אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

חגי נצר

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים? מה הסיכוי שיש חיים מחוץ לכדה"א? איך מאתרים חור שחור? פרופ' נצר מזמין אתכם למסע בין כוכבים

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

התחום הכללי הוא אסטרונומיה או אסטרופיזיקה, שני שמות שונים במקצת לאותו ענף מדעי. מדובר בתחום מחקר רחב ממדים וההתמחות האישית שלי קשורה לחקר התפתחות ותכונות של גלקסיות מסוגים שונים והחורים השחורים הענקיים שבמרכזן.

 

בשנים האחרונות מצאנו כי הכוכבים וחורים שחורים ענקים בגלקסיות מתפתחים במקביל, כשהאחד משפיע על השני. תחילתו של תהליך ההתפתחות כשהיקום (שגילו היום כ-14 מיליארד שנים) היה כבן מיליארד שנים, כלומר מיליארד שנים לאחר המפץ הגדול.

 

הגלקסיות הראשונות והחורים השחורים הראשונים נוצרו כבר אז והטלסקופים המשוכללים של היום מאפשרים לנו להסתכל אל אותו עבר רחוק ולעקוב אחר התפתחותם החל מן הזמנים הקדומים ההם ועד היום. המחקר קשור בשימוש בטלסקופים משוכללים, על הקרקע ובחלל, בפענוח התצפיות ובפתוח מודלים פיזיקליים להבנת הגופים והתופעות בהם צופים.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

הפיזיקה של היקום סקרנה אותי שנים רבות, עוד מתקופת בית הספר התיכון. כבר אז נדהמתי לגלות מה רב המרחק בין מה שהמוח שלנו מסוגל להבין ולהכיל לבין המציאות "האמיתית", זו המצייתת לחוקי הטבע.

 

תורת היחסות של איינשטיין היוותה חלק מרכזי בכך, אז עדיין ללא פרטים של ממש- בעיקר התובנה כי המושגים זמן, מרחב ואנרגיה שונים ביותר ממה שאנו מדמיינים לעצמנו. בלימודי התואר הראשון נוספו לכך העקרונות הפיזיקליים והתחוור לי כי שני תחומים בפיזיקה של היום קרובים לכך יותר מכל, תחום הפיזיקה של חלקיקי היסוד ותחום האסטרופיזיקה.

 

דחיפה קטנה בכוון האסטרופיזיקה מצד כמה פרופסורים באוניברסיטה, ששכנעו אותי ועזרו לי להתמחות בתחום זה במצפה גריניץ' שבאנגליה, עזרה להחלטה הסופית.

 

שאלת השאלות: האם יש שם מישהו בחוץ, מלבדנו? ואם אכן יש חיים על כוכב אחר, איך נגלה אותם?

 

לצערי, אין להאמין למי שטוען שהתשובה לשאלה זו בידיו. בשנים האחרונות למדנו שהמקום בו אנו נמצאים בגלקסיה, במרחק של 150 מיליון ק"מ מן השמש, אינו ייחודי כלל וישנם בגלקסיה שלנו מיליוני ואפילו מיליארדי מקומות שהתנאים בהם דומים מאד. החל משנת 1995 אנו גם יודעים שסביב לכוכבים רבים הדומים לשמש שלנו, סובבות פלנטות הדומות למדי לאלו שבמערכת השמש. מסתבר כי התנאים ששררו במערכת השמש ועל פני כדור הארץ כאשר נוצרו, לפני כ-4.5 מיליארד שנים, מבחינת אור וחום והחומרים הדרושים לחיים פרימיטיביים, נפוצים ושכיחים ביותר ביקום.

 

לכן, שאלת השאלות היא מהו הסיכוי שבהינתן התנאים המתאימים להיווצרות חיים הדומים לחיים שעל פני כדור הארץ במקומות אחרים, הם אמנם ייווצרו. זוהי שאלה מתחום הביולוגיה שהתשובה לה אינה בידינו משום שאיננו מבינים עדיין כיצד נוצרו החיים על פני כדור הארץ לפני כ-3.8 מיליארדי שנים.

 

שאלה נוספת שהתשובה לה חסרה, גם היא מתחום הביולוגיה, היא מהו משך הזמן הדרוש ליצורים חיים פרימיטיביים להתפתח ליצורים תקשורתיים, תבוניים. יתכן שנוכל למצוא בעתיד תשובות לשאלות אלו בעזרת מחקר ביולוגי מתקדם. בתחום האסטרונומיה מתרכזים בצד המעשי יותר ומפתחים מכשור ייחודי היכול לגלות חיים על פני פלנטות ליד כוכבים רחוקים. הסיכוי הרב ביותר הוא לגלות חמצן באטמוספרה של פלנטות כאלה.

