אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

ארז סיניבר

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה? למה ידיעת אנגלית מגדילה את המשכורת גם במקצועות שבהם אינה נדרשת? ד"ר סיניבר עונה
 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

המחקר שלי עוסק באספקטים שונים של כלכלת עבודה. בין היתר, אני בוחן את הסוגיות הבאות: הסיבות שבגללן אנשים הולכים ללמוד מקצוע מסוים (האם זו המשכורת הגבוהה שצפויה להם באותו מקצוע, האם זהו העניין האישי שיש להם בנושא הנלמד, אולי זהו המוניטין והסטטוס החברתי הנלווים אליו, או שמא בסופו של דבר, זהו הרצון לרצות את ההורים), הגורמים המשפיעים על השתלבות מהגרים בשוק העבודה ושכר העבודה שהם מקבלים לעומת המקומיים, השפעת שכר המינימום על שוק העבודה, אפליות השכר בין נשים לגברים, אשכנזים לספרדים וכדו'.

 

אני גם בוחן את נושא האבטלה והדרכים להקטנתה. ניקח לדוגמא את מושג "האבטלה החכוכית". אבטלה חכוכית נובעת כתוצאה מכך שלאדם יש שכר סף. שכר סף הינו השכר המינימלי שאדם מסוים ירצה לצאת לעבוד עבורו. אם למשל שכר הסף שלי הוא 6,000 שקלים לחודש ויציעו לי שכר של 5,000 שקלים לחודש, סביר להניח שלא אהיה מוכן לקחת את העבודה ואמשיך בחיפושים. משך זמן החיפוש נקרא אבטלה חיכוכית.

 

כדי להקטין את האבטלה החיכוכית, הממשלה יכולה להקטין את דמי האבטלה. במידה ודמי האבטלה יקטנו העובד שמחפש עבודה יאלץ להיות פחות בררן, שכר הסף שלו ירד, והוא יחפש עבודה ביתר יעילות. כתוצאה מכך, משך זמן חיפוש העבודה יקטן והאבטלה החכוכית תצטמצם.

 

האם לימודים אקדמאיים הם כדאיים מנקודת מבט כלכלית? והאם יש הבדל בין תנאי השכר העתידיים של בוגרי אונ' לעומת בוגרי מכללה?

 

בקצרה - כן, וכן. ועכשיו לתשובות בהרחבה, ראשית לשאלה הראשונה: רוב המחקרים מוכיחים כי מבחינה כלכלית לימודיים אקדמיים בהחלט כדאיים. הנה דוגמא: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל שנת לימוד מוסיפה למעלה מ-8% לשכר. בממוצע תואר ראשון מוסיף כ-25% לשכר. אם שכר של עובד לא-אקדמאי עומד על כ-8,000 ש"ח לחודש, אז שכרו של אקדמאי יהיה 10,000 ש"ח לחודש.

 

בשנה הפרשי השכר יעמדו על 24,000 שקלים (2,000X12). אדם עובד בשוק העבודה כ-35 שנים, ולכן לאורך חייו תהיה תוספת השכר, בזכות לימודי התואר הראשון, כ-840,000 שקלים (24,000X35). סכום זה גבוה בצורה משמעותית מעלות הלימודים עצמם, שהינה פחות מ-100,000 שקלים לתואר ראשון.

 

וישנה גם השאלה - מה ללמוד. הסתכלות על שכר העבודה במקצוע מסוים, ורכישת אותו מקצוע בגלל השכר, לא תמיד מיטיבה עם בני האדם. לדוגמא, כאשר המצב הכלכלי טוב והבורסה טובה, שכר האנשים שעובדים בחברות השקעה (אנליסטים, יועצי השקעות וכדו') הינו גבוה. אנשים רבים רוצים את המשכורת הגבוהה באותו סקטור והולכים ללמוד מנהל עסקים, כלכלה, ייעוץ השקעות וכן הלאה, אבל חלקם הגדול כלל לא מתאים לעבודה באותם מקצועות, וכתוצאה מכך הם סובלים בעבודה, הדימוי העצמי שלהם נשחק ובסופו של דבר הם יעזבו את הסקטור.

 

המסקנה היא שלפעמים עדיף להתפשר על שכר נמוך יותר, לטובת עבודה במקצוע מתאים יותר (מבחינת היקף השעות, סוג העבודה, מידת הלחץ בעבודה, וכו').

 

ובנוגע לשאלה השנייה, על הבדלי השכר בין בוגרי אוניברסיטה למכללה: אם ניקח שני אנשים בעלי אותו ציון פסיכומטרי וציוני בגרות - את אחד מהם נשלח לאוניברסיטה ואת השני למכללה - נגלה כי בתחילת דרכם בשוק העבודה, שכרו של בוגר אוניברסיטה גבוה יותר מאשר שכרו של בוגר מכללה. יחד עם זאת, כעבור כמה שנים הפרשי השכר מצטמצמים לחלוטין.

