איכשהו, הקונספציה שאופפת אותנו במאה ה-21, כנראה בהשפעת "החלום האמריקני" ובהשפעת תיאוריות פסיכולוגיות של העצמה אישית
פרולוג – "המשחק": התגלגל לידי, באמת משנה איך, ספרו של ניל שטראוס "המשחק – עולמם הפרוע של אמני הפיתוי", שמספר על
התהייה אם הוא יצלצל או לא יצלצל היא ככל הנראה נושא הכתיבה הוותיק ביותר בערוץ יחסים. נדמה שכבר בתקופת האבן ישבו נשות
והנה שוב, אנחנו בשיאה של עונת החתונות, ואיתה, ככל שאת קרובה לכלה, מסיבת הרווקות. בכללי, אם שמים שתי בחורות יחד,
לפני שנתיים בערך יצאתי לאיזה חודשיים עם מישהו. הוא היה נמוך ממני בהרבה, הוא היה די מכוער, היה לו קול מאנפף, הוא היה
יצאתי פעם עם בחור שעסק למחייתו בצילום ספורט. לדאבוני, נדמה שהגבולות טושטשו, והחיבה היתרה שלו לצפייה בספורט זלגה
זו לא פעם ראשונה שאני נתקלת בבחורים שמכרכרים סביבי, מכרכרים, מכרכרים, עד שחולף המומנטום וכלום לא קרה. אבל הפעם,
אור היקר, בעצב קראתי את מכתבך אליה ("תגידי, איך הגעתי למצב בו אושרי תלוי בך"). הלב השותת שלך לפת אותי. האמת,
שוב הסתיים לו עשור. אני עוד זוכרת את עצמי בערב המילניום, דייטלס, רואה את יעקב ומיקי מתנשקים בחדשות ערוץ 2 והופ, כבר
המשפט הידוע אומר שזה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה. ובכן, לאחר כמה וכמה חתונות בהן השתתפתי בעת האחרונה, אני יכולה
אתמול קיבלתי בפייסבוק הצעת חברות מאת שסק צפיר-לוי (בדוי. השם האמיתי שמור אצלי). סירבתי בנימוס. זה לא שאני
בסך הכל אני בחורה די נוחה, מנסה שלא להעמיד את הגברים בחיי בהרבה מבחנים. אוקיי, אז יש את מבחן "הטלפון שאחרי הדייט
זוכרים את קופידון? נו המלאך הזה, שחץ אחד ממנו גורם לאנשים זרים להתכסות במעטה מטופש של רגשות בלתי נשלטים, פרפרים,
חברה טובה שלי, נקרא לה ר', פגשה בחתונה בחורה מתוקה ואת אחיה, סטודנט חתיך לביו-טכנולוגיה. שמי נזרק מיידית לחלל
היא נובחת, היא פסיכית, היא בוכה ללא סיבה והיא מאשימה אותך ברצח ארלוזרוב. לא, זו לא מפלצת יורקת אש, זו הבחורה שאתה
החורף מגיע, קר שם בחוץ, ואת רוצה להתכרבל עם בחיר ליבך מתחת לשמיכות, עם קלאסיקה קולנועית מבטיחה, שוקו ושאר פינוקים.
לא מכבר נפלה בחלקי הזכות לקבל מכשיר פלאפון מהמשרד (ותודה לך, בוס יקר). לא ברור איך זה קרה, אבל למרות העובדה שכל
ההוריקן היכה לפני יותר משלוש שנים. ביום סוער, קר ורטוב, רוח חזקה טלטלה את חדרי ליבי והרסה אותו מהיסוד. מערכת יחסים
יום שישי קיצי לפני שהשמש שוקעת לגמרי. יציאה מאיזשהו בר אופנתי שפותח את שעריו בשישי אחר הצהריים, תחילה של סופשבוע
האם תקחי לך את הגבר הזה כיזיז? האם תבטיחי לו שלא להתעניין בשלומו, בבריאותו, בעיסוקיו, במשפחתו? האם תבטיחי לו שלא
אמונה רווחת גורסת שהאגדה "כיפה אדומה" נולדה כשאמהות הזהירו את בנותיהן מפני גברים בהגיען לתחילת גיל הבשלות המינית.
כשהייתי בת 18, חברה שהיתה לי אז הכירה בחור בחופשה בסיני ושכבה איתו. אחר כך הם מיחזרו את הקשר הרומנטי והמופלא הזה