אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

עוז אלמוג

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


מהו תהליך ה"קוקה-קולוניזציה" שעוברת החברה הישראלית? מהן נקודות ההשקה בין סטנדאפיסט לסוציולוג? פרופ' עוז אלמוג מציג את תובנותיו

 

מהו תחום המחקר המרכזי שלך?

 

במדעי החברה יש שני סוגי חוקרים: את הסוג הראשון אני מכנה "הארכיאולוגים". הם בוחרים נקודת ציון וחופרים בה לעומק. את הסוג השני אני מכנה "המודדים". הם עוסקים בתמונת המאקרו, כלומר בשרטוט המפות החברתיות.

 

אני שייך לסוג השני. הכל מסקרן אותי ועסקתי בתיעוד ובמחקר של נושאים מגוונים. אבל, כמובן, החברה הישראלית היא מסגרת המחקר העיקרית שלי. כתבתי ופרסמתי ספרים ומאמרים בעיקר על האליטה החילונית (הצברית) לתחומיה ותקופותיה, על המגזרים ותרבויות המשנה בארץ ועל התרבות הפופולרית – מלבוש ואוכל ועד לספורט, טיסות ומחשבים.

 

כיצד הגעת לעסוק בתחום ומה הניע אותך לכך?

 

אני חושב שמאז ומעולם התעניינתי בבני אדם וחשתי שאני קורא אותם נכון. המציאות היתה לי שקופה יותר מאשר לרוב האנשים שהכרתי. הלימודים והניסיון המחקרי חידדו לי מאוד את החושים והקנו לי כלי ניתוח וכתיבה. אפרופו כתיבה: אני סבור שכישרון ביטוי בכתב הוא תנאי הכרחי להצלחה בתחום שלנו; כי כאשר אתה מנסח היטב את מה שאנשים חשים או חושבים, אתה יוצר מעין תצלום רנטגן חברתי.

 

כאן טמון הדמיון הגדול בין סוציולוג טוב לסטנדאפיסט טוב. שניהם עוסקים במובן מאליו, ביומיומי, אבל עושים זאת מזווית לא שגרתית, ממבט-על. אנשים צוחקים בהופעת סטנד-אפ כי הסטנדאפיסט שם להם ראי מול העיניים. הרי בסופו של דבר, כולנו מקסימים ומגוחכים בעת ובעונה אחת.

 

כשהייתי נער לא הרביתי לקרוא ולכתוב. הייתי ספורטאי מצטיין והקדשתי את רוב זמני למשחקים ותחרויות. אבל בסוף התיכון התאהבתי בבחורה שהפכה לימים אשתי. כאשר התגייסתי לצבא, כל כך התגעגעתי שנאלצתי לכתוב לה מכתבים מהבסיס. דרך המכתבים גיליתי שאני כותב יפה. אחרי השירות הצבאי יצאנו שנינו לטיול הגדול למזרח הרחוק. היינו מחלוצי מסורת התרמילאות בארץ. במהלך הטיול כמעט ולא צילמתי, אבל כתבתי מכתבים למשפחתי בארץ. הפעם נוסף להם נופך סוציולוגי, כי צילמתי במלים את התרבויות האקזוטיות שפגשתי. זו היתה חוויה מעצבת עבורי.

 

אני חושב שבמזרח הרחוק נשביתי בקסמה של האנתרופולוגיה והסוציולוגיה, במובן האינטואיטיבי של המילה. אחר כך, באוניברסיטה, למדתי את התיאוריה, שרק העצימה לי את הקסם. אגב, אני חייב תודה למורה שלי בקורס "מבוא לסוציולוגיה" – ד"ר אברהם קורדובה. הוא היה ממש נהדר ומן הסתם השפיע על בחירתי.

