אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

אורנה כהן

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


להיכנס להריון מבלי לקיים יחסי מין – פעם היתה זו נחלתה הבלעדית של מרים הקדושה, היום זו אופציה נגישה לכל אישה. ד"ר אורנה כהן מספרת על ההורות החדשה של המאה ה-21

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

התחומים המרכזיים בהם אני עוסקת כיום הם חקר מוסד המשפחה, תהליך ההתמודדות שעוברות משפחות במעבר הגירושין, וגישור כדרך לפתרון קונפליקטים במשפחה ובקהילה.

 

אבן יסוד בפילוסופיה של הגישור היא שאין "צודק" ולא "צודק" בעת סכסוך. כל צד רואה את הדברים אחרת ולכל צד צרכים שונים. העיסוק ב"נכון" או "לא נכון" מעכיר יחסים ואינו מקדם את פתרון הסכסוך ואת רווחת הפרט. ההבנה כי יש מקום לכל אחד מהמתדיינים להשמיע את קולו, לאפשר הקשבה, ולסייע לצדדים למצוא בעצמם פתרון לסכסוך, היא בעיניי בעלת חשיבות מכרעת. 

 

אמונתי היא כי במקרים רבים ניתן למצוא בסיס משותף, ולו גם צר ביותר בין אנשים, שיסייע להתגבר לפחות על חלק מהקשיים, הרגשות והמשקעים שהסכסוך מעורר. הדבר מקבל עוצמה רבה יותר כאשר היחסים בין אנשים הינם יחסים שעתידים להימשך גם לאחר הפתרון המלא או החלקי של הסכסוך, כמו למשל במצבי גירושין של בני זוג שהם הורים לילדים.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

את הקריירה המקצועית שלי התחלתי כעובדת קהילתית ברמת השרון, במסגרת פרויקט שיקום השכונות. הבסיס לעבודתי היה שמיעת קולו של התושב בכל הקשור לענייניו. תפישה זאת היותה לי אבן דרך לכל אורך עבודתי עם אנשים. התערבויות משמעותיות בקרב משפחות שהיו במצבי מצוקה שונים, לצד עבודת גישור בין קבוצות ומנהיגי הקהילה לבין הרשות המקומית בבניית הסכמות, העצימה את חשיבות ההידברות וסללה את דרכי להעמקה ולפיתוח הנושא.

 

מפגש באונ' בר אילן בשנת 1988 עם נעמי דטנר ואהרון לוקסנבורג, הוביל אותנו להבנה כי אנו חולקים תפישת עולם דומה לגבי דרכים לפתרון קונפליקטים בין גורמים המצויים במחלוקת ביניהם. בעבודת צוות משותפת פיתחנו ידע תיאורטי וקליני בגישור כדרך להידברות במשפחה ובקהילה.

 

מהם התהליכים החברתיים בישראל של שנות האלפיים, שמובילים ללידתם של תאים משפחתיים שונים?

 

בעשורים האחרונים ניתן לראות כיצד מביאים תהליכים חברתיים לשינויים במוסד המשפחה. מדובר במגמה גלובלית שהשפעתה ניכרת גם בחברה הישראלית: הגידול הניכר במספר הנשים היוצאות לעבוד מחוץ לבית, העליה בשיעור הגירושין, השינוי במעמדן החברתי, הכלכלי והמשפטי של נשים, ואף תפיסת מוסד הרווקוּת כבחירה בחופש ולא כתקופת מעבר - כל אלו מעמידים את מוסד המשפחה בפני מבחנים חדשים.

 

לצד השינויים החברתיים, ישנה גם ההתפתחות הטכנולוגית של העידן החדש: המצאת הגלולה, תרומת זרע, תרומת ביצית, פונדקאות וכו'. התפתחויות אלו מאפשרות למעשה פריון ללא יחסי מין, וקיום יחסי מין ללא פריון. כתוצאה מכך נולדים תאים משפחתיים מסוג חדש שאינו תואם את המודל המסורתי. המשותף לכל התאים החדשים הללו הוא הגדרת המשפחה באמצעות ההורות ולא באמצעות הקשר הזוגי.

 

נראה כי האדם הבוגר מבקש לראות בפונקציה ההורית שלב הכרחי וחשוב בהתפתחותו האישית, צעד קדימה המעשיר את איכות חייו. שינוי זה התפתח במשולב עם שינוי מקומו של הילד בחיי המשפחה. הילד נתפס כיישות העומדת בפני עצמה, ויש לה צרכים אישיים שתפקיד ההורים והחברה לספקם. העלאת מקומו של הילד לראש סדר העדיפויות, וראיית ההורות כתפקיד מעשיר ומרכזי בחיי האדם, הולידה תופעה הולכת וגדלה של רצון למימוש תפקיד ההורות בכל דרך (יחד עם אותו צורך ביולוגי ידוע להמשכיות). נראה כי אנו חיים בעולם עשיר בהסדרים משפחתיים רבי פנים וצבע, שכחברה אנו נדרש לתת להסדרים אלו מענה משפטי וחברתי.

