבה: 

 

נגיפים מזוהים אצלנו בדרך כלל כדבר שלילי הגורם למחלות ולמגיפות. על אף זאת, בשנים האחרונות נחקר השימוש בנגיפים לשם ריפוי. נגיפים הם למעשה חלקיקים זעירים המורכבים מחלבונים וחומצת גרעין, RNA או DNA. במהלך התרבותם, מחדירים הנגיפים את חומצת הגרעין שלהם אל תאים המשמשים להם כמאכסנים. קיימים נגיפים המוכשרים לחדור אל מגוון רחב מאוד של תאים, ואילו נגיפים אחרים חודרים לטיפוסי תאים מוגדרים.

 

בעשורים האחרונים נלמדו ואותרו שינויים גנטיים האחראים למגוון מחלות (תורשתיות או נרכשות), והתקבלה הגישה לפיה ניתן לטפל בתאים חולים באמצעות החדרת גנים תקינים. זהו למעשה תחום מחקר המכונה ריפוי גני (Gene therapy), שבמהלכו מושג ריפוי באמצעות החדרת חומר גנטי DNA או RNA.

 

אולם אליה וקוץ בה: האמצעים העומדים לרשותנו להחדרת חומר גנטי לתאים ויכולתנו לכוון את החומר לתאים ספציפיים, מוגבלים מאוד. כאן נכנסים לתמונה הנגיפים, שלאור פשטותם המבנית והגנטית, אנו יכולים להנדס אותם בקלות יחסית, כך שניטול מהם את היכולת לחולל מחלה, אולם נשמר את היכולת שלהם להחדיר לתאים את חומצת הגרעין המרפאת. ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים לעשרות ניסויים, כולל ניסויים קליניים, בהם שימשו נגיפים לצרכים טיפוליים אלו.

 

שאלת מחקר
פרופ' רונית שריד

ילידת תל-אביב, 1961. את התואר הראשון, השני והשלישי רכשה באוניברסיטת תל-אביב. מחקר פוסט (בתר)-דוקטורט עשתה באוניברסיטת תל-אביב ולאחר מכן באוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק.

 

משמשת כפרופסור חבר, חוקרת ומרצה, בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואברד גודמן באוניברסיטת בר-אילן. מתגוררת באור יהודה, נשואה ואם לשלושה.

 

לעמוד הבית של ד"ר רונית שריד - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©