כל 12 שנים חוגגים המונים את ה"קומבה מלה" (חגו של הכד) באללאהבאד, עירו של אללה, לזכר 12 ימי הקרב המיתולוגי שהתחולל בין האלים והשדים. כל 144 שנים נסגר מחזור מיסטי מאז אותו ניצחון הטוב על הרע, בזכות הכד הקטן שהכיל את משקה האלמוות. "ה-144 האחרון היה ב-1988. אז היו שם כמה מיליונים. השנה (2000) הרבה יותר. ואני לא בטוח שאספיק להגיע בגלגול הזה לעוד 132 שנים. רק הידיעה המרגיעה שהנהר יהיה והודו תהיה ובעוד 132 שנים יעמוד מישהו ויביט אל הנהר ויחשוב על הדרך שהוא עומד לעשות לאורך הנהר כדי להגיע למקום בו הכוכבים והירח מתייצבים בצורה המדויקת בשמים ומביאים למזל ולברכה שאין כמוה, ומזור לנפש הטובל במפגש הנהרות" (צור שיזף)
| |
 | |
| | כתבות נוספות |  |
| | בדלהי הישנה, זו שאני אוהב, מתחיל בעצם המסע שיסתיים במפגש שבין הגנגס והימונה, | | | בעוד כשבוע ייערך האירוע הגדול באמת בכינוס הגדול ביותר בעולם. עד אז, צובר שליחנו | | | "הרגשתי שאני מכירה את הודו, שכבר הייתי פה פעם ולכן לא לחצתי על נסיעה לפני שנים" | | | הלילה האחרון בווַרְקָלָה ובחלומי אני רואה את אָמָאגִ'י. בבוקר אנחנו אורזים | | | חוויה מטהרת בנהר הגנגס הקדוש וביקור בטאג' מאהאל, מסגד האהבה: הודו מתגלה במלוא | | | למרות בעיית הדימוי החמורה שלה, זוהי עיר נעימה ומתוחכמת, עם דופק פוליטי ואמנותי | | | זיהום אוויר, צפיפות, רעש והטרדות בלתי פוסקות בבירה המרתקת: קחו אוויר וקיפצו למים | | | יש שאוהבים את הודו, יש שמתעבים. ויש כאלה שמוכנים להתאבד ולא לשוב אליה | | | העיר ההודית הכל-כך צפופה ומזוהמת, משופעת באתרים מרשימים ובתופעות אנושיות מרתקות | | | העיר ההודית הכל-כך צפופה ומזוהמת, משופעת באתרים מרשימים ובתופעות אנושיות מרתקות | | | גורדי שחקים וחסרי בית; למרות העוני והניגודים הרבים, בומביי היא עיר של תקווה |
|
|
|  |
 |
היה שם
|
|
| |
|
| |
|
