אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

רוני שטרקשל

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער? מהו תפקידן החברתי של בדיחות סקס? וגם - מה בני נוער היו רוצים ללמוד בשיעור חינוך מיני? לד"ר רוני שטרקשל יש תשובות
 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

יש לי בעצם שני תחומי מחקר מרכזיים המשולבים אחד בשני. האחד הוא מיניות האדם על כל היבטיה בהקשרים של חינוך, יעוץ וטיפול; מחקרים הבודקים ומנתחים את המציאות בנושאים מיניים שונים, מחקרים לפיתוח תכניות התערבות ומחקרי הערכה של תכניות קיימות.

 

התחום השני הוא הבדלים תרבותיים, כאשר תרבות מבחינתי היא לא רק מוצא אתני אלא יכולה להיות גם תרבות מגדרית, תרבות מקצועית, ואפילו גילאית כמו תרבות נוער. בנוסף לכך אני גם מטפל באנשים ומדריך מטפלים אחרים, ועוסק בהדרכת נוער.

 

ישראל היא חברה מאוד רבגונית – דתיים/חילוניים, צברים/מהגרים וכו' – האם תוכל לעמוד על כמה מן ההבדלים במיניות בני הנוער לפי המגזרים השונים?

 

מחקרי מיניות נוגעים בליבה של הנושאים התרבותיים והבין-תרבותיים. אחד הדברים המעניינים שגיליתי במחקריי על בני נוער עולים הוא הקושי שחווים אנשים הבאים מחברות שבהן יש שליטה חברתית חיצונית חזקה על התנהגות מינית (חברות מסורתיות למשל), במעבר לחברות שבהן יש דגש על שליטת הפרט בהתנהגותו, בהתערבות חיצונית מעטה יחסית.

  

במעבר לחברה שבה התרבות מדגישה את החרות האישית מצד אחד ואת האחריות של הפרט להתנהגותו מן הצד השני, מתקשים "יוצאי" החברה הנוקשה להבחין במוקדי השליטה ומפרשים זאת כחוסר שליטה או כ "הכל מותר". דבר זה עלול להעמיד אותם במצבים קשים או מביכים מבחינה חברתית ולפעמים אף להטיל עליהם כתם (סטיגמה) של "מופקרים".

 

ממצא אחר לקוח ממחקר שנוגע לפערים בין אוכלוסיה מסורתית וחילונית. בבדיקה של מתבגרים המגדירים את עצמם כמסורתיים וכאלה המגדירים את עצמם כחילוניים מצאנו הבדל מעניין בין בנים לבנות: בעוד שהבנים המסורתיים דווחו על קיום יחסי מין באחוזים גבוהים יותר מאשר הנוער החילוני בשלוש שכבות הגיל י'- י"ב, הבנות המסורתיות דיווחו על אחוזים נמוכים יותר מהבנות החילוניות באותן שכבות גיל.

 

ממצא זה מעיד על קיומו של "סטנדרט כפול" לגבי יחסי המין של בנים ובנות - היחס לבן שמקיים יחסי מין הוא כאל "גבר גבר" בעוד שהיחס אל בת שעושה זאת הוא כאל "נותנת" או "מזרונת" . דבר כזה יכול בהחלט להשפיע על התנהגות מינית וכניסה או הימנעות מכניסה לקיום משגל אבל גם לשינוי בדיווח על התנהגות. במקום שבו שולט סטנדרט כפול בנים יטו להתפאר בקיום יחסי מין ואולי להגזים בכך ובנות תטינה אולי להסתיר את העובדה שהן מקיימות יחסים.

 

האם זכור לך מקרה (או מקרים) שבהם אתה עצמך הופתעת מתוצאות מחקריך?

 

בני הנוער הישראלים שאני עוסק בחקירת הידע, העמדות וההתנהגות מינית שלהם, אך גם בעבודה חינוכית וייעוצית איתם, מצליחים כל פעם להפתיע אותי מחדש. זה קורה במיוחד כאשר אני "פוגש" מידע שמנוגד לדעות קדומות נפוצות.

 

הנה דוגמא: במחקר שערכנו בין תלמידי בתי ספר תיכוניים, שאלנו אותם מהם הנושאים שהיו רוצים לעסוק בהם בחינוך מיני. מסתבר שאין כזה פער בין הרצונות של בנים לעומת הרצונות של בנות. להיפך, יש הרבה דמיון. הנושא, למשל, של תקשורת בין המינים ויחסים רגשיים עמד במקום גבוה מאוד אצל הבנים (כמו אצל הבנות). ההנחה הנפוצה שבנים "רק מחפשים סקס" פשוט אינה נכונה. ובכל זאת, בכל פעם שאני מרצה על תוצאות מחקר זה, אנשים נוטים להגיב עליו בהפתעה וקצת באי אמון.

 

שלושה דברים שכדאי לדעת על מין:

 

  • איבר המין החשוב ביותר בגוף האדם נמצא בין האוזניים ולא בין הרגליים, ואין הכוונה לאף.

 

  • במחקרים שנערכו לאחרונה, נמצא שמרבית האנשים מרגישים ש"מין ממש טוב" אינו תלוי בביצועים אלא בחלק שנשכח קצת בלהט השאיפה לשיפורים; העובדה שאנחנו מקיימים יחסי מין. בין הגורמים העיקריים שהוזכרו כתורמים ביותר ל"מין ממש טוב" הם נוכחות והתמקדות רגשית (לא רק של בן הזוג אלא גם של הנשאל), השקעה בזולת ותקשורת בין-אישית פתוחה.

