אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

דרור מינץ

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם? איזה מסתורין אופף את חקר המיקרואורגניזמים? איזו תועלת יכול האדם להפיק מפענוח מסתורין זה? ד"ר דרור מינץ עונה 

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

מכון המחקר בו אני חבר, מיישם את התפיסה הגורסת כי לחקלאות יש תפקיד מפתח בסביבה. בעבר (ובמקומות מסוימים, גם היום) תפקיד החקלאות היה רק לספק מזון בכמות גדולה ובמחיר נמוך, תוך ניצול סביבתי חסר התחשבות שגרם לנזקים חמורים (למשל שימוש בלתי סביר בחומרים כימיים כגון קוטלי מזיקים, או הרס מבנה הקרקע עקב חקלאות אינטנסיבית). היום, מבינים שנזקים לסביבה ניתן למזער, ולנצל את החקלאות גם, למשל, ליצור ריאות ירוקות, נוף וסביבה כפרית נעימה, ולניצול ומיחזור פסולות (עירוניות, חקלאיות, תעשיות, מי קולחים ובוצות שפכים). בנוסף, ניתן לרתום את הטכנולוגיות החקלאיות גם לטיפול בפגעי סביבה קיימים.

 

קבוצת המחקר שלי עוסקת במיקרוביולוגיה סביבתית ובאקולוגיה מיקרוביאלית. אנחנו שואלים שאלות שעוסקות באינטראקציות של חיידקים עם יצורים אחרים (צמחים ובעלי חיים) ובינם לבין עצמם. מעניין אותנו לדעת איך משפיעים החיידקים על הצמח, למשל, ואיך החברה החיידקית מושפעת מפעילויות האדם.

 

אנחנו עוסקים באינטנסיביות בהשפעות של השקיה ב"מים שוליים" (דוגמת מי קולחים) על הסביבה ובשאלה איך ניתן למזער נזקים של השקיה כזו, למשל דרך פירוק מזהמים שמגיעים לקרקע. ידוע כבר זמן רב כי שימוש בתוספי קרקע כמו קומפוסט (תוצר פירוק מיקרוביאלי של פסולות אורגניות, אשר מזין את הצמח ומשפר את תכונות הקרקע) יכול למנוע או לעכב מחלות צמחים. ברור גם כי הפעילות הברוכה הזו היא תוצאה ישירה של החברה המיקרוביאלית בקומפוסט. אנחנו בוחנים את המיקרואורגניזמים הרלבנטיים לפעילות הזו, ואת האינטראקציה שלהם עם הצמח ועם גורמי המחלה במטרה לשפר את הקומפוסט ואת פעילות המיקרואורגניזמים.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

בעצם, ההתעניינות שלי במיקרוביולוגיה התחילה בתיכון, כשהשתתפתי בקיץ בקורס מיקרוביולוגיה לנוער שוחר מדע באונ' בר אילן. לכן, אגב, אני משתדל "להמשיך את השושלת" דרך הוראת נוער במסגרות נוער שוחר מדע (באונ' ת"א, במינהל המחקר החקלאי ודרך עמותת "בשער"). אני חושב שעיקר העניין שלי במיקרוביולוגיה סביבתית נובע מהמסתורין המאפיין את התחום.

 

אנחנו מכירים חלק זניח מתוך המגוון העצום של המיקרואורגניזמים בסביבה, זאת בעיקר בשל העובדה שהרוב המכריע של המיקרואורגניזמים לא גדל במעבדה וקשה לחקור אותם. בשנים האחרונות התחום עבר מהפכה בשל פיתוח ויישום שיטות מולקולריות מתקדמות, שחוקרות את החיידקים על בסיס הדנ"א שלהם, למשל.

 

במעבדה שלי, לדוגמה, אין מיקרוסקופ כלל! את רוב העבודה אנו עושים ברמה המולקולרית וכשצריכים ממש "לראות" חיידקים, מיקרוסקופ רגיל ממילא לא מספיק וצריך להשתמש במיקרוסקופ לייזר משוכלל שמשותף לחוקרים רבים.

 

"שלושה דברים ש(אולי) לא ידעתם על חיידקים":

 

  • בכל גרם אדמה יש בין מיליארד לעשרה מיליארד תאים מיקרוביאליים המורכבים מאלפי מינים. הם חיוניים לשמירה על המבנה הכימי והפיסיקלי של הקרקע, מיחזור חומרים, הזנת הצמח ועוד.

 

  • בגוף האדם יש בערך פי 10 יותר תאי חיידקים מתאי אדם. מבחינה מספרית וגם מבחינת הרכב, המספרים מדהימים. אנחנו מעריכים כי יש כ-1000 מיני חיידקים במערכת העיכול של האדם, ומספר דומה של חיידקים על העור. עלינו ובתוכנו חיים כמאה טריליון (!) תאי מיקרואורגניזמים, שרק תפקידם של מעטים מהם מובן לנו. הם, למשל, אחראים על מניעת מחלות וסילוק חומרים מזיקים מהגוף, עוזרים בעיכול ואחראים על אספקת ויטמינים שונים. מיעוטם אחראים על ריחות הגוף ואף גורמים נזקים (מחלות, נזקים לשיניים ולחניכיים ועוד).