 

בישראל של ימינו – האם יש פערי שכר בין עולים לילידי הארץ העובדים באותו מקצוע?

 

כן. שכרם של עולים חדשים נמוך משכרם של מקומיים העובדים באותו מקצוע, ויש לכך מספר סיבות. הראשונה שבהן נוגעת למושג הון אנושי. הון אנושי מוגדר כסך מיומנויותיו של העובד, בין אם הן נרכשות (למשל רמת השכלה ונסיון מקצועי), ובין אם הן טבעיות (גיל, מין וכד').  

 

תיאוריית ההון האנושי מניחה שכוח עבודתו של אדם הינו רכוש שעשוי לשנות את ערכו לאורך זמן. לכן אם אותם עולים מחו"ל רכשו בחו"ל מקצוע כגון הנדסת יערות, אבל המציאות בישראל אינה משקפת דרישה לבעלי מקצוע בתחום זה, ייאלצו העולים החדשים לעשות הסבה מקצועית.

 

סיבה אחרת לפערי השכר היא חוסר האינפורמציה שיש למעסיקים בארץ על המהגרים והרקע המקצועי שלהם. כאשר מעסיק רוצה להעסיק עובד מסוים, הוא יכול לבקש מאותו עובד ממליצים. הממליצים שהעולה החדש מביא איתו בדרך כלל אינם מוכרים למעסיק הישראלי ולכן המלצתם אינה שוות ערך לזו של עובד מקומי. 

 

כך גם חוסר הוודאות של המעסיק הישראלי לגבי המוסדות הלימודיים שבהם רכש המהגר את השכלתו - האם אוניברסיטה מסוימת במדינות חבר העמים למשל, היא מוסד מוערך ובעל שם או שמא היא ברירת מחדל שרמתה אינה מספקת. מעל לכל, נמצאת הבעיה המרכזית של חוסר ידיעת השפה המקומית. נניח שאתה עולה מרומניה. במידה ואתה לא יודע עברית ברמה טובה, לא תוכל לעבוד בישראל בתור מורה.

שאלת מחקר
צילום: index open

 

כלכלת מדינת ישראל, המחסור במשאבים טבעיים, הבידוד הכלכלי במזה"ת, צרכי הביטחון הלאומי והקליטה המתמדת של מהגרים – כל אלה מאפיינים את כלכלת ישראל. 

לערך המלא

שאלת מחקר

בבית ספר חוזרים ואומרים כי "חשוב לדעת אנגלית". האם יש אמת כלכלית בטענה הזו?

 

ידיעת השפה האנגלית בהחלט מוסיפה לשכר העובדים בישראל. שכר עובד שיודע אנגלית גבוה משכר עובד שלא יודע לדבר אנגלית טוב, והדבר נכון גם ביחס למקצועות שבהם ידיעת השפה האנגלית כלל אינה נדרשת.

 

אחת הסיבות לכך היא מושג הקרוי "איתות". למעסיק שמחפש עובדים חדשים קשה לזהות את תכונותיו של כל מועמד ומועמד. לכן, כאשר הוא רואה מולו מועמד שהוא יליד הארץ והוא מדבר אנגלית בצורה שוטפת, המעסיק משליך מכך על שאר התכונות של אותו עובד. כלומר, עובד שיודע אנגלית הוא אחד שכנראה ישב בספרייה כדי לרכוש את השפה החדשה, הוא כנראה אדם שיש לו מוטיבציה, דבקות במטרה, רצון להצליח ויכולת התמדה - ואלו הן למעשה חלק מהתכונות שמעסיק מחפש בעובדים שלו.

 

סיבה נוספת מחזירה אותנו שוב לעניין ההון האנושי. ככל שאדם יודע אנגלית ברמה טובה יותר, ההון האנושי שלו (שמוגדר כסך המיומנויות שלו) גדל, והאטרקטיביות שלו בעיני המעסיק עולה.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" - ד"ר ארז סיניבר מציג נקודה למחשבה:

 

אחד מהמחקרים הנוכחיים שלי עוסק ב"השמנת יתר ובופה". להלן שאלת המחקר שלי: נניח שאתם הולכים לאכול במסעדת "אכול כפי יכולתך" והמחיר של הארוחה הוא 100 ש"ח, ונניח שאכלתם 2 ק"ג של מזון.

