שתף קטע נבחר

אנטי-מדינת ישראל

ליוזמה הטפשית של השמאל אין כל תוקף מדיני, אבל היא מכרסמת בעמדה הפומבית של ישראל, ומעניקה לפלסטינים עמדת פתיחה נוחה לתביעות נוספות

אנטי-דמוקרטיה

 

אף אמריקני לא היה מעז להגיע ל"הבנה" מאחורי גבו של בוש עם סדאם או עם בן לאדן, בזמן מלחמה, כי כל אמריקני יודע שאת מדיניות החוץ מנהל הממשל שנבחר באורח דמוקרטי. כך מתנהלת דמוקרטיה תקינה. אבל לא לדעתם של אבירי השמאל הנאור, ביילין, בורג, מצנע ואבנרי, החבורה משוויץ.

 

אז מה אם רוב חסר תקדים בחר באורח דמוקרטי בדרך אחרת, אמרו לעצמם אלה שרוממות הדמוקרטיה בפיהם אבל כפיית דעת מיעוט שולי על הרוב במעשיהם. העם טעה, אמרו, וחזרו לדרך אוסלו שהמיטה על כולנו אסון, ושהציבור הביע בה אי-אמון נחרץ.

 

הרי הם היו בשלטון, הם בחרו באוסלו, והם הפכו עם שלם לשפן ניסיונות לגחמותיהם המדיניות. אלא שהניסוי בבני אדם נכשל. יותר מאלף ישראלים נרצחו בשל רעיונות סהרוריים ומחוסרי אחריות, ותוכנית שלא הוכנסו בה מקדמי ביטחון למקרה של טעות. העם, שהשליך אותם מהשלטון אמר: אתם מסוכנים, אסור לתת לכם לנהל מדיניות חוץ - והלך ובחר בממשלה אחרת, ובמדיניות המציגה את ערפאת וחבורת המוקטעה כמות שהם: טרוריסטים העוסקים ברצח עם.

אבל חבורת שוויץ בעזות מצח הולכת מאחורי גבה של המדינה, להעניק בזמן מלחמה לגיטימציה לערפאת וחבר מרעיו.

 

 

אנטי-הסכם

 

"יש עם מי לדבר ויש על מה לדבר", מתרברבת החבורה אחרי שהציעה לפלסטינים ויתורים שלא היו כמותם בעבר. זו תרומתה למי שרצחו יותר משמונה מאות ישראלים בשלוש השנים האחרונות, שעה שלהתחייבויות הפלסטיניות שקיבלה בתמורה אין כל ערך. כי על מה התחייבו הפלסטינים? להילחם בטרור! להכיר בישראל! נשמע מוכר, לא? זה כמו לקחת צ'ק ממי שכבר נתן לך עשרה צ'קים בלי כיסוי. האם באמת, "יש על מה לדבר"?

 

ומיהו הפרטנר שמבטיחים לנו? הפתעה! שוב ערפאת! אומרים שערפאת לא נכח בפגישות, אבל בדיקטטורה המושחתת שלהם לא יכול אף פלסטיני להעלות רעיון או להוציא מילה מבלי לתאם עם היו"ר. ועל זה אומרים לנו, "יש עם מי לדבר"?

 

אנטי-מדינה

 

היוזמה הטפשית הזאת רעה לשלום, רעה לביטחון, רעה למדינת ישראל, ורק גוף אחד היא משרתת: את האויב. אין לה כל תוקף מדיני, אבל היא מכרסמת בעמדה הפומבית של ישראל, ומעניקה לפלסטינים עמדת פתיחה נוחה לתביעות נוספות, אפילו יותר מזו שהותיר בידיהם ברק אחרי קמפ-דיוויד. ומה תבין ממנה התקשורת הבין לאומית? הנה, יש מסמך הבנות שיכול להוביל לשלום, והישראלים הללו, מחרחרי המלחמה, מטרפדים אותו. פשוט תעמולה בשרות האויב.

 

כל נייר ההסכמות הזה נכתב על-ידי אנשים שתש כוחם להילחם למען העם ולמען המפעל הציוני הצודק, והם מבקשים לעשות מחולשתם ומוויתוריהם הון פוליטי. הציבור בארץ דחה את רעיונותיהם, אבל בצרפת, בבלגיה וכמובן ברשות הפלסטינית הם יכולים למצוא קונים רבים למרכולתם הפגומה. כל מי שמתנגד לישראל יקבל את היוזמה שלהם בזרועות פתוחות.

 

והנה סיפור מבריטניה, שהדמוקרטיה שלה עומדת אפילו בסטנדרטים של חבורת שוויץ: בתקופת מלחמת העולם השנייה דיבר אוסבלד מוסלי, ראש המפלגה הבריטית הפרו-נאצית, בשבח הגרמנים, וקרא להגיע לשלום עם הנאצים. התגובה של צ'רצ'יל היתה פשוטה – מעצר בית.

 

שלא יובן כאילו אני מציע לעשות זאת לביילין, לבורג, לאורי אבנרי ואפילו לא לחרדים מנטורי קרתא, שתומכים באש"ף נגד ישראל מעל לכל במה בחו"ל. אבל עם ישראל צריך להוקיע אותם בכל קרן רחוב בו הם מסתובבים, כדי שיבינו שמקומם בבית. מחמת הבושה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים