אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

דליה לירן-אלפר

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


כיצד מעצב ז'אנר הריאליטי את חיינו? למה גוף רזה מזוהה עם הצלחה, ואילו גוף שמן מזוהה עם כשלון? ד"ר לירן-אלפר עונה 

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

אני חוקרת מגוון סוגיות של תרבות ותקשורת: היבטים מגדריים של תקשורת המונים, גוף ודימויי גוף, בריאות ואיכות חיים, ילדים, נוער ותקשורת, טלביזיה כתרבות פופולרית וגם היסטוריה של אמצעי התקשורת ומדיניות ההסברה של ישראל.

 

למציאות החברתית התרבותית פנים רבות, כך גם לנושאי המחקר שלי, כחוקרת תרבות.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

מגיל צעיר ידעתי שאעסוק בתקשורת והגדרתי עצמי כפמיניסטית. מילים היו המדיה שלי. חלמתי על קריירה עיתונאית ואכן כתבתי לעיתון בית הספר. משפניתי ללימודים גבוהים, ניתן היה בארץ ללמוד תקשורת רק לתואר שני. בעבודת סמינר, שכתבתי בתחילת שנות ה-80, בחנתי הבדלי מגדר בעיתוני ילדים בישראל במשך שלושה עשורים. בכך התוויתי למעשה את נושא המגדר, כציר המרכזי למחקרי העתידיים.

 

במסגרת תיזת המ.א. חקרתי את הדימוי של חברות הכנסת בישראל בעיתונות המודפסת. לתואר שלישי, בחרתי בכיוון שונה – בחנתי, באמצעות תצפיות וראיונות את עולמן של נערות המשתתפות בחוגי מחול כחלק מתרבות הפנאי שלהן.

 

נושאי המחקר הספציפיים ארוגים בניסיון החיים שלי. בזמנו, הייתי פעילה במסגרת פוליטית ומתוך המפגש עם הזירה הפוליטית נולד הרעיון לתיזה. תרבויות ילדים ונוער מרתקות אותי יותר ויותר עם הולדת הילדים שלי וגידולם. את הנושא לדוקטורט, בחרתי בכוונה להבין טוב יותר את הבנות שלי שהשתתפו בחוגי מחול. דרך המחול נחשפתי לסוגיית דימוי הגוף, ולאופן שבו הוא מיוצג בתקשורת ההמונים. 

 

במקביל, המשכתי לעסוק גם בנושאים אחרים: כתבתי על יחס התקשורת לנשיאה (בפועל) חברת הכנסת, דליה איציק, בהקשר של מגדר ותקשורת פוליטית, וכיום אני עסוקה במחקר תקשורת מגדרית בסקטור החרדי ורוקמת מחקר נוסף על ילדים ופרסום.

 

כיצד נראה "יום במעבדה" אצל חוקרת בתחומך?

 

כותבת בבית, בחדר עבודה עמוס ספרים, עם חלונות גדולים כדי שהחוץ יכנס פנימה. בצהריים מתפנה לארוחה משפחתית (גם משורר צריך לדעת להכין שניצל...), ואחה"צ מקדישה מנת זמן לכתיבה נוספת. את הרעיונות הראשוניים אני כותבת עם עט על נייר ורק אחר כך מתחילה לכתוב טיוטות במחשב.

 

צורכת הרבה תקשורת, קוראת מדי יום עיתונים מודפסים ומקוונים, גם כתבי עת וצופה בטלוויזיה. אינטרנט ורשתות חברתיות, פחות, אבל משתדלת להתעדכן. שבוע עבודה טיפוסי כולל כמה ימי הוראה. המפגש עם הסטודנטים חיוני לי. מלאכת ההוראה היא מופע בפני קהל המאזן את בדידות החוקרת ומייצר רעיונות.

 

אני מעדיפה לחקור ביחד עם קולגה. הכתיבה מורכבת מפגישות לסיעור מוחות, חלוקה של עריכת המחקר עצמו ודיאלוג מתמשך עד לפרסום ממצאים. את היצירה האקדמית מלווה גם עשייה אומנותית – כתיבת סיפורים קצרים, שירה לפרקים וגם ציור.

 

איזו השפעה יש לדימוי הגוף הנשי והגברי כפי שהוא מוצג בתקשורת על קהל צרכניה?  

