אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות  |  האינדקס  |  ספקים למשרד
|שלום אורח
התחבר
|הירשמו ל-ynet

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


 
 
השעה בבריטניה 
 
 גורדון בראון.
גורדון בראון. צילום: AP
 
המלכה אליזבת ה-2
המלכה אליזבת ה-2 צילום: רויטרס
 
הנסיך צ'רלס וויילס
הנסיך צ'רלס וויילס צילום: רויטרס
 
טוני בלייר
טוני בלייר צילום: איי אף פי
 
דאונינג 10. בית ראש הממשלה
דאונינג 10. בית ראש הממשלה צילום: רויטרס
 
 פורמט להדפסה  הדפס

אתרים נוספים
 מפת המדינה באתר אנכרטא
 מידע נוסף על המדינה
 לאתר הארכיון הציוני
 אתר הפרלמנט הבריטי
 מידע נוסף על המדינה מאתר הסי.איי.איי
 בריטניה - אתר ממשל מקוון


ערכים קשורים
 לונדון
 אדינבורו
 אקלים ממוזג
 זרם הגולף
 האיחוד האירופי
 סטונהנג'
 תקופת הברונזה
 קלטים
 יוליוס קיסר
 טיבריוס קלאודיוס דרוסוס נירון גרמניקוס
 רומא העתיקה
 המלך ארתור
 ויקינגים
 ויליאם ה-1 "הכובש"
 רקמת בייה
 פיאודליזם
 ריצ'רד ה-1
 רובין הוד
 צלאח אד-דין
 מסעי הצלב
 פרידריך ה-1 ''ברברוסה''
 פיליפ ה-2
 מגנה כרטה ליברטטום
 מלחמת מאה השנה
 המגפה השחורה
 מלחמות הוורדים
 בית טיודור
 הנרי ה-8
 אליזבת ה-1
 הכנסייה האנגליקנית
 ג'יימס ה-1
 צ'רלס ה-1
 פרלמנט
 אוליבר קרומוול
 המהפכה המהוללת
 אימפריאליזם וקולוניאליזם
 מלחמת שבע השנים
 נפוליאון ה-1 בונפרט
 מלחמת העצמאות האמריקנית
 הכרזת העצמאות של ארה"ב
 תומס ג'פרסון
 ארצות הברית של אמריקה
 המהפכה התעשיתית
 מנוע קיטור
 דמוקרטיה
 איגוד מקצועי
 מלחמת העולם הראשונה
 ויקטוריה
 בנג'מין דישראלי
 ויליאם יוארט גלדסטון
 ושקו דה גמה
 הודו
 מוהנדס קרמצ'נד גנדי
 ג'וואהרלל נהרו
 מפלגת הקונגרס
 מלחמת העולם השנייה
 פקיסטן
 מצרים
 תעלת סואץ
 קרב אל-עלמיין
 גמאל עבד אנ-נאצר
 צרפת
 בריטניה
 דוד בן-גוריון
 מלחמת סיני
 נוויל ארתור צ'מברליין
 סר וינסטון צ'רצ'יל
 קלמנט ריצ'רד אטלי
 רווחה
 הביטלס
 פרוטסטנטיות
 הכנסייה הקתולית הרומית
 מרגרט תאצ'ר
 קפיטליזם
 ארגון הברית הצפון-אטלנטית
 מלחמת פוקלנד
 הצבא האירי הרפובליקני
 אנתוני (טוני) צ'רלס לינטון בלייר
 שין פיין
 ג'יימס גורדון בראון
 אמנציפציה
 אדמונד ג'יימס רוטשילד
 סר משה חיים מונטיפיורי
 חיים ויצמן
 משפחת רוטשילד
 נחום סוקולוב
 הצהרת בלפור
 הסכם סייקס-פיקו
 אדמונד אלנבי
 הסכם ורסיי
 חבר הלאומים
 המנדט הבריטי
 ציונות
 ניל"י
 גדודים עבריים
 הרברט לואי סמואל
 ספר לבן
 הגנה
 ארגון צבאי לאומי
 לוחמי חרות ישראל
 העפלה
 אקסודוס 1947
 ארגון האומות המאוחדות
 מלחמת העצמאות
 מלחמת ששת הימים
 אירופה
 סקוטלנד
 ויילס
 צפון אירלנד
 תעלת לה מנש
 הים הצפוני
 האוקיינוס האטלנטי
 אירלנד
 הים האירי
 איי הודו המערבית
 חבר העמים
 גיברלטר
 איי הבתולה
 אנטארקטיקה
 האוקיינוס השקט
 מפלגת הלייבור
 עירק


תחומים קשורים
 מדינות העולם


 
 
 

בריטניה


Britain

גיאוגרפיה |  כלכלה  |  מהפרהיסטוריה ועד סוף האלף הראשון  |  מהפיאודליזם ועד התבססות הפרלמנט  |  המהפכה התעשייתית והאימפריאליזם הבריטי |  המאה ה-20 ועד זמננו |  בריטניה והיהודים |  בריטניה בארץ-ישראל (עד קום המדינה) |  בריטניה וישראל

בריטניה, שמה הרשמי: הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), מוכרת גם בשמותיה הלא רשמיים: הממלכה המאוחדת (UK; United Kingdom), בריטניה הגדולה (Great Britain), ואנגליה (England) - שניתן לה על שם החשוב במחוזותיה בו נמצאת גם הבירה לונדון.