 

החמצן שבאטמוספרת כדור הארץ הוא סימן חיים מובהק – ללא צמחים פרימיטיביים הוא לא היה כאן. אם נגלה סימני חמצן באטמוספרות של פלנטות רחוקות, כאלה הנמצאות עשרות ואפילו מאות שנות אור מאתנו, נוכל להסיק בסבירות גבוהה כי גם שם ישנם חיים. המכשור הדרוש לכך נמצא בתהליכי תכנון מתקדמים ויתכן כי נוכל לערוך את הניסוי תוך כעשר שנים.

 

בפתחה של המאה ה-21, מה כולל "ארגז הכלים" העומד לשירותו של האסטרונום?

 

ארגז כלים זה הוא אולי המשוכלל ביותר מבין "ארגזי הכלים" של כל המדענים. הוא כולל מגוון אדיר של טלסקופים ומכשירי מדידה על הקרקע ובחלל. טלסקופי הענק הקרקעיים של היום הם בעלי מראות שקוטרן שמונה ועשרה מטרים ובתכנון לעתיד הקרוב טלסקופים בעלי מפתח של 30 ו-40 מטרים. על הקרקע נמצאים גם מערכי ענק של טלסקופי רדיו, מכשירים הקולטים קרינה קוסמית החודרת לאטמוספרה וגלאים יחודיים הקבורים במכרות תת קרקעיים שמטרתם לגלות חלקיקים שאינם קרני אור, למשל חלקיקי ניטרינו.

 

בחלל נמצאים היום מספר טלסקופים הסובבים את כדור הארץ ואת השמש. טלסקופ החלל על שם הבל הוא המפורסם ביותר, אך לא היחידי. מצטרפים אליו שני טלסקופי ענק חלליים לגילוי קרינת רנטגן מגופים שמימיים, טלסקופים יחודיים המגלים קרינת אולטרא-סגול, קרינת אינפרא-אדום וקרינת גמא, טלסקופים העוקבים אחר כוכבים קרובים ומנסים לגלות פלנטות לידם בעזרת מדידת ליקוי הכוכב (הסתרת חלק מאורו על ידי הפלנטה), ועוד.

שאלת מחקר
צילום: נאס"א

 

חור שחור, מושג באסטרופיסיקה, השלב הסופי בחייהם של כוכבים בעלי מסה גדולה.

 

לערך המלא

שאלת מחקר

מה זה "חור שחור"? מדוע יש חור קטן וחור גדול? ואם הוא שחור – כיצד אנו יודעים על קיומו?

 

חור שחור הוא אולי המושג המוכר ביותר מתורת היחסות הכללית – התורה שלדעתי הפכה את אלברט איינשטיין מאיש מדע גאון ל"איינשטיין". התורה עוסקת בקשר שבין מסה למרחב ובתיאור תנועתם של גופים שונים, וקרני אור, במרחב זה. על פי תורת היחסות, ככל שריכוז המסה במרחב, כלומר צפיפות החומר גדולים יותר, כך גדלה עקמומיות המרחב, או בשפה פשוטה יותר, כך גדלה סטיית קרני האור מקו ישר.

 

חור שחור הוא ריכוז מסה המעקם את המרחב לידו במידה כזו שאפילו קרני האור אינן יכולות להימלט מאזור זה (ולכן המילה "שחור", שכן מאזור זה לא יכולה להימלט כל קרינה). לחורים שחורים תכונות מוזרות רבות התלויות במסתם, במטען החשמלי שלהם ובמהירות סיבובם. לכל חור שחור "אופק ארועים" המציין את נקודת העל-חזור, כזו שגם קרני אור החוצות אותה לכוון מרכז החור לעולם לא ישובו להיראות לעיננו.

 

במובנים מסוימים, החור השחור הוא אזור שניתק לחלוטין מן היקום שלנו. במרכז החור השחור נקודה "סינגולארית" בה מרוכזת כל מסתו בצפיפות אינסופית. חורים שחורים "קטנים" במושגים אסטרונומיים הם כאלו שמסתם אינה עולה על מספר פעמים מסת השמש. חור שחור ענק יכול להיות בעל מסה של מיליוני ואפילו מיליארדי מסות שמש.

