אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

רוני פוטסמן

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


איך ייראה שדה הקרב העתידי? באיזה טקטיקות לחימה ישתמשו בו? כיצד יוכרעו מלחמות? הפעם ב"שאלת מחקר" הצצה למעבדות הפיתוח של רפאל
 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

אני משמש כיום כסמנכ"ל המו"פ (מחקר ופיתוח) של רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע''מ. מתוקף תפקידי יש לי אחריות מטה לכל פעילויות המחקר והפיתוח בארגון. הפיתוח ברפאל מתחיל במחקר הבסיסי, עובר למחקר היישומי, משם ממשיך לפיתוח מוצרים ולעתים מסתיים בפיתוח מערכות מאוד מורכבות. יש לציין שלא כל פעילויות המו"פ עוברות בכל השלבים המצוינים. במשך שנותיי ברפאל עסקתי, אישית, בכל אחד מהשלבים הללו.

 

המושג "ניהול מו"פ" אינו מתייחס רק להיבטים הטכניים, אלא גם למכלול הנושאים הקשורים להון האנושי של החברה: קליטת מצוינים, טיפוח היצירתיות, עידוד החדשנות, טיפול בהכשרת העובדים ועידודם להמשיך בלימודים גבוהים והקשר עם המוסדות האקדמיים.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

למרות שגדלתי בסביבה מאוד מפנקת ומפתה (נהריה, עיר חוף, מפרשיות, גלשנים, תיירים, ספורט וטיולים), עם תחומי התעניינות מגוונים ועם אמא שרוצה עוד בן רופא... היה לי ברור תמיד שהתחום שבאמת מסקרן אותי הוא התחום הטכנולוגי. אנחנו מדברים על תחילת שנות ה-70: אין מחשבים, אין אינטרנט, חקר ה-DNA בחיתוליו, אין (עדיין) בעיות אקולוגיות סבוכות, אין ביו-אינפורמטיקה. בקיצור, העולם "מלא" באתגרים מעניינים.

 

ידעתי שארצה לעסוק בתחום שיגרה אותי בכל יום מחדש ויאפשר לי להעמיק ולחקור. ואז, חייבים לקבל החלטה: קורס טיס או "הטכניון". ההחלטה, בסוף שבוע גדוש, היתה מייסרת אבל ברורה: הנדסת חשמל. מדוע הנדסת חשמל? כי זה תחום שמעט מאוד אנשים מסביבי מכירים, והוא נמצא בהתפתחות מסחררת ואני רוצה להיות חלק מהמהפכה!

 

המעבר מהטכניון לתחום הצבאי היה חלק הרבה יותר: החינוך שקיבלתי בבית, ואני חייב לומר גם בבית הספר, היה מושתת על היסודות הכי בסיסיים של הציונות המודרנית: תרומה משמעותית למדינה, תוך כדי עיסוק בחזית הידע בעולם. הכרתי את רפאל עוד משירותי הצבאי, ידעתי (מסתבר, מעט מאוד) מה עושים שם והחלטתי שזה המקום עבורי.

 

איך עובד תהליך הפיתוח של מערכת לחימה או כלי נשק חדשים?

 

תהליך הייזום, הפיתוח, ההטמעה והשיפור המתמיד של מערכות לחימה הוא תהליך מאוד מאתגר, מגוון ודינמי, בעיקר בשני העשורים האחרונים. בתחום שאנו עוסקים בו ברפאל, הקושי העיקרי כרוך בניבוי הצרכים האמיתיים של הלקוחות בעוד מספר שנים. מכיוון שלא תמיד יש דמיון בין צרכי הלקוחות לבין התפתחות היכולות הטכנולוגיות, הרי שיש צורך מתמיד לפתח טכנולוגיה שכרגע אין לה עדיין דורש.

 

בעוד שתהליך פיתוח של מוצר מסחרי יכול להימשך זמן קצר יחסית (שנים בודדות), הרי שפיתוח של חלק ממערכות הלחימה המפותחות ברפאל אורך לפעמים חמש עד עשר שנים - זאת בעיקר בשל מורכבותן. עם סיום הפיתוח נדרשות ללקוח עד שנתיים "לעכל" את המערכת ולהטמיע אותה, ועוד כשנתיים להתחיל ולספק משוב אמיתי (למפתח) על ביצועיה, לאחר שהחיילים עשו שימוש מספיק במערכת.

