אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

קרן שלו

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע - קרוב או רחוק מבית מגוריו? האם יש הבדל בתהליך קבלת ההחלטות של אזרח שומר חוק לעומת זה של פושע? הפעם מרחיקה "שאלת מחקר" עד לאנגליה! ד"ר קרן שלו משיבה
 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

אני עוסקת בתחום שנקרא פסיכולוגיה חקירתית ומתמקד ביצירת פרופילים של עבריינים. אני מתמקדת באופן ספציפי בשני נושאים: הראשון הוא ניתוח תהליך קבלת ההחלטות המרחביות (גיאוגרפיות) של עבריינים, בעיקר עברייני רכוש, כאשר השאלה המרכזית היא מדוע בוחרים עבריינים אלו לפשוע באזור מסוים ולא באזור אחר.

 

תפיסת המרחב מתייחסת לא רק למרחקים גיאוגרפיים אלא גם ובעיקר לפסיכולוגיה של הבנת הסביבה. התחקות אחר תהליכים מחשבתיים אלו מאפשרת הבנה טובה יותר של שיטות הפעולה של עבריינים ובהתאם לכך מגדילה את הסיכוי ללכידתם.

 

הנושא השני הוא איתור נעדרים. ב"נעדרים" הכוונה היא לאנשים שנעלמו מהסביבה המוכרת שלהם, אין מידע על הנסיבות שהובילו לכך, והנחת המוצא היא שלא נחטפו אלא בחרו להיעלם. במקרים כאלה, יש משהו משותף לנעדרים ולעבריינים – שתי האוכלוסיות אינן מעוניינות להיחשף, ואפשר לנסות ולאתר את מקום הימצאם על ידי התחקות אחר תהליך קבלת ההחלטות שלהם. 

 

המחקר מראה כי אדם שמחליט לעזוב את מציאות חייו הנוכחית, בדרך כלל יבחר לעצמו דווקא סביבה שאינה זרה לו, הן מבחינת המיקום הגיאוגרפי (מקומות שכבר ביקר בהם בעבר) והן מבחינת המעגלים החברתיים שקיימים בה (חברים, בני משפחה וכד'). מתברר גם כי בדרך כלל המרחק הגיאוגרפי בין כל אותם מקומות ומוקדים חברתיים הוא מרחק קצר יחסית. בניית מפה קוגנטיבית של אותו אדם לוקחת בחשבון את כל הנתונים הללו ויכולה לסייע באיתור הנעדר.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

מאז ומתמיד עניינה אותי ההתנהגות האנושית, בעיקר זו שנחשבת מחוץ לנורמה. כשנכנסתי לאקדמיה נמשכתי לעולם הקרימינולוגיה. זהו תחום מחקר שיש בו היבט פילוסופי המנסה לעמוד על ההבדל בין עבריינים ללא-עבריינים, ושואל מדוע בעצם אנשים מסויימים הופכים לעבריינים ואחרים לא.

 

בהמשך דרכי, רציתי להרחיב את הידע שלי לתהליכים שיהיו גם בעלי משמעות פרקטית ולא רק פילוסופית. דרך לימודי התואר השני והדוקטורט בליברפול למדתי על פרופילאות עבריינית ושיטות מחקר חדשות המשמשות גם את המשטרה באיתור עבריינים ובפעולות מנע. בסופו של דבר, מדובר בתחום מסקרן למדי המשלב שני גורמים: תהליך קבלת ההחלטות של בני אדם והאופן שבו הם תופסים את המרחב הסביבתי שבו הם פועלים.

 

מה מבדיל חשיבה של עבריין מזו של שומר חוק?

 

האמת היא שאין הבדל מהותי בתהליך קבלת ההחלטות של עבריין ושל אזרח שומר חוק. כולנו בני אדם, והתהליכים הקוגניטיביים והפסיכולוגיים שקשורים בזיהוי הזדמנות ובתנועה במרחב הם דומים: כולנו מעדיפים לא להשקיע זמן רב או משאבים מיותרים במציאת הזדמנות, בין אם מדובר בקניית בגדים, אוכל, או איתור בית לפרוץ אליו.

 

ההבדל המשמעותי הוא בצורך של העבריין להימנע מזיהוי והיתפסות. אם יש שני אנשים עוברים ברחוב ורואים בית, העבריין מבין השניים ישים לב לפרטים מאוד ספציפיים שקשורים בהזדמנות לפרוץ ובסיכון שלו להיתפס. אם למשל הבית מוקף גדר ואין שדה ראייה פתוח בין הרחוב לבית ובין הבית לשכנים, אז יש סבירות גבוהה שאף אחד לא יבחין במישהו שמנסה לפרוץ. אם אין מכונית בחנייה, אורות הבית כבויים, ואולי עיתונים מצטברים ליד הדלת - כל אלו סימנים המגדילים את הפגיעות של הבית כמטרה. 

 

ולכאן נכנס גם המרכיב של תפיסת המרחב: האם הבית ממוקם בנקודה שמאפשרת לעבריין לברוח בקלות? אם הוא נמצא למשל בסמוך לכביש מרכזי, הפגיעות של היעד עולה לטובתו של העבריין. אם לעומת זאת היעד ממוקם במקום מרכזי והומה יש יותר סיכוי להיתפסות ואז פגיעות היעד יורדת (לטובתו של בעל הנכס...).

 

האם במסגרת ראיונותייך עם עבריינים מצאת איזשהו מכנה משותף לכולם?