 

והיכן נמצאת ישראל ביחס לשינויים אלה? בהשוואה למדינות מערביות אחרות, בישראל עדיין ניכרת יציבות המשפחה ומרכזיותה בהוויה המקומית. המשפחתיות הישראלית מקבלת חיזוקים מערכי המסורות הדתיות, ואף חוקי המשפחה נתונים בידי בתי הדין של הדתות השונות. גם חגיגות משפחתיות מתקיימות בעיקר סביב חגים דתיים. לצד החיזוק הדתי, ניתן לראות את תמיכת המדינה במוסד המשפחה: חקיקת חוקים המחזקים משפחתיות, כמו מענק לידה, קצבאות ילדים, תמיכה במשפחות ברוכות ילדים, וקיומם של מרכזי פריון ששירותיהם ניתנים כחלק מביטוח בריאות.

 

אולם מצד שני, בדומה למתרחש במדינות מערביות אחרות, אפשר לראות בבירור כיצד גדל בישראל מספרם של התאים המשפחתיים החדשים: עליה במספר מקרי הגירושין, אחוז ניכר של נישואין שניים, עליה במספר הלידות מחוץ לנישואין, זוגות המקיימים מגורים משותפים ללא נישואין, זוגות הבוחרים להינשא אך לא ללדת, זוגות גברים הומוסקסואליים וזוגות נשים לסביות שבוחרים ללדת או לאמץ ילדים.

 

האם יש דבר כזה "הגבר הישראלי החדש"? ואם כן, איזה סוג של אבהות הוא מביא איתו?

 

המאה ה-20 היתה המאה ששמה את הדגש על האמהוּת, על כל היבטיה השונים - פסיכולוגיים, אמנותיים ותרבותיים. יש הסבורים כי המאה ה-21 היא המאה שתתן מקום נרחב לאבהות. בעוד שבעבר התיאוריות הפסיכולוגיות העצימו את הקשר בין האם לילד, כיום ניתן למצוא לא מעט תיאוריות פסיכולוגיות המאדירות דווקא את חשיבות הקשר בין אבות לילדיהם.

 

בעשורים האחרונים אכן התפתח מושג "הגבר החדש". הגדרתו של הגבר החדש מבוססת יותר על עמימות מאשר על בהירות, אולם בהכללה ניתן לומר כי מדובר בגברים בעלי תכונות הידועות כ"גבריות", לצד תכונות הידועות כ"נשיות". הגבר החדש מבטא את רגשותיו, מודה בחולשותיו, ומוכן יותר לשותפות ולחלוקת תפקידים במשפחה. אט אט, נתפשת האבהות כחלק בלתי נפרד מהזהות הגברית.

 

החברה הישראלית מורכבת מקהילות שונות ומגוונות, ולכן אין לראות את הגברים הישראליים כמקשה אחת. ובכל זאת, ניתן לומר שהגבר הישראלי כבר אינו אותו מאצ'ו שהכרנו פעם, אלא מתגלה כבעל אפיונים מגוונים. כך נמצא אבות המעורבים בחיי ילדיהם, נוכחים במגרש המשחקים ובאסיפות הורים, תופסים תפקיד פעיל בקניות בשווקים ביום שישי ומבצעים מטלות מסוימות בבית - מטלות שבעבר נחשבו "נשיות".

 

אנשי מקצוע מתחום הטיפול מדווחים כי מספר הגברים הפונים לטיפול ולייעוץ מקצועי עלה בעשור האחרון לעומת שנים קודמות. עם זאת, בקרב רוב המשפחות בישראל האחריות המרכזית על גידול הילדים עדיין מוטלת על כתפי האמהות (במקרים רבים, בנוסף לעבודתן מחוץ לבית). 

 

משפטים בסגנון "הוא עוזר לי", "ביקשתי ממנו שיוציא לי היום את הילד מהגן", עדיין נפוצים למדי ומלמדים כי וברוב המקרים עבודת הגבר והקריירה שלו קודמים לעבודת האישה ולקידומה.

שאלת מחקר
צילום: ויז'ואל/פוטוס

 

משפחה, קבוצה בסוציולוגיה, מיחידות היסוד של הארגון החברתי. לפי הפשוטה שבהגדרות, משפחה היא קבוצה ראשונית שההשתייכות אליה נקבעת לפי קשרי דם.

