בתגובה ל: אבחון בגיל הרך - ד"ר נויה ספקטור
================================================
הנה, קטע ממאמר על אבחון בגיל הרך:

אבחנות מוקדמות שגויות:

בארץ קיימים מרכזים להתפתחות הילד ומרפאות נוירולוגיות. המרכזים והמרפאות בדרך כלל מספקים את השלב הראשון באבחון: הורים מופנים למרפאות אלה כאשר עולות שאלות במהלך ההתפתחות, כאשר ילדם מראה איחור או עיכוב התפתחותי בתקופת הינקות. שם נבדקים ילדים במהלך הינקות והילדות הרכה ומופנים לבדיקות, טיפולים ואבחונים. במרכזים הללו יש רופא התפתחותי, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, עובדת סוציאלית ופסיכולוג התפתחותי. למרבה הצער אין במרכזים הללו מאבחן מומחה ללקויי-למידה בגיל הרך, וכך, מתחילים ילדים רבים בארץ את דרכם בגנים ובבית הספר עם אבחנות חלקיות של רופא התפתחותי, קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק ולעתים אבחנה של פסיכיאטר שמסתמך על ראיון ושאלון ופסיכולוג שמסתמך על נורמות של מבחנים וסולמות הערכה פסיכולוגיים. לעתים קרובות תהליכי האבחנה הללו אינם מתאימים למצבים שונים שמתבהרים בהמשך אצל ילדים לקויי-למידה. הילדים הללו, מעוכבי-התפתחות, מאחרים בפיתוח שפה ומתקשים בביצוע מוטורי, הם ברובם ילדים לקויי-למידה או בעלי ליקויי למידה מורכבים בתסמונות של ליקויים התפתחותיים אחרים. הבסיס לאבחנה מהימנה במקרים אלה צריך להיות אבחון של מומחה ללקויי-למידה בגיל הרך, משום שהבדיקה הבסיסית של מומחה מסוג זה היא פירוט נתוני-תיפקוד וממצאים והשלכותיהם. אין מומחה כזה במרכזים להתפתחות הילד. מאבחן מומחה ללקויי-למידה הוא מי שהשכלתו בינתחומית והוא בעל ידע באבחנה מבדלת בחינוך המיוחד. בעת הצורך, כאשר לפניו ילד שאינו ניתן לאבחון, כגון: ילד שאינו מדבר ואינו יכול לשתף פעולה עם המאבחן-הבודק או ילד שאינו מבין את מטלות המבחן, ביכלתו של מאבחן מומחה ליצור מצבי-למידה ומשחק ולהסיק מסקנות, וגם לאמת את השערותיו באמצעות מבחנים ייחודיים ללקויי-למידה, נושאי נורמות ומתוקננים ברחבי העולם. כאשר מסגרות גניות של החינוך המיוחד מושתתות על העובדה שילדים רכים אינם ניתנים לאבחון באמצעים המקובלים של מבחנים ומדידות, והאבחון שלהם הוא תהליך ממושך של לימוד והערכה המבוססת על התנסות של המאבחנים בחינוך המיוחד, מתפנה מקום לפיתוח גישות, בניית תכניות קידום אישיות ובבדיקת התוצאות של התכניות הללו. האבחון והאבחנה חייבות להתבצע במסגרות אלה בזהירות, בתשומת לב ובעיקר בתהליך מתמשך ומתוך ידע רב ונסיון בעבודה עם ילדים בעלי קשיים שונים. למרבית הצער, מי שקובעים את המשך דרכו החינוכית של הילד הם האבחונים הפסיכולוגיים שעליהם מתבססות וועדות ההשמה המקומיות בהחלטותיהן. למאמר השלם.

בברכה
ד"ר נויה ספקטור
מנהלת פורום חינוך מיוחד
מנהלת פורום ליקויי למידה