 

"האסתטיזציה של הרזון" מהווה ערך מרכזי בתרבות המערבית בת זמננו. היא נשזרת בתהליכים חברתיים המקודמים באמצעות מבנים וסוכנים חברתיים, כמו תעשיית האופנה והקוסמטיקה, להן שותפים אמצעי תקשורת ההמונים כיצרני הייצוגים של הגוף בכלל ושל הגוף הנשי בפרט. "אידיאל הרזון", לו מצוות הנשים, מהווה גם חלק ממרקם היחסים הפטריארכלי, השורר עדיין בחברה שלנו.

 

אמצעי תקשורת ההמונים משעתקים ומטפחים את המרובע הסטריאוטיפי: רזון, יופי, הצלחה ובריאות ומנגידים אליו את הגוף השמן, המלווה בחוסר שליטה עצמית, כשלון ובריאות ירודה. מחקרים רבים מצביעים על התקשורת כמי שמעודדת באופן עקיף לאמץ אידיאל של גוף רזה כאידיאל ריאליסטי, בר יישום וזאת במיוחד בקרב נערות צעירות.

 

הרדיפה אחר "אידיאל הרזון" ותופעות של הפרעות אכילה התפשטו כבר מחוץ למדינות המערב וניתנות לאיתור כיום גם ביפן ובסין (בצד ניתוחים מסובכים ליישור העיניים האלכסוניות והארכת הגפיים). מקורות רפואיים נוטים להאשים בכך את החדירה המתגברת של מוצרי תרבות מערביים וצריכת תכני תקשורת ואופנה מערביים.

 

ולגבי גברים? באופן מסורתי בעידן המודרני, גברים נותבו לשכלול הכישורים השכליים שלהם, רכישת מקצוע וחיזוק היכולת הכלכלית כקריטריון לערך עצמי ולהצלחה. יחד עם זאת, ממניעים קפיטליסטיים המפעילים את כוחות השוק כדי להרחיב את קהל היעד לרכישת מוצרים, מתחזקת הפנייה לגברים והם נדרשים יותר מבעבר לייצר לעצמם את "הגוף הגברי הנכון".

 

את "הגוף הגברי הנכון" משווקים במדיה באמצעות דמויות של "סלבס", המציגות את המסר הכוזב, כי לכולם "גוף גמיש", שיש לעצבו לפי אידיאל יופי אחיד.

שאלת מחקר
צילום: index open

 

תרבות, מערכת ערכים רעיונות ודפוסי התנהגות משותפים לבני חברה מסוימת המועברים בתהליך החיברות לפרטי החברה ומונחלים מדור לדור.  

לערך המלא

 

שאלת מחקר

ארבע הערות על ז'אנר ה"ריאליטי"

 

על טלוויזיה, מציאות ו"אמת" – הטלוויזיה ניזונה ומשגשגת מביקוש שאינו יודע שובע ל"מציאות אמיתית". ככל שהקהל נחשף ליותר טקסטים של דימויים ויזואליים ומודע לעושר הטקטיקות והמניפולציות המגוונות של העריכה וההפקה, כך הוא צמא יותר "לאמת". במובן זה, פורמט "האח הגדול" נראה הדבר הכי אמיתי על המרקע היום, כאשר המנחים שבים ומדגישים כי אף אחד לא כותב לדמויות את התסריט ההזוי שהן מייצרות.

 

על החברה הישראלית - הריאליטי אינו משקף את המציאות החברתית בישראל, כי אם מגחיך אותה ומקצין אותה לצורכי רייטינג. הדגשת הפער העדתי, הלעג לשוליים החברתיים ולפריפריה ותיוג המשתתפים, כל אלו מסימני הז'אנר.כך למשל, אשר הדתי ובובליל, (מהאח הגדול, עונה 1), כמו גם דמויות מגוחכות נוספות של "אחרים" - ליאון וגואל ההומואים, יוסף ה"רוחני" (האח הגדול, עונה 1-2) ועוד.

 

על גיל וצעירים - רוב משתתפי הריאליטי הם צעירים. יוצאי הדופן כמו זוג הקשישות מ"המירוץ למיליון", שרה ב"אח הגדול" וליאורה ב"הישרדות" 2, הם בגדר יוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

 

על מגדר - לכאורה זוכות הנשים לייצוג שיוויוני בטלוויזיה, לפחות מבחינה מספרית, אך הסטריאוטיפיזציה שלהן נמשכת. החל מוונסה ה"שרלילה", רנין ה"מאוהבת" (וההיסטרית הבכיינית), עינב ה"פרחה" ועד לשפרה "הסורגת" ("האח הגדול" 1).

