אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

דרור פיקסלר

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כיצד רואים את הנסתר? מהו אורך הגל של הצבע הכחול? ומה הקשר בין מתמטיקה ושריר הלב? ד"ר דרור פיקסלר מסביר

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

פיתוח שיטות אופטיות מתקדמות לקבלת מידע מעצמים שקטנים מאורך גל. ובשפה פשוטה - פיתוח שיטות שיאפשרו לנו לראות דברים שעד היום היו נסתרים מהעין. בדור האחרון עולם המדע התקדם בצורה מדהימה ואנו מצליחים לקבל תמונה נכונה יותר - גם של המרחב הקוסמי הרחוק וגם של העולם המיקרוסקופי.

 

באופטיקה המודרנית מקובל שגבול הראייה התחתון הוא בתחום אורך הגל שאנו רואים. פירושו של דבר, שלא ניתן לראות דברים הקטנים מ-400 ננו מטר (שזהו אורך הגל של הצבע הכחול). במחקר שלי אני מפתח שיטות בהן ניתן "לראות" דברים הקטנים מתחום אורך הגל. אני עושה זאת בשתי שיטות עיקריות:

 

(1) שיטות מדידה עקיפות בהן אני מסמן את העצמים הקטנים בחומרים זורחים, ואני בוחן את שינוי תכונות הזריחה ובכך למעשה רואה אותם. (2) שיטות מדידה ישירות בהן אני מכניס גדלים ידועים למערכת ובוחן את התמונה החדשה המתקבלת, ועל ידי כך משחזר את התמונה המקורית שלא היתה יכולה להתקבל ללא השחזור הזה.

 

מה מניע אותך לעסוק בתחום - סקרנות מדעית נטו או החיפוש אחר פן יישומי-מעשי?

 

גם וגם. כאשר חיפשתי תחום מחקר בתחילת התואר השני, ביקשתי למצוא תחום שיכול לשלב מחקר פיסיקלי עם היבטים פרקטיים, יישומים. לכן שילבתי את הלימוד התיאורטי עם עבודה מעשית במעבדות בביולוגיה וכן לימוד של יישומיים מתקדמים במדעי המחשב. היום אני נמצא בבית הספר להנדסה - המקום האידיאלי לשילוב מחקר טהור עם יישומים מעשיים.

 

אתן כדוגמא מחקר שעשיתי בעת שהותי בסין; כיום שיטות התקשורת החדשות מתבססות על העברת נתונים בקצבים גבוהים מאוד, והשימוש הנפוץ הוא באמצעות סיבים אופטיים. באותה תקופה פיתחתי שיטה בה ניתן להעביר כמות גדולה יותר של מידע באותו הסיב - או באמצעות קידוד שונה של המידע, או באמצעות שידור של מידע נוסף שאינו חופף למידע המקורי שעובר בסיב.

 

התברר כי לפיתוח זה יכול להיות שימוש בתחום של ביצוע תשלומים באמצעות הטלפון הנייד. לפני כשנה וחצי רשמתי (עם שותף נוסף) פטנט על הפיתוח, ומכאן הבשילה הדרך להקמת חברה מסחרית. והנה רעיון שהתחיל במחקר אקדמי בחו"ל, וכעת רוקם עור וגידים לכדי מוצר שיגיע לכל אחד שברשותו טלפון נייד.

 

המחקר שאני עוסק בו כיום, של ראיית עצמים הקטנים מאורך הגל, עדיין לא הגיע לבשלות מסחרית, אך היעד שלי הוא תמיד כפול - קידום המחקר בתחום, תוך בחינה מתמדת האם ניתן להפוך זאת גם למוצר.

 

באלו מבין הישגייך המחקריים אתה גאה במיוחד?

 

שלושה הישגים שאני גאה בהם באופן מיוחד: הראשון הוא בתחום הפיסיקלי, כאשר הוכחתי כי תהליך שְפעול (הפעלה מחדש) של תא בא לידי ביטוי בצורה זהה מבחינת המדדים הפיסיקליים (דוגמת עוצמה, זמן חיים, זמן הסיבוב וכו'), בין אם כתוצאה מהשפעול התא מתחלק ומתרבה, ובין אם הוא מגיע למותו. כאשר מדען בונה מודל המתאר תהליכים הנראים זרים אחד לשני, אך מסביר אותם בצורה אחידה, הרי הוא מצליח לעשות האחדה של הטבע ובכך לקדם את ההבנה של התהליכים הגורמים לתופעות שאנו מכירים.

 

ההישג השני הוא בתחום היישום של המחקר בעולם הרפואה. כאשר בחנתי שפעול של תאי שריר לב, שמתי לב לכך שניתן לאפיין את תהליך ההתכווצות וההרפיה של השריר בצורה מתמטית מובהקת. אחר כך נחשפתי לתהליכים המעכבים את תהליך ההתכווצות ולמעשה גורמים למחלות הלב שאנו מכירים, והצעתי ליישם את השיטה המתמטית עליהם. התברר כי תאים רגילים התאימו למודל מתמטי אחד, ואילו תאים פגומים התאימו למודל מתמטי אחר במובהקות גדולה מאוד. התגלית פורסמה בעיתון מדעי נכבד, ובעקבותיה הגיעו תגובות רבות וניסיונות נוספים לבחון את התופעה.