 

  • רובנו מתייחסים לחיידקים כגורם מאיים, אולם כדאי להבין שהרבגוניות שלהם היא עצומה. חיידקים מאכלסים כל מקום בכדור הארץ, מקרחוני העד ועד למעיינות רותחים ונביעות של מים בטמפרטורות גבוהות בהרבה מ-100 מעלות. הרוב המוחלט של מיני החיידקים לא רק שאינם מזיקים לאדם, אלא שלא יפגשו איתו לעולם. לחלקם, למשל, חמצן הנו גורם רעיל ביותר גם בריכוזים אפסיים.
 

האם לתחום המחקר שלך יש השלכות יישומיות?

 

בוודאי. להלן מספר דוגמאות: מזהמים רבים, כגון הורמונים, אנטיביוטיקות ותרופות אחרות, מגיעים למי הביוב שלנו ואינם עוברים פירוק יעיל באופן טבעי. הוספה מלאכותית של חיידקים בעלי יכולת מוגברת לפירוק מזהמים אלה, מייעלת את תהליך הטיהור של אותם מזהמים. בכך אנו מאפשרים שימוש חוזר במים ותורמים לבריאות הסביבה והחי בה.

 

פרויקט אחר אשר לקחנו בו חלק, עוסק במניעת נזקי קרומים מיקרוביאליים במערכות מים. חיידקים מפתחים "ביופילם" שסותם צנרת, טפטפות השקיה, מערכות קירור וממברנות של מתקני התפלת מים. הנזק הכלכלי והסביבתי כתוצאה מכך הוא עצום, והפחתה שלו תעשה טוב לתעשיות המים (ולתעשיות נוספות) בישראל ובעולם.

 

בנוסף, אנחנו חוקרים את האינטראקציות של צמחים עם החיידקים שעליהם ובסביבתם, מתוך מטרה למצוא את החיידקים ה"מועילים" לצמח ולעודד אותם.

שאלת מחקר
צילום: סי די בנק

 

חיידקים, אורגניזמים זעירים, חד-תאיים ופשוטי מבנה. תאי החיידקים הם פרוקריוטיים, כלומר חסרים גרעין תא ואברונים ומשום כך הם קטנים יותר מהתאים האווקריוטיים.

לערך המלא

שאלת מחקר

מה תיחשב עבורך פסגת הישגיך המחקריים?

 

המרתק בעיסוק במדע, לדעתי, זה שאין פסגת הישגים. ישנן פסגות רבות ותמיד יש גילויים מרתקים חדשים ושאיפות לפצח מסתורין חדש נוסף. אם הייתי מנסה למצות את השאלות העיקריות שהייתי רוצה לפתור בעתיד הנראה לעין, אני חושב שהייתי בוחר בהבנה של המבנה ובעיקר התפקוד של חברת החיידקים שנמצאת באינטראקציה עם הצמח, עד לרמה שנוכל לשלוט בה ולעודד את ההשפעות החיוביות שלה על גדילתו ובריאותו. זו תיחשב בעיניי פסגה ראויה.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר דרור מינץ מציג נקודה למחשבה:

 

כל המורכבות שלנו, כבני אדם, מקודדת בכ-30,000 גנים. אם נניח כי בגרם קרקע חקלאית מצויים כ-4000 מינים שונים של חיידקים, ולכל אחד מהמינים בממוצע כ-500 גנים שונים, הרי שבגרם אחד של קרקע יש סה"כ כ- 2 מיליון גנים שונים!

 

חישוב דומה של מספר הגנים שיש לכ-1000 מינים שונים של מיקרואורגניזמים המאכלסים את גופנו, מראה שלמרות שכבר פענחנו את הגנום האנושי הרי שיש יותר מפי 10 גנים לחיידקים שאיתנו. אם כך, עד כמה מורכבת היא חברת חיידקים? ואלו גנים בעלי חשיבות רפואית, תעשייתית, חקלאית וסביבתית מתחבאים לנו בכל גרגר אדמה? בכל סביבה על פני כדור הארץ?

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

בחרתי שני ציטוטים: הראשון הוא אימרה גרמנית עתיקה שקובעת:

In wine there is wisdom. In beer there is strength. In water there are bacteria

(בתרגום חופשי - ביין יש חוכמה, בבירה יש כוח, במים יש בקטריה)

 

והציטוט השני שייך לאייזיק אסימוב ז"ל - אחד מסופרי המדע הבדיוני הגדולים מאז ומעולם:

"המשפט הכי מלהיב לשמוע מהעוסקים במדע, המשפט שמבשר על תגלית חדשה, הוא לאו דווקא 'אאוריקה!' אלא 'זה מוזר...'".

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
דרור מינץ

יליד 1964, בני ברק. את לימודיו עשה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב, כאשר התואר השני והשלישי עסקו במיקרוביולוגיה. ביצע השתלמות בתר דוקטורט באונ' נורטווסטרן ליד שיקגו ובמכון מקס פלנק למיקרוביולוגיה ימית בברמן שבגרמניה.

 

כיום משמש כחוקר במכון למדעי הקרקע, המים והסביבה של מינהל המחקר החקלאי (במרכז ולקני), מלמד מיקרוביולוגיה סביבתית ואקולוגיה מיקרוביאלית בפקולטה לחקלאות של האונ' העברית ובביה"ס למדעי הים של מכללת רופין ופעיל באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©