 

בריטניה היא ממלכה חוקתית באיים הבריטיים (British Isles), צפונית מערבית ליבשת אירופה. כוללת את אנגליה, סקוטלנד, ויילס, אירלנד הצפונית ואיים קטנים אחרים: איי התעלה, ההברידים, האי מן ואיי שטלנד. בינה לבין צרפת מדרום מפרידים תעלת לה-מאנש המכונה גם "התעלה האנגלית", ומצר דובר. גובלת במזרח בים הצפוני, מצפון וממערב - באוקיינוס האטלנטי. בין אנגליה לאירלנד נמצאים התעלה הצפונית, הים האירי ותעלת סיינט ג'ורג'.

 

 

נוסף על האנגלים, הסקוטים, בני ויילס ואירלנד הצפונית, חיים בבריטניה בני מיעוטים שונים, שהגיעו אליה בגלי הגירה למן אמצע המאה ה-20, מהם כשני מיליון יוצאי הודו, פקיסטן, איי הודו המערבית ומדינות אחרות בחבר העמים הבריטי (איגוד בינלאומי המאגד כ-50 מדינות, מהן רבות שהיו בעבר מושבות של בריטניה).

 

הממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד כוללת גם את המושבות ומדינות החסות גיברלטר, איי הודו המערבית (איי ורג'ין, ליוורד, איי ברמודה, איי פוקלנד, טריטוריות באנטארקטיקה והאיים סביבה, סיינט הלנה, ברוני, טריטוריה באוקיינוס ההודי, איי פיטקרן (Pitcairn) באוקיינוס השקט ועוד.


בריטניה - דיוקן
בריטניה - דיוקן
שם רשמי United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland
שטח 244,820 קמ"ר (מקום 79 בעולם)
אוכלוסייה 60,609,153 (מקום 22 בעולם)
שיעור גידול אוכלוסין 0.28%
תושבים אנגלים 83.6%, סקוטים 8.6%, ולשים 4.9%, אירים 2.9%, שחורים 2%, הודים 1.8%, פקיסטנים 1.3%, מעורבים 1.2%
שפה רשמית אנגלית, גאלית, סקוטית
דתות נוצרים (פרוטסטנטים וקתולים) 71.6%, מוסלמים 2.7%, הינדים 1%, ללא דת 23.1%
בירה לונדון
ממשל מלוכה חוקתית
ראש מדינה נוכחי

ראש הממשלה גורדון בראון

(פורמלית: המלכה אליזבת ה-2)

מועדי העצמאות

אנגליה - המאה ה-10

איחוד עם וויילס - 1284

איחוד עם סקוטלנד - 1707

איחוד עם אירלנד - 1801

אוכלוסייה מתחת לקו העוני 17%
תמ"ג לנפש 30,300 דולר (מקום 25 בעולם)
שיעור אבטלה 4.7%
ענפי כלכלה מרכזיים דגנים, זרעים שמנוניים, תפוחי-אדמה, ירקות, בקר, כבשים, תרנגולות, דגים; מכונות מתוחכמות, ציוד לאנרגיה חשמלית, ציוד לאוטומציה, ציוד לתעבורת רכבות, מספנות, מטוסים, כלי-רכב וחלפים, ציוד לאלקטרוניקה ולתקשורת-בזק, מתכות, כימיקלים, פחם, נפט, נייר ומוצרי נייר, עיבוד מזון, טקסטיל, הלבשה, מוצרי-צריכה אחרים
מטבע פאונד (לירה-שטרלינג)
ידיעת קרוא וכתוב 99%
תוחלת חיים

נשים - 81.13; גברים - 76.09

(מקום 38 בעולם)

(הטבלה עודכנה לאחרונה באוגוסט 2009)

 

על אף הירידה היחסית שנרשמה במעמדה של בריטניה במאה ה-20, היא עדיין אחת המדינות החשובות בעולם מבחינה אסטרטגית: לבריטניה נשק גרעיני, צי צבאי חזק ומתקדם, היא נמנית על החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם ונוטלת חלק חשוב בפעולות האו"ם ברחבי העולם.

 

טקס חילופי המשמרות בארמון בקינגהם בלונדון (צילום רויטרס)

 

בריטניה ניצבת מבית בפני שורה של תביעות לאוטונומיה תרבותית ואף לעצמאות מדינית מצד חוגים בדלניים במחוזות ויילס וסקוטלנד. נכון לתחילת המאה ה-21 תופסת שאלת אופייה הרב-תרבותי והפתרונות האפשריים לה לתפוס מקום חשוב בסדר יומה של בריטניה.

