מי אוהב את השבת?

האגדה העיראקית אומרת שסדאם חוסין הורה על כיבוש כווית כשהיה תחת השפעה של קוקאין. מי שמכיר נרקומנים יודע שזוהי תופעת לוואי ידועה של מעשיהם. מפעם לפעם מתעורר בהם דחף לכבוש מדינות שכנות תחת השפעת סמים. בדרך כלל אין להם עשרים ושלוש דיויזיות ממוכנות ומשמר אישי לביצוע המשימה. גם היטלר, ע"פ הביוגרפים שלו, צרך הרואין, לפני החלטות הרות גורל. יש הטוענים שניסיונו לכבוש את רוסיה בחורף היה תוצאה של טריפ רע של אל.אס.די. אך לא רק דיקטטורים נתנו אפם בפודרה לבנה. גם נשיאים אמריקאים שונים פיתחו התמכרויות שונות. בין היתר ג'ורג' וו בוש התוודה, ע"פ הצהובונים האמריקאיים, על התמכרותו לאלכוהול, קוקאין והרחת גרבוני רשת של נערות ליווי בטקסס. כשרואים את השידורים בטלוויזיה, בהם הוא מתאמץ להקריא את הנאומים שכתבו לו מהטלפרומטר, קשה להשתחרר מהתחושה שתהליך הגמילה שלו טרם הושלם. למעשה, העובדה שמדובר במנהיגי עולם שהם נרקומנים לשעבר ובהווה עשויה להסביר את התחושה שיש לנו כשרואים את מעשיהם של כל הנזכרים לעיל.
הרי אף אחד מאתנו לא מבין מה מניע את הנפשות הפועלות אך ורק בגלל שלא נכנסנו לראש הנכון. אם היו מחלקים לציבור, לצד מסכות המגן, כמות קטנה של קוק לכל אזרח, מי שהיה לוקח את המנה שלו היה מתחיל להבין את הרציונל שעומד מאחורי בוש וסדאם. "רבקה, עכשיו הבנתי", יאמר האזרח המודלק. "למרות שאוסמה בן לאדן עדיין חי ונמצא בערב הסעודית, ברור שצריך לתקוף את עיראק, וברור לי עכשיו גם למה סדאם שיחרר את כל האנסים, זה בקטע של הסבבה, את מבינה רבקה? הכל ברור פתאום. תסגרי את תריס רבקה, האור הזה מסנוור".

מדריך למשתמש

כשחושבים על הפוליטיקאים הישראלים המצב אינו משופר בהרבה. ערכו את הניסוי הבא – בכל פעם שמופיע פוליטיקאי ישראלי בטלוויזיה נסו לנחש על איזה סוג של סם הוא. הביטו בעוויתות הפנים, בטיקים הבלתי נשלטים, אבחנו את הרעידות בידיים, הדיבור האיטי והממולמל של הקצינים הבכירים, וכמובן תקשיבו לדברים חסרי השחר שהם אומרים. לא ייתכן שאנשים כאלו ידברו ככה ללא השפעות כימיות אסורות ומגונות בכל פה. ומעל לכל תנו דעתכם לכך שהם כולם לובשים חליפות שלושה חלקים. האנשים היחידים שאני מכיר, למעט פוליטיקאים וחתנים, שלובשים חליפות הם סוחרי סמים בשכונת התקווה. חשבו לדוגמא על שאול יהלום או על בייגה שוחט. הם לא נראים לכם כמו שני רווקים אחרי תקופת מאנצ'יס מטורפת? ומייד אני מבקש להתנצל בפני נרקומנים שנפגעים מההשוואה הלא מחמיאה.
מעל כולם עומד הזוי ומפחיד אפי איתם. הלה כנראה איננו צרכן של קוקאין. איתם, וזה רשמי, על משנה, קבלה וגמרא. אלו כמובן אינם סמים אסורים, אבל לפעמים התוצאה היא אותה תוצאה. בתחילת השבוע הופיע השר הנכבד בערוץ 1 זועם וכועס. אל מול המצלמות הוא טען שכל אחד מהצופים היהודים מזדעזע כמוהו עד עמקי נשמתו מחילול השבת שנעשה בפינוי חוות גלעד. אז אוקי, אני צפיתי בטלוויזיה והקשבתי לאפי, ואני חייב להודות שהזדעזעתי, אבל דווקא חילול השבת לא עשה לי את זה. החיילים והשוטרים השקיעו מאמצים עליונים בניסיון להרוס שתי סככות לא חוקיות וצריף נוטה ליפול - ואני כמובן חשבתי על אמא שלי.