לערך המלא

שאלת מחקר

עד כמה נפוצה בישראל התופעה של אבות גרושים המגדלים את ילדיהם. האם אפשר לנבא את "סוג האבהות" שיוביל לכך?

 

על אף השינויים החברתיים הדרמטיים שהתחוללו במשפחות בישראל ובעולם, ועליה במעורבות אבות בחיי משפחתם וילדיהם, עדיין מספרם של האבות הגרושים המגדלים ילדיהם בעצמם עומד על כ-4%-5% בלבד.

 

מצב זה נוצר בדרך כלל באחד משלושת המצבים הבאים: הסכמה משותפת של ההורים כי לילדים טוב יותר לגור אצל האב, מקרים בהם קיים מאבק משפטי צמוד בין ההורים, כי שניהם ראויים לגדל את הילד או כי לאב משאבים רבים יותר להשקיע במאבק המתיש והוא זוכה במשפט, והמצב השלישי והשכיח ביותר - מקרים שבהם האם אינה מסוגלת לגדל את ילדיה. המגמה המסתמנת כיום היא שאבות מעוניינים יותר בקשר עם ילדיהם, ושמים דגש הוא על שותפות בהורות על היבטיה השונים: מגורים, דאגה לחינוך, בריאות, פעילות בשעות הפנאי. 

 

נושא זה כמעט ולא נחקר בישראל. בחודשים האחרונים אני שותפה למחקר מקיף שמטרתו לענות על שאלת אבהותם של קבוצה מצומצמת וייחודית זו. אני רוצה לנצל ראיון זה ולציין כי אם יש אבות הנמצאים במצב זה (או אם אתם מכירים אבות המגדלים ילדיהם בעצמם כתוצאה מגירושין), אשמח אם יפנו אלי לצרכי המחקר (לכתובת המייל שלי - לחצו כאן). ידע שיצטבר בתחום יסייע בהגשת העזרה הנדרשת למשפחות מורכבות אלה, ולמותר לציין כי חיסיון הפרט ישמר מכל משמר.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר אורנה כהן מציגה נקודה למחשבה: 

 

אלו סוגי משפחות "תייצר" המאה הנוכחית? בשבועות האחרונים בתקשורת שתי ידיעות:

 

הידיעה הראשונה עסקה בזוג גברים הומוסקסואליים המעוניינים לגדל שני ילדים, משתי נשים פונדקאיות שונות, מזרע של כל אחד מהם, מביצית של האם הפונדקאית ומביצית של אישה אחרת. כיצד נקרא למבנה משפחה זה? איזה לגיטימציה נותנת החברה לסוג זה של משפחה? מהן ההשלכות של מבנה משפחות אלה על הילדים?

 

אחת השאלות המעסיקות ביותר, הינה רווחתם של הילדים במבני המשפחות השונים. בהקשר זה, מעניין לציין את הידיעה השנייה: מחקר שנערך לאחרונה דיווח כי ילדים הגדלים במשפחות של נשים לסביות, מפותחים יותר מילדים במשפחות דו-הוריות או "רגילות", בלשוננו. האם אכן כך? מה אומרים הגברים על כך ומה אומרות הנשים?

 

ולסיום, ציטוט חביב עלייך

 

הפילוסופיה של הגישור הובילה אותי לתובנה שבחיים "אין אולימפיאדות". העיסוק התמידי בהשוואה חברתית כבסיס לאורח חיים בדרך כלל אינו תורם ליחיד, לשאיפותיו ולאיכות חייו. במרבית המקרים, השוואות חברתיות כאלה הן מזיקות. 

 

האדם יפיק תועלת מרובה יותר באם יחשוב ויפעל בכיוון של הצבת משימות לעצמו ויתכנן מה יקדם אותו ואת מטרותיו, זאת מבלי שיתבונן מעבר לכתפו תוך בדיקה מה עושה זולתו.

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
ד"ר אורנה כהן

מרצה בכירה בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, ובתוכנית ליישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס, באוניברסיטת תל אביב. נשואה ואם לשלושה ילדים.

 

החלה את מסלולה האקדמי בלימודי תואר ראשון בספרות ובחינוך באוניברסיטה העברית, ואח"כ עברה ללימודי הסבה לעבודה סוציאלית באונ' ת"א, והמשיכה לתואר שני ודוקטורט באונ' בר אילן.

 

למדה לימודי תעודה בתחום הגישור באונ' הרוורד בארה"ב (Harvard Law school - Negotiation Program), וכן גישור בין עבריין לקורבן בביה"ס לעבודה סוציאלית במינסוטה (Victim Offender Mediation, Minnesota School of Social work).   

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©