 

 

במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 רשמה ממשלת הלייבור בראשות טוני בלייר הישגים ניכרים לבריטניה בתקופה בה הכלכלה העולמית סבלה מפקיעתה של בועת ההיי-טק ומהאטה כללית. מעמדה הבינלאומי של בריטניה בתקופת כהונתו של בלייר הושפעה מהתייצבותה לימינה של ארה"ב בעימות עם הטרור האסלאמי ועם עירק

 

לונדון הבירה

 


גיאוגרפיה
רוב שטחה של בריטניה מישורים וחבלי שפלה ומיעוטו חבלי הר מתונים; קווי חופיה מפורצים, ובחוף הדרומי אזורים של מצוקי גיר תלולים. נהרותיה החשובים - תמזה, סוורן (Severn) והמבר (Humber). עריה הגדולות:
לונדון הבירה, ברמינגהם, גלזגו, שפילד, ליברפול, מנצ'סטר, אדינבורו ובלפסט.

 

גלזגו (צילום: איי פי)

 

אקלים בריטניה ממוזג ולח. גשמים יורדים בה בכל חודשי השנה. השפעתו של זרם הגולף על האקלים רבה מאוד. אנגליה גובלת בסקוטלנד בצפון ובווילס במערב, בצפונה "הרי פניין" (Pennines), רכס של גבעות גירניות. במערב, הרי קאמבריה ואזור האגמים; מדרום להרי פניין המידלנדס (Midlands) ובו ריכוזי אוכלוסייה גדולים; בדרום מזרח רמה מישורית סלעית, ה"בלאק קאנטרי" המתאפיין בחוף סלעי ומפורץ. אזורי השפלה ובהם המרחב האורבני של לונדון הם הלוולנדס (English Lowlands) הכוללים מישורים חקלאיים, גבעות נמוכות, ריכוזי אוכלוסין ואזורי תעשייה.

 


כלכלה
הכלכלה הבריטית היא הרביעית בגודלה בעולם ובריטניה היא מהמדינות התעשייתיות החשובות בעולם. ענפי הייצור העיקריים בה הם ברזל ופלדה, מזון, כלי רכב, כימיקלים, טקסטיל, כלי תעופה ומכונות. היא אינה עשירה באוצרות טבע, להוציא גז טבעי ונפט (שהפקתם בים הצפוני החלה ב-1975) ופחם, ותעשייתה תלויה ביבוא של חומרי גלם. החקלאות מפותחת, ובין ענפיה מוצרי בשר וחלב ועדרי צאן גדולים.

 

בצד ניו-יורק וטוקיו, הבורסה של לונדון (The London Stock Exchange) בת 200 השנה היא אחד המרכזים הפיננסיים העולמיים. לונדון היא גם מרכז הביטוח הגדול בעולם וכן מרכז חיתום והנפקות של מניות ואגרות חוב.

 

הבורסה של לונדון (צילום: איי פי)

 

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 הצליחה בריטניה להקטין את שיעור האבטלה בה מ-10% לכ-3%, תוך שמירה על רמת אינפלציה הנמוכה מ-1.5%. ביחד עם גרמניה צרפת ואיטליה נמנית עם המדינות המובילות בכלכלת
האיחוד האירופי. אולם בניגוד להן, בריטניה אינה מצטרפת בשלב זה לאיחוד המטבע האירופי, והלירה שטרלינג ממשיכה להיות המטבע שלה.

 

לונדון הבירה תורמת את חלקה לכלכלה הבריטית במשיכת עשרות מיליוני תיירים מידי שנה בשנה לארמונות המלוכה, לתיאטראות ולמופעים המוסיקליים שלה, לעשרות המוזיאונים והאתרים ההיסטוריים שבה, לבתי המסחר ולמרכזי העיצוב והאופנה התוססים שלה.

 


מהפרהיסטוריה ועד סוף האלף הראשון

האדם ישב בבריטניה עוד בתקופה הפריהיסטורית. מתחם סטונהנג' הוא משרידיה של תקופת הברונזה. במאה ה-5 לפנה"ס הגיעו אל תחומיה ראשוני המתיישבים הקלטים. ב-54 - 55 לפנה"ס ערך שליט רומא יוליוס קיסר פשיטות על דרום בריטניה וב-43 לספירה כבש את הארץ הקיסר קלאודיוס.

 

סטונהנג' (צילום: רולנד מיקס)

 

השלטון הרומי סלל דרכים, והביא ליציבות ולהתפתחות תרבותית; בעקבותיה (מאות 7-3) התפשטה בה הנצרות. במאה ה-5 נסוגו הרומאים שלב אחרי שלב ואת מקומם תפסו פולשים גרמאנים אשר חצו את הים הצפוני ובראשם השבטים האנגלים והסאקסים. הם הקימו כמה ממלכות קטנות ודחקו את הקלטים מן המישורים הפוריים אל האיזורים ההרריים והמיוערים בווילס, קורנוול וברטני. מתקופה זאת שרדו בעיקר סיפורים על המלך ארתור האגדי ואבירי השולחן העגול.

 

את החופים הבריטים פקדו במאה ה-8 פולשים ויקינגים שפשטו על יישובי החוף ועל יישובים לגדות הנהרות למטרות ביזה. הדנים כוננו בבריטניה נוכחות קבועה, ואף מלכו לפרקים על חלקים ממנה במאתיים השנים הבאות.