 

  • מין לא חייב להיות פין בתוך פות. זוג יכול להגיע להנאה רבה ביותר בכל צורת מגע מיני שהיא, ואלה יהיו יחסי מין מלאים וממלאים.
שאלת מחקר
צילום: index open

 

יחסי מין, יחסי מין, פעילות פיזית בין שני בני אדם, הכוללת את איברי המין. בראייה ביולוגית טהורה, ליחסי המין יש מטרה ברורה בתפקוד האנושי והיא - רבייה.

לערך המלא
שאלת מחקר

באיזה אופן משפיעים חידושי הטכנולוגיה על מנהגי החיזור של בני הנוער? 

 

האינטרנט הוא משאב שיצר מהפכה בכיוונים שונים בשדה המיניות, חלק מהם חיוביים ואחרים שליליים. בצד החיובי יש אפשרות לאנשים למצוא ידע מהימן ואפילו לשאול שאלות ולהתייעץ דרך האינטרנט (ובהקשר הזה - חשוב לחפש אתרים שמאחוריהם עומד גוף ציבורי ידוע כמו אוניברסיטה, אגודות מקצועיות או שירותי בריאות).

 

האינטרנט גם מאפשר לצעירות ולצעירים שיש להם קשיים פיסיים, חושיים, קוגניטיביים או רגשיים להשתמש בו כאמצעי ליצירת קשר מרחוק, תוך התקרבות איטית והמעטת ההסתכנות בדחייה (דבר שמפחיד די הרבה בנות ובנים). בקהילות מסוימות או במשחקי תפקידים, צעירות וצעירים יכולים "למתוח" את המציאות ולהתנסות במציאויות חלופיות. כך למשל, בן או בת יכולים להתנסות בתפקידי המגדר השני.

 

מן הצד השלילי ישנה הפורנוגרפיה, שמעוותת מידע ויחסים בין אנשים, ועלולה לגרום לתהליך חיברות לא תקין. אנשים בעלי כוונות רעות יכולים להסתוות באינטרנט וליצור קשרים העלולים להביא לפגיעה מינית. לכן בהתקשרות באמצעות האינטרנט צריך לנקוט אמצעי זהירות כאשר עוברים מהיכרות דרך המרחב המדומה למפגש פנים אל פנים. אמצעי זהירות כזה הוא למשל להגיע לפגישה ראשונה עם חברה או חבר, ואולי אפילו עם מישהו מבוגר יותר (שלא ישתתף בפגישה אבל יוכל להיות זמין במקרה הצורך).

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר רוני שטרקשל מציג נקודה למחשבה:

 

בדיחות בכלל, ובדיחות בנושא מין בפרט, מגלות לנו תסריטים חבויים של התרבות שממנה הן באות. פעם היתה לי קריקטורה נהדרת בחדר הטיפולים שלי, שהראתה שני ילדים קטנים ערומים לגמרי: הוא עומד על הראש שלה ואומר "כבר התפשטנו, כבר עליתי עלייך, מתי זה מתחיל להיות טוב?", ותשובתה היא "אני לא יודעת אבל כאב ראש כבר יש לי".

 

הבדיחה הזו מלמדת אותנו המון על התפקיד המגדרי שהתרבות המערבית מיחסת לגברים ונשים בנושא מין. גבר צריך להיות היוזם, אבל גם אמור לדעת הכל על מין בלי לשאול. הבדיחה היא על הגבר שאינו יודע אבל הוא ממש תינוקי. אשה צריכה להיות זמינה וצריך שיהיה לה תירוץ כדי לסרב לצרכים של הגבר.

 

למדתי שהקריקטורה היא כלי אבחוני נהדר. מי מבני הזוג המטופל בקליניקה "רואה" אותה לראשונה, מהי התגובה שלה או שלו, ומהי התגובה של בן הזוג השני להצבעה עליה. בדרך כלל כאשר מישהו מבני הזוג היה מבחין בקריקטורה, ידעתי שחלה התקדמות בטיפול ושהם יכולים כבר להתייחס גם לעצמם בחיוך כלשהו.

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

הציטוט החביב עלי הוא ציטוט שאין לי אסמכתא עליו. שמעתי אותו ממישהו ששמע הרצאה של האנתרופולוג החשוב גרגורי בייטסון (Gregory Bateson), שייסד גם אסכולה של טיפול משפחתי:

 

"תרבות היא כל הדברים שאיננו יודעים לשאול עליהם שאלות".

 

ציטטות חשובות אחרות שמלוות אותי כל חיי, הם פתגמים שאבי היה אומר לי: "אם תצחק כל העולם יצחק יחד אתך, אם תבכה כל העולם יצחק בלעדיך". או - "לא משנה כמה תצטער, את העבר אי אפשר לשנות אבל את העתיד אפשר."

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
ד"ר רוני שטרקשל

יליד טבריה, 1940. בעל תואר דוקטורט בפיסיולוגיה רפואית (האוניברסיטה העברית), דיפלומה של מטפל משפחתי זוגי ומיני (המחלקה לפסיכיאטריה של האוניברסיטה של פנסילבניה, ארה"ב) ותואר ראשון בעבודה סוציאלית.

 

כיום משמש כמורה בכיר בבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה. מורה ומנהל ההכשרה הקלינית בתכנית להכשרת מטפלים מיניים באוניברסיטת בר-אילן. חבר האקדמיה הבינלאומית למחקר מיני.

 

לעמוד הבית של ד"ר שטרקשל בביה"ס לבריאות הציבור - לחצו כאן.

 

לסדרת הרצאות בנושא מין ומיניות בקולנוע - לחצו כאן.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©