הסרוואל, טורף אלגנטי וזריז, נחשב לאחד החתולים המסתוריים באפריקה. הוא מומחה בניתורים מדהימים בעת ציד אחרי טרף, לא
אחת מיצירות הטבע המדהימות ביותר בעולם הוא הקרקל. טורף מדברי זריז המסוגל לנתר לגובה של יותר משלושה מטרים מעל הקרקע
הכלניות המקשטות כעת את הנוף בפריחתן, מתרבות בעיקר בזכות החיפושיות, שמגיעות אליהן בהמוניהן, מתפלשות בהן ואוכלות
גן החיות התנ"כי בירושלים משמש בית לעטלפים רבים, שחרף ההילה המפחידה והאמונות התפלות - דווקא מסייעים רבות לאדם. גם
כמויות אדירות של פסולת מזהמות את הימים והאוקיאנוסים ונפלטות אל אל חופי ישראל והעולם. מדובר באחת הבעיות האקולוגיות
על האי קוזן, חלק מאיי סיישל שבאוקינוס ההודי אין מסעדות. אין גם שירותים או פחי אשפה. רק ל-10,000 איש מותר לבקר שם
לא לפני שנים רבות, הילכו על אדמת הנגב והערבה ראמים ופראים, צבאים ויעלים בהמוניהם. הראשונים נכחדו והושבו לטבע על ידי
נהר האוקוונגו מתפתל לאורך 1,300 ק"מ דרך אנגולה, נמיביה ובוצואנה, אך לא מוצא את דרכו לים. במקום זאת הוא מציף שטח ענק
הוא קטן. על זה אין כל ויכוח. ותודו – הוא גם חמוד למדי. הוא הגיע מהסהרה ואפילו חצה את הנילוס ותעלת סואץ. אבל התרבוּת
רגילים לראות בשריפה משהו רע; סוג של אסון: צמחים עולים בלהבות, בעלי חיים נסים בבהלה ואלה שלא מספיקים – נשרפים. אבל
בין חיות הבר של מרכז ומערב אפריקה תמצאו גם את הבונגו, מין של אנטילופה שנמצא בסכנת הכחדה; מעריכים שנותרו בטבע רק
קבוצת צפרים מישראל פרשה כנפיים והגיעה עד למעמקי היערות בקוסטה ריקה, כדי לפגוש מקרוב עשרות מינים של ציפורים מופלאות
בסוואנות של טנזניה וקניה, ובעצם בכל מקום מדרום לסהרה תמצאו אותן באלפים - זברות מסוג גרנט, הנפוצות ביותר. אבל זברות
שרידי צבאים שנטרפו ודיווחים של בוקרים על "כלבים גדולים" שטרפו עגלים. הסימנים היו ברורים: יש זאבים בגולן. במחקר של
הנוף - משגע. האוויר - נקי ורענן. הציפורים מצייצות והאדמה רכה ונעימה מתחת לרגליים. רק חוש הטעם לא בא על סיפוקו. אל
הם שואבים עשרות קילוגרמים של עשב מדי יום, יש להם פה ענק המצוייד בניבים אימתניים ולמרות משקלם העצום, הם מסוגלים
המחסור במים הוא בעיה כלל עולמית, שרק ממתגברת בגלל התחממות כדור הארץ והגידול באוכלוסיה. התפלת מי-ים היא פתרון מחוכם
רובנו רואים בהם עוד מין של ברווזים, אבל מדובר בעוד מין של עוף שהולך ונכחד. צולל הביצות, מהברווזים שהיו נפוצים ביותר
זה קורה בכל שנה בזמנים קבועים. אלפי צבות ים עולות לחוף היחיד שהן מכירות כדי להטיל ביצים ולהעמיד את הדור הבא. אבל
אם תראו חבורה של אנשים מבוגרים, משוטטים בשדה עם רשת פרפרים ומצלמות, נדרכים כשפרפר קטן חוצה את נתיבם ומיד מתחקים
אוכלוסיית הפילים הייחודית המתגוררת במאלי אינה מסתגלת לכמות המים ההולכת ופוחתת באזור, בגלל בצורת שנמשכת כבר 26 שנים
"כשהבטתי בה דרך עדשת הזום המקרבת, הרגשתי תחושה של התאהבות במלוא מובן המילה; האצילות בכל תנועה, מבנה הגוף - הכול כל
בימי קדם נהגו להפיק את צבע התכלת מהטבע - מחלזונות ימיים או דיונונים, אך עם השנים נעלמה תעשיית הצבעים הזו מהעולם
הכי אהובים: קופים חייזריים ודג שהתחפש לתמנון
לכתבה המלאה...