 


מהפיאודליזם ועד התבססות הפרלמנט

ב-1066 נערך קרב הייסטינגס בו ניצחו הפולשים ה
נורמנים בהנהגת ויליאם ה-1 "הכובש", את האנגלו-סקסים (כמתואר ברקמת בַּיֶה); היתה זו ראשיתה של תקופה חדשה בתולדות אנגליה. המשטר הפיאודלי שהנהיגו הכובשים שימש יסוד לחיי המדינה וכלכלתה, לרבות ריכוזיות השלטון. למן אותה תקופה לא נפלה עוד אנגליה בידי פולשים מבחוץ.

 

מבין מלכי אנגליה בימי הביניים נודע ריצ'רד ה-1 "לב הארי" כלוחם מצטיין ונקשרו בו אגדות רבות שהיללו את אומץ ליבו, המפורסמות ביניהן הן "רובין הוד" ו"אייבנהו". בעקבות כיבוש ירושלים ע"י צלאח אד-דין ב-1187 עמד ריצ'רד לב הארי בראש מסע הצלב השלישי יחד עם הקיסר הגרמני פרידריך ברברוסה ופיליפ ה-2 אוגוסט מלך צרפת. בזמן מסע הצלב התחוללו באנגליה פרעות קשות ביהודים, וביורק התאבדה הקהילה כולה.

 

צלאח אד-דין (מימין) נלחם בריצ'רד לב הארי במהלך מסעות הצלב. ציור על אריח מהמאה ה-13 (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

בדרכו לא"י כבש ריצ'רד את מסינה ואת קפריסין. ב-1191 כבש את עכו ונע דרומה לכיוון ירושלים. במהלך המסע נודע באכזריותו משום שהוציא להורג אלפי שבויים מוסלמים. לאחר שלא עלה בידו לכבוש את ירושלים, כרת הסכם עם צלאח אד-דין, במסגרתו הוכרה ממלכה צלבנית ברצועת החוף מצור ועד יפו, והובטחה זכותם של הצליינים הנוצרים לעלות למקומות הקדושים בירושלים.

 

ריצ'רד לב הארי הותיר לבא אחריו על כס המלוכה האנגלי, המלך ג'ון, ירושה קשה. דלדול אוצר הממלכה בגלל ההוצאות הכבדות על מסעות כיבושים מעבר לים, גביית מיסים מוגברת בעקבות אובדן נחלאות המלך בצרפת, הפגיעות שפגעה המלוכה בזכויות הפיאודליות של האצילים, וסכסוך עם האפיפיור שהסתיים בכניעה - כל אלה קוממו את האצולה שכפתה על המלך להעניק ב-1215 את המגנה כרטה , ובעברית - "מגילת הזכויות הגדולה". ה"מגנה כרטה" הבטיחה את זכויות האצולה, הגבילה את סמכותו של המלך, ובעיקר היתה אבן דרך ותקדים חשוב בהניחה יסוד למדינת-חוק.

 

 

מלחמת מאה השנה נגד צרפת והמגפה השחורה במאה ה-14האיצו את תהליך ההתפוררות של המשטר הפיאודלי. לאחר שנים שבהן ניהלו ביניהם בתי מלוכה שונים את "מלחמות הורדים") עלה בית טיודור לשלטון. מחשובי מלכיו - הנרי ה-8 ובתו אליזבת ה-1; בימיהם הגיעה בריטניה להשגים בתחומי התרבות והכלכלה, צורפה וילס הורחבו גבולותיה וצבאה חוזק.

 

איור מהמאה ה-19 המתאר גופות מוטלות ברחובות לונדון לאחר המגפה השחורה (מתוך מאגר גטי אימג' בנק ישראל)

 

ב-1534 ייסד הנרי ה-8 את הכנסייה האנגליקנית והתנתק ממרותו של האפיפיור ברומא. ב-1603 מתה אליזבת ה-1 ללא ילדים; הכתר הועבר לג'יימס ה-1 מלך סקוטלנד, מבית סטיוארט. בימיו, ובימי בנו צ'רלס ה-1, גבר המתח המדיני, הכלכלי והדתי במדינה פנימה. בשל מתחים אלה היגרו בני המיעוט הפוריטאני מבריטניה על מנת לייסד קהילה חדשה באמריקה הצפונית.

 

ב-1642 החלה מלחמת אזרחים בין תומכי המלך לתומכי הפרלמנט. המלחמה הסתיימה כעבור שש שנים בנצחונם של האחרונים; הם ערפו את ראשו של צ'רלס ה-1, וייסדו רפובליקה בהנהגת אוליבר קרומוול. ב-1660 הוחזרה המלוכה לבית סטיוארט, אך נלקחה ממנו שוב בעקבות "המהפכה המהוללת". מהפכה זו לא גרמה אמנם לביטול המלוכה, אך הפרלמנט האנגלי ביסס את כוחו ומעמדו. אירועים אלה היו לאבן דרך בהתפתחות הדמוקרטיה ובהפצת הפרלמנטריזם בין אומות העולם. 

 


המהפכה התעשייתית והאימפריאליזם הבריטי

שלושה תהליכים איפיינו את תולדות בריטניה במאות ה-18-ה-19:

 

הראשון, שילוב של אימפריאליזם וקולוניאליזם שהתבטא בהרחבה ניכרת של הטריטוריה הבריטית ברחבי העולם - במיוחד במלחמת שבע השנים, במלחמות נגד נפוליאון, ובשילוב מזהיר של מהלכים צבאיים דיפלומטיים ומסחריים במאה ה-19.