 

ההישג השלישי הוא חוץ מדעי. עולם המדע בכלל והאקדמיה בפרט, דורשים מהחוקר להקדיש את כולו למדע ולמחקר. דבר זה בא בדרך כלל על חשבון דברים חשובים אחרים. לי לעומת זאת, היה חשוב בכל דרכי האקדמאית, שלא להזניח תחומי עניין, מחקר ומהות אחרים ואני רואה בכך הישג אישי. בהחלט יתכן שהדברים באו על חשבון המדע, אך לי נראה כי שילוב נכון של עקרונות תורם לכל תחום ולא גורע ממנו.

 

אין הרבה חוקרים ישראלים בתחומך שעסקו במחקר דווקא בסין - איך היית מתאר חוויה זו?

 

הפרק הסיני של חיי (שעדיין נמשך) היה אחד מהמרתקים ביותר, הן בפן המדעי והן בפן הסוציולוגי. לסין יש את השילוב של כוח הכסף האמריקאי, ויכולת ההתמדה הגרמנית. במעבדות המחקר בסין קיים כל הציוד שיכול חוקר להעלות בדעתו, והכל במימון הממשלה. מעבדות דומות ראיתי רק באוניברסיטאות הגדולות בארה"ב. בנוסף לעושר הגדול שלהם, יש להם סבלנות ויכולת התמדה מעוררות השתאות.

 

מיד ביום הראשון שהגעתי למעבדתי בסין, הצמידו לי ארבעה סטודנטים (שני בנים ושתי בנות), ועוד באותו היום הם הוציאו מהספרייה את המאמרים שציינתי בפניהם, וטרחו לפתוח כל הפנייה (reference) המובאת שם. ברם, בסופו של תהליך, כששאלתי אותם מה הם מציעים לעשות, הם ביקשו לחזור על הניסוי עליו קראו. כאן עיקר הבעיה - חסרה שם מאוד יכולת החשיבה המקורית והעזה לנסות להגיע למסקנות חדשות.

 

מהצד התרבותי, סין שונה לחלוטין מכל מה שאנו רגילים אליו. הדור הצעיר והסטודנטים שולטים באנגלית הרבה יותר מאשר המדענים הבכירים, אך רוכשים למוריהם כבוד גדול מאוד, ולעולם לא יעזו לחלוק עליהם בפניהם. הפערים בין אנשי האקדמיה והמשכילים, לבין ההמון הסיני גדולים מאוד, ולמעשה חיות שם שתי אוכלוסיות גדולות מאוד זו ליד זו, שכמעט לא רואות אחת את קיומה של השנייה.

צילום: ויז'ואל/פוטוס

 

סיבים אופטיים, סיבים עשויים זכוכית (או בכמה יישומים, חומר פלסטי שקוף), הבנויים באופן כזה שניתן להעביר דרכם אור בהפסד מזערי של אנרגיה. 

לערך המלא

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר דרור פיקסלר מציג נקודה למחשבה:

 

הלצה שאהובה עלי במיוחד שואלת מה ההבדל בין גנב לבין ד"ר? גנב לוקח מאמר אחד ומעתיק אותו, וד"ר לוקח עשרה מאמרים ומעתיק אותם...

 

מעבר לבדיחה שבדבר, יש כאן אמירה עמוקה. ניקח לדוגמא את אינשטיין. מה היה עיקר עבודתו של הפיסיקאי הנודע? הוא הרי לא ביצע שום ניסוי בפועל. הוא "רק" קרא מאות מאמרים, ואחרי שהגיע להבנה עמוקה שלהם, הצליח להציג תיאוריות חדשות המפרנסות אותנו היטב עד היום.

 

להעתיק עשרה מאמרים זה לא דבר של מה בכך, זו אומנות. להבין את החוט המקשר ואת הקשיים המדעיים בתחומים שונים, ולענות עליהם, הרי זו מטרת העולם המדעי כיום, ונראה לי שהתרומה של כל מדען בו חשובה ביותר.

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

הרמב"ם בהקדמתו למסכת אבות שבמשנה, ביקש לתאר דבר שניתן לחשוב עליו רק בדמיון. וכך כתב: "לפיכך ירכיב זה הכח [הדמיון]... דברים שלא השיגם כלל, ואי אפשר להשיגם, כמו שידמה האדם ספינת ברזל רצה באויר, ואדם שראשו בשמים ורגליו בארץ, וחיה בעלת אלף עינים, על דרך משל, והרבה מאלו הנמנעות".

 

אם כבר עשינו ספינת ברזל שרצה באוויר (מטוס), הגיע הזמן לעבור לאדם שאינו כפוף לחוקי הכבידה, ואחר כך להנדסה גנטית של חיה עם אלף עיניים.

שאלת מחקר
ד"ר דרור פיקסלר

יליד ישראל, 1969. רכש תואר ראשון בפיסיקה ומדעי המחשב, תואר שני בפיסיקה ומדעי החיים ותואר שלישי בפיסיקה, כולם באוניברסיטת בר-אילן.

 

את השתלמות הבתר-דוקטורט עשה בבית הספר להנדסה באוניברסיטת ולנסיה, ספרד, ובמכון ללייזרים באוניברסיטת גוונזו' (South China Normal university) בסין, שם גם קיבל דרגת פרופסור אורח.

כיום משמש כחוקר ומרצה במסלול אלקטרו-אופטיקה שבבית הספר להנדסה באונ' בר-אילן.

 

לעמוד הבית של ד"ר פיקסלר - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


עורכת המדור: גלית רויכמן
אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©