 

במבט לאחור אני חושב שגם היה לי תזמון טוב, שסייע לי להיכנס ישר לחזית השדה, כי את הדוקטורט על דמות הצבר (שהפך גם לספר) פרסמתי בדיוק בתקופה שבה הדמות הזאת עמדה במרכז שיח הזהות הישראלי (בשל המשבר אחרי מלחמת לבנון הראשונה). היה לי קל לנתח את דמות הצבר כי נולדתי בישראל ועברתי מסלול חיברות צברי טיפוסי.

 

מה כלול ב"ארגז כלי העבודה" של חוקר בתחומך?

 

תמיד רציתי ארגז כלים מגוון ככל האפשר. השתמשתי בסקרים, בראיונות, בניתוח מסמכים ארכיונים ובסמיולוגיה (שפת הסימנים). אבל האוריינטציה שלי היא, בסופו של דבר, יותר איכותנית מכמותנית. סטטיסטיקה היא כלי מדעי חשוב, אבל היא מגרדת את השכבה העליונה בלבד.

 

לצערי רוב הקולגות שלי עוסקים במחקר כמותני, וזה קצת מרדד את התחום הנפלא שלנו. היה לי מזל ונעשיתי פרופסור בגיל צעיר. זה שחרר אותי בשלב מוקדם בקריירה לעסוק במחקרי המאקרו, לקרוא, ללמוד ולהיות מעורב מבחינה חברתית (ראיונות, כתיבה פובליציסטית, הרצאות לציבור הרחב וכו'). כאשר יש עליך לחץ לפרסם עוד ועוד מאמרים, אתה מייצר ניירת שתורמת מעט מאוד לעולם. אני גם מאמין במעורבות ובמשובים. חשוב לי להיות בדיאלוג מתמיד עם הציבור שאותו אני חוקר. אני לא סגור ב"מגדל השן", למרות שהמשרד שלי ממוקם בקומה 14 במגדל "אשכול" באוניברסיטה.

 

בשנים האחרונות גיליתי את עוצמת הצילום האתנוגרפי. רכשתי ציוד מקצועי ואני מבלה ימים רבים בשטח. המצלמה היא כלי אדיר לתיעוד ולניתוח חברתי ויש בצילום משהו ממכר.

 

לו היה נוחת כאן חייזר לביקור קצרצר, ומבקש שתראה לו כמה דוגמאות מייצגות של הקיום הישראלי בן זמננו, במה היית בוחר?

 

אפשר להראות לו שכונות ירושלמיות עתיקות, שבהן גרים בשכנות חרדים, דתיים, ערבים ויאפים בוהמיינים. אגב, המציאות היא כמעט תמיד יותר הרמונית ושקטה מאיך שהיא מצטיירת בכותרות העיתונים הרועשות.

 

הייתי מראה לו גם כיתה ישראלית רועשת וגועשת – מקום שבו כבר מזמן לא לומדים והמושגים "חינוך" ו"השכלה" הם בגדר בדיחה. מנגד הייתי לוקח אותו לחברת הזנק (סטארט-אפ) צעירה באחד מ"עמקי הסיליקון" שלנו.

 

רצוי גם לבקר במרכזי דת - מסגד, כנסייה, חלווה דרוזית ובית כנסת. וכמובן, לבקר ביחידה קרבית שבה עולים מרוסיה ומאתיופיה, חובשי כיפות סרוגות וחילונים, מהמרכז ומהפריפריה, סוחבים ביחד אלונקה.

 

אבל בעצם הקיום הישראלי לא מתמצה במקום גיאוגרפי כזה או אחר, אלא ברוח הישראלית – במנטליות שלנו שהיא אחת ויחידה. לכן, הכי טוב זה להראות לו פשוט ישראלים מדברים – רצוי ברכבת שהיא "מיקרופון" ישראלי די טוב.

שאלת מחקר
צילום: AP

 

זו הארץ - תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל על ציר הזמן. פרויקט מיוחד מבית היוצר של אנציקלופדיה ynet.

 

לציר הזמן

שאלת מחקר

בתהליך שעוברת ישראל מחברת "כור היתוך" לחברה רב-תרבותית, מיהם "המודלים החדשים לחיקוי" שמטפחת התרבות הישראלית?