 

בתוך כך היו מושבות אמריקה הצפונית היחידות שהצליחו להשתחרר מעול בריטניה. בימיו של המלך ג'ורג' ה-3 התנו תושבי 13 המושבות הבריטיות בצפון אמריקה את תשלום המיסים לכתר הבריטי בקבלת ייצוג בפרלמנט הבריטי. משלא נענתה תביעתם זאת, ותביעות נוספות בתחום המיסוי והסחר, התקוממו ב-1775. לאחר מלחמה (מלחמת העצמאות האמריקנית) שניהלו נגד בריטניה, למן הכרזת העצמאות של ארה"ב ב-1776 ע"י תומס ג'פרסון, התאחדו המושבות במסגרת מדינה חדשה - ארצות הברית.

 

התהליך השני, המהפכה התעשייתית - ב"מידלנדס" באנגליה קמו לראשונה בעולם ערים תעשייתיות. הייצור במכונות מונעות בכוח הקיטור במפעלי טקסטיל, הובלת משאות ברכבות קיטור, מכרות - כל אלה הביאו שינוי דרמטי בתפוקות וביעילות אמצעי הייצור והתחבורה. הודות להם הובטחה השליטה בריטית על רובם של שווקי העולם. שליטה שנמשכה עד אמצע המאה ה-19; בזכותה נהנתה בריטניה מיתרון כלכלי מדיני וצבאי גם בשנים שלאחר מכן.

 

משט לזכר 200 שנה לקרב טרפלגר שנערך בשנת  1805 בפיקודו של האדמירל הוריישיו נלסון (צילום: רויטרס)

 

התהליך השלישי, העמקת הבסיס הדמוקרטי של השלטון, במיוחד ע"י הרחבת זכות הבחירה ופיתוחה של מערכת פוליטית המושתתת על יחס הכוחות שבין מפלגות גדולות וייצוגיות. בבריטניה התמודדה הממשלה עם ההשלכות הכלכליות-חברתיות של המהפכה התעשייתית. הוכרו על פי חוק האיגודים המקצועיים, התפתחה החקיקה הסוציאלית שנועדה להבטיח זכות בחירה וחינוך למגזרים רחבים באוכלוסייה, (זכות בחירה לנשים הוענקה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה).

 

מאז המלכתה של ויקטוריה ב-1837 ובתקופת כהונתם של ראשי הממשלה בנג'מין דישראלי וויליאם גלדסטון הגיע תור-הזהב של האימפריה הבריטית לשיאו. הצי הבריטי שלט בנתיבי הים, מן המושבות העשירות הגיעו חומרי גלם שעובדו במפעלים בבריטניה, ומעבר לים, באירופה ובמושבות ברחבי העולם, התפתחו שווקים אליהם נשלחו מוצרים מעובדים.

 

 

הקולוניאליזם הבריטי בהודו במאה ה-19 ובמאה ה-20

 

לאחר גילוייו של ושקו דה גמה (1510) קנו להם הפורטוגלים אחיזה בהודו והיו האירופים הראשונים שישבו בה. במאתיים השנים הבאות התחרו המעצמות הקולוניאליות, בריטניה, הולנד, צרפת ופורטוגל על המסחר עם הודו, ומאבק זה הוכרע לטובת בריטניה במאה ה-18, עם שקיעת האימפריה המוגולית.

 

ב-1857 מרדו ההודים בחברת הודו המזרחית שניהלה את המושבה ההודית מטעם בריטניה; לאחר שהמרד דוכא באכזריות, הועברו סמכויות המנהל לידי הכתר הבריטי. לפי עקרונות כלכלת העידן הויקטוריאני, נועד להודו תפקיד כפול: מקור להפקת סחורות וחומרי גלם עבור מפעלי התעשייה בבריטניה, ושוק יעד עבור מוצרים מוגמרים הנשלחים מבריטניה. הבריטים, אשר ראו בהודו את "היהלום שבכתר", כלומר החשובה שבמושבותיהם, הניחו בה תשתית אדירה של דרכים, מסילות ברזל, נמלים ומכרות. אף תחומי החקלאות, המסחר, הבריאות, החינוך והמנהל האזרחי קודמו מאוד על ידי הממשל הבריטי.

 

לחשיפתה של הודו להשפעת הקולוניאליזם הבריטי היו שלוש השלכות מרחיקות לכת: האחת דמוגרפית, השניה פוליטית, השלישית לאומנית-דתית. מערכת הבריאות המודרנית שכוננו הבריטים בהודו גרמה לירידה בתמותת הילודים ולהארכת תוחלת החיים, אלה לא אוזנו על ידי ירידה בילודה אשר שיעורה נותר גבוה; כתוצאה מכך צעדה הודו במאה ה-20 לקראת התפוצצות אוכלוסין.

 

בצד ערכי התרבות הויקטוריאנית ומערכת החינוך הבריטית, אשר עד המאה ה-20 התאפיינו בריבוד מעמדי שלא היה זר למערכת הקאסטות ההודית, חלחלה בקרב האליטות בהודו תודעה אזרחית-פרלמנטרית-דמוקרטית. אגב כך הלכה וגברה התנגדות ההודים להמשך השליטה הבריטית בארצם.

 

בהנהגתם של מהטמה גנדי וג'וואהרלל נהרו הובילה מפלגת הקונגרס הלאומית (שנוסדה ב-1885) את המאבק הלאומי לעצמאותה של הודו.

 

יישומו הממושך של עקרון "הפרד ומשול" במסגרת מדיניות בריטניה בהודו תרמה לליבוי מחלוקות לאומיות בין קהילות המוסלמים וההינדים בחצי-האי ההודי. כתוצאה מכך, כאשר ניסתה בריטניה לבסוף לשכך את המתיחות הבין-דתית לא עלה הדבר בידה. תוכניותיה להעביר את סמכויות השלטון בהדרגה לידי ההודים נתקלו בהתנגדות, שהלכה וגברה במלחמת העולם השנייה. בד בבד, דרשו המוסלמים בהודו לחלק את הארץ לשתי מדינות - הינדית ומוסלמית. לבסוף החליטו הבריטים על חלוקתה של הודו, וב-1947 הוקמו שתי מדינות עצמאיות: מדינה מוסלמית - פקיסטן, ומדינה הינדית, הודו, בהנהגת נהרו.

 

 

הקולוניאליזם הבריטי במצרים במאה ה-19 ובמאה ה-20

 

ב-1882 כבשה בריטניה את מצרים (לאחר שפרצו בה מהומות פנימיות) ושלטה בה 40 שנה, אם כי עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) הייתה כפופה להלכה לעות'מאנים. ב-1922 הייתה מצרים לממלכה עצמאית להלכה, בשלטונו של המלך פואד, אך למעשה שמרה בריטניה לעצמה את הזכות להוסיף ולהחזיק בה חיילים. ב-1936 התחייבו הבריטים להוציא את חייליהם ממצרים, חוץ מאזור תעלת סואץ, אך במלחמת העולם השנייה (1939 - 1945) הוחשו למצרים חיילים רבים של בריטניה ושל "בעלות הברית" כדי להדוף את פלישת האיטלקים והגרמנים מלוב (ראה הערך - קרב אל-עלמיין).

 

יחסי בריטניה ומצרים הידרדרו בעקבות הכרזת נשיא מצרים גמאל עבד אנ-נאצר על הלאמת תעלת סואץ ב-26 ביולי 1956. מחצית ממניותיה של חברת התעלה היו בידי צרפת ומחציתן בידי בריטניה, שפינתה זה מקרוב את כוחותיה מאיזור התעלה, בהסכם עם מצרים.

 

בריטניה, צרפת וישראל יצרו קואליציה סודית, שהתגבשה במפגש בסוור שליד פריס בין ר"מ צרפת גי מולה, ר"מ ישראל בן-גוריון ושר החוץ הבריטי סלווין לויד.  הבריטים והצרפתים הגישו אולטימטום למצרים ודרשו ממנה להשיב את המצב לקדמותו. משדחתה מצרים את דרישתן, החלו חילות האוויר הבריטי והצרפתי בהפצצות על שדות תעופה ואתרים אסטרטגיים אחרים באיזור התעלה. במקביל, הטילה ישראל את צה"ל למערכה ופתחה במלחמת סיני. ב-5 בנובמבר 1956 במסגרת מבצע "מוסקטיר" (Musketeer), פלש חיל משלוח בריטי-צרפתי לפורט סעיד שבפתח הצפוני של התעלה, מהים ומהאוויר, בניסיון להקים ראש גשר שיאפשר השתלטות על איזור התעלה כולו. הכוח הסתבך בקרבות רחוב עם המצרים שלחמו בחירוף נפש, וכאשר הוכרזה הפסקת אש למחרת היום, היה בידיו רק חלק מפורט סעיד. ב-7 בנובמבר קראה מועצת הביטחון לפינוי כוחות בריטניה, צרפת וישראל ממצרים.

 

מבחינת בריטניה וצרפת, המלחמה היתה כישלון מוחלט: לא עלה בידן להפיל את נאצר או להשתלט על תעלת סואץ, הן חשפו את עצמן ללחץ בינלאומי כבד, ואיבדו הרבה מיוקרתן בעולם הערבי ובמקומות אחרים. למעשה, מלחמתן בסואץ ציינה את שקיעת מעמדן כמעצמות קולוניאליות.

 


המאה ה-20 ועד זמננו

ב-1919, בעקבות
מלחמת העולם הראשונה, הגיעה האימפריה הבריטית לשיא התפשטותה הטריטוריאלית, אך היא שילמה על כך בחיי אדם, בערעור כלכלתה ובפגיעה ביציבותה הפוליטית. בשנות ה-20 וה-30 ניכרה חולשתה בשורה של משברים כלכליים ובקיטוב חברתי בבריטניה בין הצפון העני לדרום העשיר, וכן במדיניות הפייסנית שנקט ראש הממשלה צ'מברלין עד פרוץ מלחמת העולם השנייה כלפי איטליה, יפן וגרמניה הנאצית.