 

כן. באופן עקרוני, עברייני רכוש מעדיפים "לצאת לעבודה" קרוב לבית: מספיק קרוב בשביל שיוכלו לפעול בסביבה מוכרת, ומספיק רחוק כדי שלא יזהו אותם אנשים מהסביבה הביתית. כמו כן, בגלל שרוב עברייני הרכוש מעורבים בצריכת סמים, אז הפשיעה היא תהליך שחוזר על עצמו כמעט מדי יום כדי לממן את השגתם. עניין זה דורש גיוון אסטרטגי וגם חשיבה יצירתית - מתי כדאי לפשוע קרוב לבית ומתי רחוק מהבית, הכל בהתאם להזדמנויות שנקרות בדרכם ומתוך שאיפה להקטין את סיכון ההיתפסות. 

 

עוד מכנה משותף אחד קטן ששמתי לב אליו: עבריינים בהחלט שמחים לשתף פעולה עם ראיונות שנועדו לצרכים אקדמיים מחקריים. מצד אחד, האנונימיות שלהם מובטחת ואין בכך שום סיכון עבורם, ומצד שני, סופסוף ניתנת להם ההזדמנות לחלוק את חוויותיהם ולתאר את תהליך קבלת המחשבות שלהם.

שאלת מחקר
צילום: גטי אימג' בנק ישראל

 

אל קפון (1899 - 1947), מראשי הפשע המאורגן בארה"ב של שנות ה-20. בשמו המלא, אלפונס קָפּוֹן (או בהיגוי איטלקי, קָפּוֹנֶה); נודע גם בכינוי "פני צלקת".

לערך המלא

שאלת מחקר

מהן ההשלכות היישומיות של תחום מחקרך?

 

קודם כל, אם מבינים את תהליכי קבלת ההחלטות - מה מעודד עבריינים לבחור מטרה אחת מול מטרה אחרת - אז אפשר לבצע כל מיני פעולות מנע והרתעה. שנית, הנחת המוצא של המחקר עד היום (ולפעמים כתוצאה מכך, גם של עבודת המשטרה) היא שעבריינים מתפצלים לשני סוגים: אלה שפושעים קרוב לבית ואלה שפושעים רחוק מהבית.

 

כאמור, תחום המחקר שלי מראה כי החלוקה הזו אינה מדויקת. לא רק שאותם עברייני רכוש וצרכני סמים נדרשים לעבוד על בסיס יומיומי ולכן חייבים לגוון בבחירת זירות הפשע שלהם, יש גם מציאות משתנה שמכתיבה שינוי בהרגלים: נוכחות משטרתית לא צפויה באזור שבו העבריין רגיל לבצע את זממו, שלל גדול פוטנציאלי שמתגלה במיקום חדש (קרוב או רחוק), ואפילו שיקולים כלכליים הקשורים להגעה לזירת הפשע - אם כדי להגיע ליעדו צריך העבריין לנסוע באוטובוס או ברכבת, אז הוא חייב לקחת בחשבון את עלות הנסיעה. לצרכני סמים לא תמיד יש את ה"הון הראשוני" הדרוש כדי להוציא לפועל את תוכניתם. לפעמים כן, ולפעמים לא.

 

כשהמשטרה מנסה לפענח X מקרי פשע שמתבצעים באזור מסוים, לעומת Y מקרי פשע שמתבצעים באזור אחר - יכולה הפסיכולוגיה החקירתית להציע צורת חשיבה חדשה, אלטרנטיבית. לא לנסות ולאתר את הפושע על סמך מבחן התוצאה, אלא על ידי "מבחן הדרך", שחזור האסטרטגיות האפשריות שקדמו לביצוע הפשע. אולי פענוח מקרי הפשע של אזור Y תלוי דווקא בשינויי אסטרגיות של עבריינים הנמצאים באזור X... 

 

עד כמה נסמכת עבודתך על ראיונות עם עבריינים ועד כמה על עבודת המשטרה?

 

עבודת הדוקטורט שלי היתה מבוססת רק על ראיונות עם עבריינים, אבל למעשה המחקרים שעשיתי מאז ועד היום מהווים שילוב של עבודה עם המשטרה על פשעים שכבר פוענחו. משמעות הדבר שאני מקבלת את האינפורמציה הדרושה לי בקובץ אקסל ומבלה את עיקר זמני בניתוחים סטטיסטיים. מבחינה זו (ומבחינה זו בלבד), לא מדובר בחוויה מרתקת במיוחד.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר שלו מציגה נקודה למחשבה: 

 

לכל בנאדם יש בראש מפה של האזור שבו הוא מרגיש "הכי בבית". חישבו למשל על חמישה מקומות שאתם מבקרים בהם במהלך שבוע רגיל בחייכם. ציירו אותם על מפה וחשבו את המרחק בין חמשת הנקודות הללו. ברוב המקרים, יתברר שמדובר במרחק קצר למדי.

 

המפה המגדירה את חיי היומיום שלכם אינה שונה מזו שקיימת בראשם של עבריינים. בדיוק כמוכם, גם הם יעדיפו לפעול בסביבה מוכרת - סביבה שבהם מכירים היטב את מגוון "ההזדמנויות" ואת כל דרכי המילוט שאולי יזדקקו להן.

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: אלה שלו

ילידת חיפה, 1973. מרצה בכירה באוניברסיטת פורטסמות' שבאנגליה. את תארה הראשון רכשה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. את התואר השני ואת לימודי הדוקטורט עשתה בפסיכולוגיה חקירתית (investigative psychology), באוניברסיטת ליברפול שבאנגליה.

 

לעמוד הבית של ד"ר שלו - לחצו כאן

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©