 

יוצא שלעתים אנחנו חייבים לכוון את עצמנו קדימה עשר שנים ומעלה. יכולת התחזית ארוכת הזמן, בסביבה שבה הטכנולוגיה משתנה דרמטית כל שנה – היא האתגר הגדול ביותר של פיתוח מערכות הלחימה הצבאיות. כמובן, שלא כל פיתוח חדש הוא בבחינת "המצאת הגלגל", אולם תחום העיסוק של רפאל הוא בדרך כלל כזה המחייב אותנו להיות מהטובים בעולם, ולכן מאלץ תמהיל הרבה יותר גדול של "פיתוחים מכוננים" (בשפה אחרת, פיתוחים שהאתגר הטכנולוגי בהם הוא מכונן).

 

רפאל שמה לעצמה בראש ובראשונה לתת לצה''ל את היתרון האיכותי ולכן מתקיימת עבודה משותפת וצמודה עם הזרועות השונות של הצבא על מנת לעמוד בדרישותיהן המבצעיות וליישם יחד לקחים מבצעיים. פתרונות רפאל הנמכרים גם לצבאות זרים כגון צבא ארה''ב, צבאות נאט''ו ואחרים, עוברים תהליכי התאמה על מנת לתת מענה לצרכים המבצעיים של אותם צבאות ולתנאי הלחימה איתם הם מתמודדים.

 

רפאל נחשבת למובילה בעולם במגוון פתרונות בתחום טילי אוויר-אוויר, אוויר-שטח והגנה בעלי מערכות אלקטרואופטיות מתקדמות. דוגמאות לכך הן טילי הספייק, הפיתון-5, וברק, כמו גם מערכות ניווט וצילום כגון ה"לייטנינג" וה"רקילייט".

 

מנקודת מבטך, וביחס למוצרים שאתה שותף לפיתוחם – איך ייראה שדה הקרב העתידי?

 

ישנן הערכות שונות כיצד ייראה שדה הקרב היבשתי המשולב בעוד מספר שנים, זאת כפועל יוצא של ההתקדמות הטכנולוגית העצומה, המאפשרת צורות מתקדמות של לחימה. נושא זה נחקר לעומק במספר מכוני מחקר ועל ידי צבאות שונים, ולמרות שתוצאות המחקר לא תמיד זהות, הרי ניתן למצוא בהן מכנים משותפים רבים:

 

למשל, ברור לחלוטין שבעתיד מערכות הנשק תהיינה הרבה יותר מדויקות (פגיעה בחלון מטווח של עשרות קילומטרים), בעלות יעילות גבוהה, יאפשרו הפעלה מהירה (משך זמן של שניות בודדות מגילוי האויב ועד לטיפול בו), ויתאפיינו ברב-גוניות וברשתיות (יותר כוחות ומפקדים יהיו שותפים, בזמן אמת, לקרב בחזית הלחימה ובמפקדות).

 

בשל הרצון למזער ככל האפשר את הפגיעה בחיילינו, יוכנסו לזירת הלחימה כלים אוטונומיים (כלים המופעלים ללא לוחמים) שיבצעו חלק מהמשימות שבוצעו עד היום על ידי חיילים, וכדי להימנע מנזק סביבתי לא-רצוי (למשל, הריסת קומה בבית ללא הפלת הבית כולו) יופעלו אמצעי לחימה יותר מדויקים ומתוחכמים שיאפשרו וידוא טוב יותר של המטרה לפני השמדתה וטיפול כירורגי במטרה בלבד.

 

בהקשר זה יש לציין, שייתכן גם שינוי ביעדי הקרב העתידי: בעוד שרוב הקרבות בהיסטוריה היו קרבות של כיבוש טריטוריות שהסתיימו בהכרעה ברורה, הרי ייתכן שבעתיד חלק מהמלחמות לא תהיינה מלחמות כיבוש אלא מלחמות שתסתיימנה ב"הכרעה תודעתית".

 

המערכות המפותחות כיום ברפאל מתוכננות כך שהן יוכלו לתת מענה למגמות להן אנו עדים כבר כיום, דהיינו, לוחמה זעירה ומדויקת, נשק בעל היקף פגיעה סביבתי מצומצם. צה''ל, כמו גם צבאות רבים אחרים בעולם, נזקק לפלטפורמות בלתי-מאוישות לביצוע משימות שונות, וזאת על מנת למזער עד כמה שניתן את הסיכון ללוחמים.

 

פתרונות אלה באים לידי ביטוי לא רק באוויר אלא גם בים. לשם כך פיתחה רפאל את סירת הקרב הבלתי-מאויישת הנקראת "פרוטקטור", כלי שיט אוטונומי הנשלט מרחוק ומסוגל לבצע משימות איסוף מודיעיניות וזיהוי מטרות, כמו גם להוות כלי תקיפה במידת הצורך. לאחרונה הפכה הסירה למבצעית בשירות צה''ל.