 

וינסטון צ'רצ'יל. הנהיג את ארצו במלחמת העולם השנייה במאבקה בגרמניה (צילום: אי פי איי)

 

במלחמת העולם השנייה הצליחו הבריטים למנוע את פלישת הגרמנים לארצם, גם לאחר נפילת צרפת ב-1940; זאת עשו בזכות הנהגתו התקיפה של ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל, הודות לכושר עמידתם של תושבי הערים שהופצצו קשות, ליכולתם הצבאית של חילות הים והאוויר, ובשל הסיוע הרב שהושיטה לה ארה"ב. תפקידה של בריטניה בניצחונן של בעלות הברית על גרמניה הקנה לה אמנם מעמד חשוב כאחת מ-5 המעצמות הגדולות ומושב קבע במועצת הביטחון של האו"ם; אך ב-1945 עמדה כלכלת בריטניה בסכנת התמוטטות מוחלטת.

 

ממשלת הלייבור של אטלי, שהביס את צ'רצ'יל השמרני בבחירות שנערכו לאחר סיום המלחמה, הפכה את בריטניה למדינת סעד ורווחה מודרנית. הולאמו מכרות הפחם, תחנות הכוח, הרכבות והתעשיות הכבדות. חקיקה חברתית עמוקה ונרחבת הבטיחה גימלאות למחוסרי עבודה ולקשישים, ביטוח רפואי חינם לכל ועוד. במקביל לכך אף החלה לקצץ בצבאה והעניקה עצמאות לרבות מהארצות הנתונות לשליטתה: הודו - 1947, ישראל - 1948, מצרים - 1953, ומאוחר יותר גם קפריסין ומדינות אפריקה.

 

קלמנט אטלי נואם בכינוס מפלגת הלייבור בבלקפול, בשנת 1945 (צילום: גטי אימג' בנק ישראל )

 

בשנות ה-60, תקופה שאחד מסמליה התרבותיים הוא להקת החיפושיות, שררה בלונדון אווירה של חופש פריחה והתחדשות. אולם אלה גם השנים בהן הסכסוך בין פרוטסטנטים  לקתולים בצפון אירלנד הפך למאבק אלים ביותר; מאבק אשר גבה מאז קורבנות רבים. בשנת 1969 שיגרה בריטניה כוחות צבא לצפון אירלנד, ומאז במשך כשלושים שנה התנהל בין הפרוטסטנטים הקתולים והבריטים מאבק עקוב מדם. התקבלותה של בריטניה לשוק האירופי המשותף ב-1973 וגילוי הנפט בים הצפוני בשנות ה-70 תרמו רבות לכלכלת בריטניה אך לא פתרו את בעיות האינפלציה והאבטלה.

 

ב-1979 חזרה המפלגה השמרנית לשלטון ומרגרט תאצ'ר היתה לאישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלה באנגליה. תקופתה של תאצ'ר התאפיינה במדיניות כלכלית קפיטליסטית נחרצת, ובמדיניות חוץ תקיפה לא פחות - כל אלה הקנו לה את הכינוי "גברת הברזל", ולשיטתה החברתית-מדינית את התואר "תאצ'ריזם". בתקופתה הופרטו חברות ממלכתיות, צומצמו הוצאות הממשלה על שירותי רווחה בריאות וחינוך, עלה שיעור האבטלה ונשחק כוחם של האיגודים המקצועיים. מדיניות החוץ והביטחון שלה כללה תמיכה בלתי-מסויגת בנאט"ו, ובהצבת נשק גרעיני אמריקני חדיש באירופה. תאצ'ר אף עמדה בתקיפות על כך שצפון אירלנד תישאר חלק מבריטניה, ונהגה ביד ברזל בכל המתנגדים לשלטון הבריטי.

 

כאשר פלשו יחידות צבא וצי של ארגנטינה לאיי פוקלנד ב-1982 הורתה תאצ'ר לצבא הבריטי לגרש אותן בפעולה צבאית. הפעולה המוצלחת הגדילה את התמיכה בה והיא זכתה בניצחון סוחף בבחירות של 1983. כתוצאה ממדיניותה עברה בריטניה תהליך מקיף של הפרטה והפחתת מיסים ומכסים אשר הקטין את המעורבות הממשלתית במשק, אך במקביל לכך פגע בשכבות החלשות, והעמיק את הקיטוב בין עשירים ועניים. במקביל לכך, נרשמה אמנם עליה תלולה בתוצר הלאומי, אך גם בשיעורן של האבטלה והאינפלציה.

 

חיילים בריטים בפעולה, בזמן מלחמת פוקלנד (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

 

תאצ'ר נאלצה לפנות את מקומה, לאחר יותר מעשר שנים בראשות הממשלה, כתוצאה מאי-שקט חברתי גובר על רקע כניסתו של המשק הבריטי למיתון כלכלי. ג'ון מייג'ור, יורשה בתפקיד מטעם המפלגה השמרנית, נקט מדיניות פייסנית יותר מקודמתו מבית ומחוץ. הישגו העיקרי של מייג'ור היה פתיחת הדיאלוג עם הצבא האירי הרפובליקני ה-IRA אשר הביא (לאחר תקופת כהונתו) להסכם השלום בצפון אירלנד ב-1998.