 

מדינת ישראל עוברת שני תהליכים מנוגדים, ואולי גם משלימים: מצד אחד קנטוניזציה של מגזרים ותת מגזרים. איש לאוהלו. בתהליך הזה נולדים גיבורים מקומיים, המשרתים את קבוצתם ואינם מוכרים בהכרח לקבוצות אחרות.

 

מצד שני, כולם, בלי יוצא מן הכלל, נסחפים בצונמי הגלובלי. אנחנו, כמו רוב תרבויות העולם, עוברים תהליכי קוקה-קולוניזציה מזורזים. זה מגיע דרך התקשורת (טלוויזיה, אינטרנט, סלולרי וכו'), תרבות הצריכה (מזון, לבוש וכו') ונסיעות לחו"ל. ישראל נעשית פחות ישראלית עם הזמן.

 

באלו מבין מחקריך אתה גאה במיוחד?

 

אני גאה בשני רבי המכר שלי: "הצבר דיוקן" (עם עובד, 1997) ו"פרידה משרוליק – שינוי ערכים באליטה הישראלית" (אונ' חיפה וזמורה ביתן, 2004). שני הספרים גם זכו בפרסים שהחמיאו לי. אבל הכי אני גאה באתר שהקמתי יחד עם אשתי, תמר, שהיא גם קולגה שלי: "אנשים ישראל – מדריך לחברה הישראלית".

 

את רוב המאמרים באתר הזה כתבתי בעצמי או בשיתוף פעולה עם קולגות. מדובר באלפי עמודי תוכן, המכסים מאות נושאים הקשורים לחברה הישראלית. זאת עבודה מתישה מאוד, אבל אני עושה אותה מתוך תחושה של שליחות ומתוך סקרנות, שרק גוברת עם הזמן. המדריך הזה לימד אותי כמה לא ידעתי ועדיין אינני יודע מספיק על ישראל. זו חברה מרתקת ואני חש כמו ילד בחנות ממתקים.

 

"רעיון מורכב בשפה פשוטה" – פרופ' עוז אלמוג מציג נקודה למחשבה: 

 

אני לא מאמין בהבחנה שבין שפה גבוהה לשפה נמוכה, גם לא בהבחנה שבין שפה מדעית לשפה עממית. בעיני יש שפה אחת, ראויה ומתאימה לכל תכלית: שפה בהירה. אני שונא חכמנות (המכונה גם פלצנות) וצביעות. לצערי השדה שלי מלא ברעיונות פסבדו מורכבים. אני תמיד אומר לסטודנטים שלי: אם צריך לקרוא פסקה שלוש פעמים כדי להבין אותה, אל תתאמצו, כי היא כתובה רע.

 

לסיום, ציטוט חביב עליך:

 

אני מעדיף לזכור רעיונות ולא משפטים, לכן קשה לי להיזכר במשהו אחד מיוחד. אבל לא פעם מתנגן לי בראש הפזמון הנפלא של קובי אוז "סתם". הוא קולע מאוד למצבנו הלאומי:

 

"סתם זה הכל סתם/ מתיחה מסרט ישן/ סתם זה לא נכון/ אנחנו לא במזרח התיכון".

אנציקלופדיה ynet

המטוס

המסוק

תולדות המכונית

הפקת חשמל

טבלה מחזורית

המסכה

עם בלי בית

חגי האור

פרעה המודרני

אמנות הרנסנס

שבועות

הקפת כדור הארץ

טלפון סלולרי


אבולוציה אנושית

אודות השמיעה

ממלכת המעמקים

המחזור החודשי

מפת העולם

מערכת העיכול

תהליך ההפריה

זהו את הפרח

קורי עכביש

אודות הראייה

עונת החורף

מפרח לפרי

אמנות הרנסנס


מבנה השלטון

מלחמת לבנון השנייה

העיר העתיקה

היסטוריה ישראלית

נשיאי ישראל

ראשי ממשלות ישראל

רמטכ"לי צה"ל

מלחמות ישראל

החלטת החלוקה

ירושלים

מלחמת ששת הימים

מלחמת יום הכיפורים

נשיאי העליון


שאלת מחקר
פרופ' עוז אלמוג

יליד 1960, חיפה. פרופסור לסוציולוגיה בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, וחוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון. למד לתואר ראשון בסוציולוגיה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ובה גם המשיך ללימודי תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. את תוארו השלישי בסוציולוגיה עשה באוניברסיטת חיפה.