שאלת מחקר
צילום איי פי

 

מלחמה, מאבק אלים בין אוכלוסיות ריבוניות - על פי רוב שבטים, עמים או מדינות. מטרות המלחמה יכולות להיות שונות, ואפשר להבדיל בין מלחמות לפי מטרותיהן.

לערך המלא

שאלת מחקר

האם קיים שיתוף פעולה בין המחקר והפיתוח הנעשים באקדמיה לבין אלו הנעשים ברפאל?

 

רבות נכתב ונאמר על התרומה ההדדית של האוניברסיטאות לתעשייה ולהיפך, ועל חשיבותו הסגולית של שיתוף פעולה זה למפעל הציוני. רוב עובדי רפאל הם בוגרי האקדמיה בארץ, ומובן שהצלחתה של רפאל לאורך שנים נובעת, בראש ובראשונה, מאיכות אנשיה ומהכשרתם.

 

לכן חשוב לנו מאוד לקיים קשרים הדוקים עם האקדמיה: לעזור למוסדות המחקר באמצעות מרצים ומימון של רפאל, להציע ולשתף פעולה בנושאי מחקר משיקים, להיעזר בתשתיות מחקר של האוניברסיטאות, לקלוט את המצטיינים שבין הבוגרים ולשלוח את מצטיינינו ללימודי תארים גבוהים ולהשפיע על תכני הלימוד. שיתוף הפעולה המוזכר והחיכוך המתמיד בעולם האקדמי הינם הכרחיים כדי לשמר את המובילוּת שלנו בתחומים רבים בשל היותנו ארגון החייב להימצא בחזית העולמית.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר רוני פוטסמן מציג נקודה למחשבה:

 

משוב, לפי הגדרה, הינו היזון חוזר או: "מנגנון של תגובה לפעולה המוזנת כקלט למבצע הפעולה". המשוב נועד, בדרך כלל, לשפר את ביצועי הפעולה. "משוב מהיר" הוא מנגנון המייצר תגובה מהירה לפעולה כלשהי. דוגמאות ל"משוב מהיר": כאב המורגש בגוף כתוצאה מפעילות מוגזמת, עונש המוטל על תלמיד שלא הכין את שיעוריו, בחירות במדינות דמוקרטיות ועוד. לצערנו, לא כל משוב הוא מהיר.

 

הסכנה לאנושות כולה ולמדינת ישראל בפרט, טמונה במנגנונים שבהם המשוב הוא בסדרי גודל של דורות ("משוב נדחה"). הבעיה האקולוגית היא דוגמא קלאסית למערכת עם "משוב נדחה". הזנחה של הנושא תפגע בכדור הארץ רק בעוד כמה דורות ולכן לא תמיד בעיה מסוג זה זוכה לטיפול הולם ("יש מספיק זמן לטפל בזה"). בקטגורית ה"משוב הנדחה" נמצא גם החינוך בישראל. אם לא נשכיל לטפל בהחזרת החינוך לחזית האג'נדה – לא נוכל לקיים ארגונים כמו רפאל לאורך זמן.

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

הציטוט החביב עלי הוא של קונפוציוס, ולמרות שהוא בן אלפי שנים, הוא תמיד מדהים אותי ברלוונטיות שלו גם כיום. עבורי, זהו משפט המתמצת מדוע כל אדם חייב למצוא לעצמו את תכלית ההגשמה העצמית:

 

"בני אדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף, ואז הם מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם. בשל מחשבותיהם על העתיד, הם שוכחים את ההווה, וכך אינם חיים לא למען ההווה ולא למען העתיד, ובה בשעה שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו, הם מתים כאילו מעולם לא חיו".

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: אילן קרן

נולדתי בנהריה בשנים שלאחר קום המדינה, בן להורים ניצולי שואה. גדלתי בסביבה מאוד פטריוטית. עם סיום לימודי התיכוניים המשכתי בלימודי תואר ראשון בטכניון בחיפה, בפקולטה להנדסת חשמל, ותוך כדי שירותי הצבאי סיימתי תואר שני באותה פקולטה.

 

לאחר שחרורי הגעתי לרפאל, ובהמשך יצאתי ללימודי דוקטורט בתחום הנדסת מחשבים, באוניברסיטת קליפורניה, אותם סיימתי בשנת 1991.

 

לאתר רפאל - לחצו כאן

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©