 

כיצד משפיע הריאליטי על ילדים?

 

מניתוח השיח של קבוצת ילדים בגילאי 10-13 ברור שהם אוהבים במיוחד את פורמט הריאליטי. עוד מתברר שהם ידענים מופלגים בפרטי הפרטים של העלילה והדמויות, אך הם גם מגלים ידע והתייחסות ביקורתית על דרך הייצור של פורמט תוכניות הריאליטי.

 

הילדים בגיל זה נוטים לאהוד ולזכור תוכניות, כאשר מרכיב המשיכה העיקרי עבורם הוא הומור. בעונה הראשונה של ה"אח הגדול", הם אהבו את יוסי בובליל בגלל שהצחיק אותם. הילדים היטיבו לחקותו ברמת השיח - ביטויים מילוליים ובמישור ההתנהגותי – מחוות גופניות.

 

מאחר וילדים מהדהדים וממחזרים תכופות את השיח והדעות שהם שומעים מפי מבוגרים משמעותיים בחייהם, חשוב שהורים יקחו אחריות על חווית הצפייה של ילדיהם בתכנים טלוויזיוניים. צפייה משותפת, שבמהלכה ההורה משוחח עם הילד על התוכנית ומשמש עבורו כמתווך, היא הדרך המומלצת להתמודד עם נוכחות הטלוויזיה בחיינו.

 

ומה בדבר האפשרות להוציא את הטלוויזיה מהבית? הצחקתם אותם. הילדים של 2010 ימצאו בן רגע חלופות באינטרנט ובטלפון.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – ד"ר דליה לירן-אלפר מציגה נקודה למחשבה: 

 

האם "העולם שייך לצעירים?" חיינו מתנהלים כיום בסביבה רווית דימויים של נשים וגברים צעירים. את המבוגרים מעלימה המדיה מהמסך, בהיותם "לא אסתטיים". אין זה מפליא, שבעקבות זאת - בחיים האמיתיים - ממודרים הזקנים לגטאות של דיור מוגן. ומאידך גיסא, תוחלת החיים עולה.

 

ואולי, החברה בכללותה בעצם מרוויחה משיווק רעיון הנעורים כאידיאל בלתי מושג אליו יש לשאוף? הרי בדיוק על הפער הבלתי ניתן למימוש הזה מתבססת כלכלה ענפה.

 

מה פירוש המושג "צעיר"? מהם "נעורים"? האם זהו גיל ושלב בחיים של "סער ומתח" (לפי הגדרת סטנלי הול) - גיבוש זהות, הדוניזם, נטייה לבדיקת גבולות ו"מרד?" או שאולי מדובר ב"מצב קיומי" שמתאפיין בסקרנות, בגמישות מחשבתית וביצירתיות. או אז, גם זקן בן 90 יכול עדיין להיחשב צעיר.

 

ולסיום, ציטוט חביב עליך

 

לאור כל מה שסיפרתי, מתבקש שאבחר לצטט מדבריה של סימון דה בובואר:

"את לא נולדת אשה, את נעשית אשה".

 

וכציטוט שני, את מילות שירו של בוב דילן (בתרגומו של יאיר לפיד):

"... שתעשה בשביל אחר / והוא למענך / שתיגע בכל כוכב / ותטפס על כל שלב / שתישאר צעיר לנצח..."

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
צילום: שולי יניב, "פוטו אליהו"

ילידת רומניה. עלתה לישראל בגיל חמש וגדלה בכפר סבא. דיקנית הסטודנטים וחברת סגל בכיר בבית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי של המכללה למינהל, ומרצה במכללת בית ברל.

 

רכשה תואר ראשון בהיסטוריה ויחסים בינלאומיים ותואר שני בתקשורת, באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי התואר השלישי בתקשורת ובחינוך, עשתה באוניברסיטת חיפה. מילאה תפקידים מקצועיים וציבוריים רבים. בין השאר, כיהנה כחברת מליאת רשות השידור ויו"ר הוועדה למעמד האישה (1992-1998).

 

לעמוד הבית של ד"ר לירן-אלפר

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


שאלת מחקר בפייסבוק

אוהבים את מדור "שאלת מחקר"? רוצים לקבל עדכונים ולקרוא ראיונות עם חוקרים נוספים? היכנסו לעמוד המדור בפייסבוק
שאלת מחקר בפייסבוק

אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©