 

לאתר אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית

שאלת מחקר, אנציקלופדיה ynet


רוצים להגיב? מעוניינים לשאול את החוקר שאלה?


שאלת מחקר בפייסבוק

אוהבים את מדור "שאלת מחקר"? רוצים לקבל עדכונים ולקרוא ראיונות עם חוקרים נוספים? היכנסו לעמוד המדור בפייסבוק
שאלת מחקר בפייסבוק

אנציקלופדיה ynet

  עוד שאלות מחקר

ד"ר מיכאל רביב – מה בין חקלאות אורגנית לדת?

ד"ר הני זוביידה – מה בין חמישה אשכנזים וחמסה?

ד"ר מוטי רגב – מעבדת מחקר מוזיקלית

ד"ר לילך לב ארי – על החלום האמריקאי ושברו

ד"ר דוד גורביץ' – מה משותף לאיקיאה ולריאליטי?

ד"ר אהוד גזית – למה כדאי לחשוב קטן?

ד"ר דוד פסיג – כיצד קוראים עתידות?

ד"ר קרן איל – איך הטלוויזיה משפיעה על קהלה?

ד"ר ענת פלדמן – הבו כוח לנשים! המהפכה בש"ס

פרופ' תמר סוברן – מה הקשר בין סלנג לשירה?

ד"ר דליה גבריאלי נורי - מה משותף לכירורגיה, כדורגל ומסחר במניות?

פרופ' דפנה ברק ארז - למה חבל שאין לנו חוקה?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסים וציפורים נודדות?

ד"ר דורון לוריא - היד הנעלמה שמעניקה חיי נצח לאמנות

ד"ר אורית טאובמן - כיצד מתמודדים עם הפחד מן המוות?

ד"ר רונית קמפף - על משחקי מחשב ושלום איזורי

ד"ר רונית שריד - סיור בעולם הנגיפים

ד"ר אמנון פרידברג - על הקשר בין זבובים לחקירת רצח

ד"ר דרור פיקסלר - כיצד רואים את הנסתר?

ד"ר אלי עסיס - לשם מה כתבו את התנ"ך?

ד"ר סמדר נאוז - בן כמה היקום?

ד"ר קרן שלו - היכן יעדיף גנב ממוצע לפשוע?

ד"ר רוני פוטסמן - איך ייראה שדה הקרב העתידי?

ד"ר ניר כרמי - באיזה מים משתמשים להשקיית פרדסים?

ד"ר דן שיפטן - איך ייראה המזה"ת ב-2060?

ד"ר ארז סיניבר - מי מרוויח יותר - בוגרי מכללה או בוגרי אוניברסיטה?

פרופ' צבי זוהר - האם אדם מסורתי "חלש" יותר באמונתו מאדם דתי?

פרופ' חגי נצר - איך אפשר לקבל תצלום של יציאת מצרים?

ד"ר יצחק קראוס - האם קמפיין שיווקי יכול לזרז את בוא המשיח?

פרופ' איתן אגמון - האם כל מוסיקאי מחונן הוא בהכרח גאון מתמטי?

ד"ר דרור מינץ - כמה חיידקים נמצאים בגוף האדם?

פרופ' מרים פאוסט - איזה אזור במוח אחראי להבנת בדיחות?

ד"ר טל פבל - האם אנו עומדים בפתחה של מלחמה מקוונת?