 

כעבור שבוע תחזרו לאותה מסעדה, אבל עכשיו המחיר יהיה 150 ש"ח. האם תאכלו יותר מ 2 ק"ג של מזון? מצד אחד, הנטייה הטבעית שלנו היא להגיע למצב שבו כל גרם אוכל יעלה פחות, ולכן אולי תרצו לאכול יותר. מצד שני, ככל שתאכלו יותר כך גם תשמינו יותר ובמובן מסוים תסכנו את בריאותכם...

 

מה אתם הייתם בוחרים?

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

יוגי ברה, שחקן הבייסבול האגדי של היאנקיז אמר:

 

"It's hard to predict, especially the future". (ובתרגום חופשי - קשה להתנבא, בעיקר ביחס לעתיד).

 

מה אנו מצפים מהכלכלנים? שיחזו את העתיד. אך עובדה היא שאף אחד מהם לא חזה את המשבר הכלכלי. אנשים מצפים שכלכלנים יחזו מה יקרה לכלכלה, לצמיחה, לאינפלציה, לשער הדולר, יגידו במה כדאי להשקיע ועוד. אבל חיזוי העתיד קשה זו מלאכה קשה למדי. כשם שלפני משחק ספורט נוהגים הפרשנים לחזות לכאן או לכאן, כך גם בכלכלה יש הנוטים לעבר מגמה אחת ואילו אחרים הנוטים לעבר מגמה אחרת. בתפקידי האקדמי, אני משתדל להעניק לסטודנטים שלי כלי חיזוי על מנת שיעשו את מיטב.

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
באדיבות יח"צ

יליד 1958, ישראל. כיום מכהן כראש החוג לכלכלה במסלול האקדמי של המכללה למנהל. רכש תואר ראשון בהנדסה, תעשיה וניהול בטכניון, תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, ולימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת בוסטון, ארה"ב.

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


שאלת מחקר בפייסבוק

אוהבים את מדור "שאלת מחקר"? רוצים לקבל עדכונים ולקרוא ראיונות עם חוקרים נוספים? היכנסו לעמוד המדור בפייסבוק
שאלת מחקר בפייסבוק

אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


שערי נושא

היכל התהילה, תולדות הספורט
היכל התהילה

אבולוציה אנושית. אנציקלופדיה ynet
גולגולת. צילום: איי פי

מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet
מדינות העולם. אנציקלופדיה ynet

הטבלה המחזורית. אנציקלופדיה ynet
טבלה מחזורית - סידור כלל היסודות הכימיים. אנציקלופדיה ynet

מגלי ארצות. אנציקלופדיה ynet
מגלי ארצות - סיפורם של כמה ממגלי הארצות הבולטים בהיסטוריה. צילום: ויז'ואל/פוטוס

מטוס. אנציקלופדיה ynet
F15-I. באדיבות אתר חיל האוויר

אנציקלופדיה ynet
  • האנציקלופדיה בפייסבוק
  • האנציקלופדיה בבלוגר
  • האנציקלופדיה בטוויטר

  • חדשות
    דעות
    כלכלה
    ספורט
    צרכנות
    תרבות ובידור
    רכילות Pplus
    מחשבים
    בריאות
    ירוק
    יהדות
    תיירות
    רכב
    אוכל
    יחסים
    סרטים
    הוט
    כלכליסט
    משחקים
    מקומי
    לימודים
    מדע
    לאישה
    דרושים
    ynet-shops
    ynettours
    winwin
    בעלי מקצוע
    ביגדיל
     

    אודות ועזרה
    כתבו אלינו
    עזרה
    מדיניות פרטיות
    תנאי שימוש
    מפת האתר
    ארכיון
    מרכזי המבקרים
    Israel News
     
    אודות האתר
    RSS
    הפוך לדף הבית
    ynet בסלולר
    ניוזלטרים
    פרסמו אצלנו
    אנציקלופדיה
    באבלס
    ערוצי תוכן
    חדשות
    כלכלה
    ספורט
    תרבות
    בריאות
    מחשבים
    נופש
    Xnet
    Yschool
    יהדות
    דעות
    צרכנות
    תיירות
    אוכל
    רכב
    בעלי חיים
    שופינג לאשה
    כיכר השבת
    יחסים
    אסטרולוגיה
    מעורבות
    ירוק
    לאשה
    דילים
    ynetArt
    kick
    כלכליסט
    בלייזר
    רכילות Pplus
    מנטה
    משחקים
    mynet
    מפות
    פרוגי
    כלים ושירותים
    קניות
    מניות
    דרושים
    מחירון רכב
    דירות להשכרה
    קופונים
    זיכרונט
    ידיעות בתי ספר
    ידיעות אחרונות
    דירות למכירה
    לוח רכב
    יד שניה
    בעלי מקצוע
    משחקים Games
    עברית
    דירות חדשות


    YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
    -nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©