 

הדרך לגלות חורים שחורים היא על ידי מעקב אחר השפעתם על גופים סמוכים להם, למשל כוכב הסובב סביב לחור שחור יראה סטייה גדולה, מחזורית, במקומו ובמהירותו, עקב הסיבוב. למרות שלא ניתן לראות את הגוף סביבו נע הכוכב, שהרי הוא חור שחור, אפשר להסיק על קיומו ועל מסתו ממדידת תנועת הכוכב.

 

האם נחוצה למדען בתחומך "השראה", ואם כן - כיצד אתה מוצא אותה?  

 

השראה אינה המילה המתאימה ביותר במה שנוגע למחקר מדעי. עדיף לנסות ולבדוק מהן הנסיבות בהן מתחיל להתבשל לו רעיון חדש, או מופיע מאי שם פתרון לבעיה ישנה. הרעיונות החדשים צצים בזמנים בהם הראש פנוי או עסוק בענין שגרתי כלשהו. בריכת השחיה יכולה להיות מקום מצוין לכך, תוך כדי ספירה משעממת של בריכות. גם שפת הים, אחרי או תוך כדי צעידה, היא מקום כזה, וכך גם נמנום לפני שינה.

 

מקור נוסף, חשוב אולי יותר מן האחרים, הם אנשי מדע וסטודנטים צעירים עימם אני עובד. חבריי למחקר מעלים לעיתים מזומנות שאלות או רעיונות שלא עלו כלל על דעתי, לעיתים מבריקים ומקוריים כל כך שמתבקש לשאול "איך לא חשבתי על כך בעצמי"?
 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' חגי נצר מציג נקודה למחשבה: 

 

האם ייתכן שמוחבא בביתי תצלום של משה ובני ישראל חוצים את ים סוף? התשובה חיובית (את המקום המדויק של התצלום לא אסגיר).

 

יש לי חבר בפלנטה ליד כוכב רחוק במרחק 1650 שנות אור מאתנו. חברי הרחוק בנה על הפלנטה שלו, לבקשתי, מראה ענקית המכוונת לכדור הארץ ומחזירה את קרני האור המגיעות משם. חציית ים סוף התרחשה לאור היום לפני כ-3300 שנה. האור שיצא לדרכו ממקום האירוע פגע במראה של ידידי לאחר שנדד במרחב 1650 שנים (שהרי מרחקה של הפלנטה מאתנו 1650 שנות אור). הוא נשבר והוחזר לכוונו של כדור הארץ וטייל לו בחלל 1650 שנים נוספות.

 

כל שהיה עלי לעשות הוא לעמוד במקום הנכון ובזמן הנכון, כלומר אתמול ליד ביתי, 3300 שנים לאחר האירוע, להפנות את המצלמה שברשותי לכוון המראה הרחוקה ולצלם את בני ישראל עוברים בחרבה. האסטרונומים מתמחים בצילום אירועים שהתרחשו בעבר הרחוק, לפני 3300 שנה, לפני מיליון שנים ואפילו לפני מיליארד שנים. המצלמה הפשוטה הפכה מזמן לטלסקופ משוכלל, והיקום מספק לנו אירועים שחלקם מעניינים לא פחות מאירוע חציית ים סוף.

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

"הרוב קובע, אך הרוב לא בהכרח צודק".

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
פרופ' חגי נצר

יליד קיבוץ רמת יוחנן, 1945. בעל תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב (1972) ותואר דוקטור מאוניברסיטת Sussex שבאנגליה (1975). החל מ-1977 חבר סגל אקדמי באונ' תל אביב, במרבית השנים פרופ' לפיזיקה ולאסטרונומיה ומופקד הקתדרה לאסטרונומיה חוץ גלקטית.

 

החל מאוקטובר 2009, פרופ' אמריטוס. במשך השנים מילא מספר תפקידים באונ' ומחוץ לה, כולל ניהול מצפה הכוכבים של האונ', ראשות החוג לאסטרונומיה ופרופסור אורח בכיר במוסדות אקדמיים מחוץ לישראל.

 

לאתר הבית של פרופ' חגי נצר - לחצו כאן

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


שאלת מחקר בפייסבוק

אוהבים את מדור "שאלת מחקר"? רוצים לקבל עדכונים ולקרוא ראיונות עם חוקרים נוספים? היכנסו לעמוד המדור בפייסבוק
שאלת מחקר בפייסבוק

אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©