ד"ר אורנה כהן - חוקרת בתחום המשפחה

פרופ' רמית מר - מה הקשר בין מתמטיקה לפעולת מערכת החיסון?

פרופ' אברהם קציר - כיצד יכולה קרן לייזר להגן על מטוסים מהתבייתות טילים?

ד"ר רוני שטרקשל - איך השפיע האינטרנט על מנהגי החיזור של בני נוער?

פרופ' שמואל שפירא - מהי רפואת טרור?

ד"ר ליאת איילון - באיזו מדינה הכי כדאי להזדקן?

ד"ר יוסי לשם - מה בין מטוסי חיל האוויר וציפורים נודדות?

ד"ר יובל גרעיני - מזמין אתכם לעולמה הקסום של הביופיסיקה

פרופ' עמוס פרומקין - עוסק בחקר חללים תת-קרקעיים

פרופ' בלהה פישר - מה בין עיצוב אופנה לפיתוח תרופות?

פרופ' משה קוה - מה הוא מקומו של האי סדר ביקום?

פרופ' שרית קראוס - הצצה לעולם המחר של מדעי המחשב

פרופ' נוגה אלון - למה אין בעולם מתמטיקה מכוערת?

פרופ' מינה טייכר - חולמת למצוא הוכחה מתמטית לכך שהמוח עובד בסינכרוניזציה

פרופ' עודד אגם - איך מתקיים מחקר של פיסיקאי תיאורטי?

פרופ' מיכאל זיניגרד - כיצד מייצרים בעצם חומר חדש?

ד"ר עופר גולן - האם אוטיזם הוא עניין תורשתי?

פרופ' אהרון מאיר - כיצד נראה דור העתיד של הארכיאולוגיה?

פרופ' מרים שליזנגר - מהי השפה האוניברסלית של ימינו?

פרופ' שרה יפת - מהו תפקידו של הטקסט המקראי בימינו?

פרופ' פרד טאובר - מספק חלון הצצה למוח האנושי

יעקב שרביט - איך נראים חיי המעבדה של חוקר תת ימי?

פרופ' בנימין זאב קדר - היסטוריון השוואתי

פרופ' מוטי גולני - עוסק בהיסטוריה צבאית, מדינית ותרבותית של ארץ ישראל

פרופ' עמיהוד גלעד - כיצד נולדת פילוסופיה חדשה?

ד"ר צביקה גרינהוט - מה בין עבודות מע"צ בסיבוב מוצא לבין יישוב מתקופת הברזל?

ד"ר יזהר ברגד - חושף סודות מהמעבדה הנוירופיסיולוגית

פרופ' מיכה לשם - מדוע חולדות ובני אדם אוהבים מלח?

פרופ' ציון פחימה - מה בין חיטה, יצר הנדודים הטבוע באדם ותירבות צמחים?

פרופ' אהוד שפניר - מה ניתן להסיק מהתנהגות החיות המסוכנות לאדם?

פרופ' אדי ברקאי - כיצד פועל זיכרון ארוך הטווח של האדם

ד"ר חיננית קולטאי - כיצד יכולה פטרייה אחת לשנות עולם?

ד"ר ירון שב-טל - כמה מדענים דרושים למציאת תרופה לסרטן?

ד"ר ינאי עופרן - כיצד מתעצב כתב יד?

פרופ' איתן פרידמן - מה הקשר בין מוצא עדתי, גנטיקה ומחלת הסרטן?

ד"ר אורן הרמן - מה הקשר בין עקיצות דבורים לבין זקנות שמנסות לחצות את הכביש?

פרופ' תמי רונן רוזנבאום - מה יותר טבעי לנפש האדם - חשיבה חיובית או שלילית?

פרופ' איל בנבנישתי - אלו שיניים יש למערכת המשפט הבינלאומית?

ד"ר דוד מקלברג - למה מתקפת ריאליטי זה רע?


 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
שופינג לאשה
כיכר השבת
יחסים
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
ידיעות בתי ספר
ידיעות אחרונות
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות


YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
-nc  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©