הפרגולה של אמא

אמא שלך, ישאל הקורא הנבון? איך היא מתקשרת לאפי איתם, לשבת או לסמים? ובכן היא צורכת סמים – את החוקיים והמקובלים – קפה, וליום, קולה, סוכרזית, דבק נייר וספישלים של התוכנית פספוסים. אבל זה לא העניין. כשצפיתי בשידור שב ועלה זכר הסככה שהורידו אצל אמא שלי לפני חודשים וחצי. איפה היה אפי איתם כשהרסו לאמא שלי את הפרגולה? אני לא זוכר אף אחד שרקד על המרפסת שלה בכפר סבא. שום רב חשוב לא נתלה על הפקחים של העירייה והפריע להם לבצע את זממם. למעשה אמא שלי, אלמנה קשת יום, ברוב נימוסה אפילו הציעה לשני המחרבים מטעם השלטון קפה.
אישה בת חמישים וחמש, בת לניצולי שואה, אחרי כריתת רחם, ולפני ניתוח הרניה שרצתה מעט צל בלתי חוקי במרפסתה, אך גם זה נמנע ממנה. היום היא יושבת במרפסת חשופה לשמש מזרח תיכונית קטלנית, אוכלת סיגריות רטובות ממאפרה ומבקשת ממני הבן שלה לבוא לבדר אותה בערבים. אם היו משאירים את הסככה הלא חוקית הקטנה ההיא, שום דבר מזה לא היה קורה. האם אפי איתם יבוא לשעשע את אמא שלי בימים שאני עסוק?
הבטתי באפי איתם ותהיתי לעצמי כיצד זה פעורה בינינו כזו תהום? הוא מוטרד מהשבת ואני מאישורי בנייה ומאמא. אולי זה מכיוון שאני חסר חוט שדרה יהודי לאומי. כחילוני אדוק עלי להודות שאני נמנע משמירת השבת בקפידה. אם יוצא לי במשך חצי שעה לא להפעיל מכשיר חשמלי במהלך השבת אני תופס את עצמי קם ומדליק ומכבה את האור. כאשר אני מוזמן לחתונה יהודית, אני מבקש במיוחד שיארגנו לי שתי מנות שאינן כשרות. כזה אני, חילוני מקפיד. אבל אפי איתם אינו זוכר את שכמותי מילדותו בקיבוץ. הוא מהחוזרים בתשובה המעצבנים ששנייה אחרי שהם מצאו את האור, התחברו לשלשלת, גילו את הצ'ולנט, איך שלא תקראו לזה, הם שוכחים את החילוניות על כל המשתמע ממנה. למי מאתנו לא יצא לפגוש אותו, חוזר שלמד אתנו בכיתה לפני חודש וחצי ופתאום שואל אותנו ברחוב איפה אתה בצום גדליהו? או איפה אתה בנר השישי, בחנוכה. איפה אני? רואה סרטים פורנוגרפיים בכבלים. אה, אני בערב חילופי זוגות בוילה בראשון לציון. אם תהיה חנוכייה בחדר יכול להיות שנדליק אותה במסגרת המשחק המקדים.

קדושה או מלחמה?

אך יש שיאמרו לנו שההומור פסול בבואנו לדון בסוגייה של חילול שבת. הרי השבת היא ששמרה על עם ישראל בגולה הארוכה. אך האם היא שמרה עליו בכדי שיבוא הנה ויגנוב זיתים מפלאחים ערבים? ובכלל, לגבי מיתוס שמירת השבת וכמה שהיא שמרה עלינו חזרה בגולה, בואו נתבונן בקצת מספרים: 85 אחוזים מהיהודים בגולה הושמדו או התבוללו. אלו אחוזים גרועים מאד לשבת כשומרת, בכל קנה מידה. אני חושב על כל שומרי השבת שהושמדו במהלך הדורות בשואה ובפוגרומים – אני בטוח שברגעים האחרונים שלהם הם חשו מעט מרומים. יש פה עילה לתביעה ייצוגית נגד השבת או לפחות לתלונה רצינית לכלבוטק של רפי גינת.
להבדיל מאפי איתם, חבריו פורעי החוק שנצפו בשידור בטלוויזיה לא נראו מוטרדים כהוא זה מחילול השבת ההמוני. עליזים ושמחים הם רצו, קפצו, וזרקו אבנים. מהצד גם הם נראו מודלקים – כמו חבורה של תל אביבים על כמויות גדולות של אקסטזי במסיבת רייב בים המלח. במפגש בין שני הצווים ההלכתיים, קדושת השבת או הלהטת מלחמת אזרחים יהודית בעבור שתי סככות עלובות על גבעה חסרת חשיבות, המתנחלים הלכו כמובן עם הצו השני שהוא הרבה יותר חשוב לכל הדעות.
ובינתיים מה נותר לנו חסרי האונים לעשות? להמשיך לצפות באפי איתמים בטלוויזיה. לשמוע איך כולם מכחישים כל קשר להמרדה, או לסירובי פקודה, תוך כדי קריצות בלתי נשלטות והסתייגויות – לדעתי אסור לסרב לפקודה כל עוד מסכימים איתה. לחכות ליום שאינו רחוק שבו הלבנונים יביטו בנו ברחמים ויגידו אחד לשני בערבית - בואו לא נריב, בואו לא נהפוך את עצמנו לישראל שנייה. וכמובן לנסות לקדם בחקיקה לגליזציה של הסמים. אולי מעט מהחומר הירוק הזה ירגיע את כל המטורפים שעל הגבעות, את המנהיגים עם החזון, ישאיר את כל אלו בבית באיזה זולה חמימה, וימנע מחייל אחד או שניים להישאר שבת ועוד לקבל מכות.