 

קרוב ל-20 שנות שלטונה של המפלגה השמרנית בבריטניה הסתיימו עם נצחונו הגדול של טוני בלייר בבחירות 1997. עוד לפני מערכת הבחירות שינה בלייר את פניה של מפלגת הלייבור, וטבע את הביטוי "הלייבור החדש", שמשמעו התרחקות מעקרונות הסוציאליזם ומן האיגודים המקצועיים, ומחויבות לצמצום המעורבות הממשלתית במשק. מצע המפלגה תחת הנהגתו דגל ביוזמה פרטית, במדיניות אנטי-אינפלציונית, ובהעמקת שילובה של בריטניה במסגרת האיחוד האירופי.

בלייר הנהיג שינויים חוקתיים משמעותיים. בין השאר פעל להקמת גופים נבחרים בסקוטלנד ובוויילס, וכן קידם את המו"מ ליישוב הסכסוך בצפון אירלנד , שבמסגרתו נפגש פגישה היסטורית עם מנהיגי השין פיין וחתם על הסדר השלום שנודע בשם הסכם "יום שישי הטוב".

 

ב-24 ביוני 2007 נבחר גורדון בראון ליו"ר מפלגת הלייבור במקום של בלייר ומספר ימים אחר כך, ב-27 ביוני, נבחר לראש הממשלה הבריטי.

 


בריטניה והיהודים
אנשי כספים יהודים הגיעו לאנגליה עם הכיבוש הנורמאני ב-1066. במאה ה-12 היו קהילות בלונדון, לינקולן, יורק, אוקספורד ועוד. הן נפלו קורבן לעלילות דם ופרעו בהם, בית המלוכה והברונים התנכלו להם והכבידו עליהם את עול המסים. במסע הצלב ה-3 נערך טבח ביהודי לונדון וערים אחרות; יהודי יורק התאבדו כדי שלא יפלו לידי הפורעים. ב-1290 גורשו יהודי אנגליה.

 

ב-1656 פתח אוליבר קרומוול שנית את שערי בריטניה בפני יהודים, בעקבות השתדלותו של מנשה בן ישראל. בשלהי המאה ה-17 קמה בלונדון קהילה אשכנזית, ובאמצע המאה ה-18 נוסד "ועד שליחי הקהילות" - הגוף המייצג של קהילות האשכנזים והספרדים בבריטניה; ובראשית המאה ה-19 הוקמה רבנות ראשית לקהילה האשכנזית. בהמשך הוסרו הגבלות החוק, והיהודים הושוו בזכויותיהם לכלל התושבים.
אמנציפציה (ביטול החוקים והתקנות שהפלו את היהודים לרעה בארצות מושבם) מלאה הושגה ב-1859, כאשר הותר לברון רוטשילד לשבת בבית הנבחרים ומאוחר יותר בבית הלורדים. בתקופה זו נודע גם סר משה מונטיפיורי בפעולות הסיוע ליהודים בעולם כולו, ובמיוחד ליישוב בא"י.

 

בסוף המאה ה-19 קלטה הקהילה מהגרים יהודים רבים ממזרח אירופה; בבריטניה קמה תנועה אנטישמית אך השפעתה הלכה למעשה הייתה מועטת. ב-1905 הוגבלה כניסתם של מהגרים, ובהם יהודים, ב"חוק הזרים". יחד עם זאת מנו יהודי בריטניה כ-300,000 נפש ערב מלחמת העולם הראשונה.

 

הפעילות הציונית הענפה בבריטניה בראשות חיים וייצמן, הלורד רוטשילד  ונחום סוקולוב, סייעה ב-1917 לגיבושה של הצהרת בלפור. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם נקלטו בבריטניה קרוב ל-100,000 יהודים; מגרמניה וממזרח אירופה בעיקר. לשדולה היהודית בבריטניה הייתה השפעה מסוימת על מדיניות הממשלה הבריטית, והיא תמכה בעקביות בהתיישבות העברית בא"י לפני קום המדינה ולאחריה.

 


בריטניה בארץ-ישראל (עד קום המדינה)
התעניינותה של בריטניה בא"י נבעה מקרבת הארץ למצרים
ולתעלת סואץ - המעבר החשוב בין בריטניה לבין המושבה הגדולה שלה בהודו. עוד ב-1906 הקפידו הבריטים לכלול את מדבר סיני בשטח מצרים (וע"י כך הגדילו את המרחק שבין הגבול הבינלאומי לתעלה). במלחמת העולם הראשונה הגנה בריטניה על האינטרסים המיוחדים שלה בא"י בהסכם סייקס-פיקו (1916), בהצהרת בלפור (1917) ובמסעות המלחמה של אלנבי דרך באר שבע, ירושלים ומגידו ב-1918 - 1917. לאחר המלחמה בעקבות הסכמי וורסי ותחת פיקוחו של חבר הלאומים ניתן לבריטניה מנדט על א"י, על מנת שזו תקדם אותה לקראת עצמאות מדינית.

 

לוחמי פלמ"ח מתאמנים בירי בנשק קל בהדרכת הצבא הבריטי, במחנה בית אורן (באדיבות אוצר תמונות הפלמ"ח)

 

זמן מה חפפו האינטרסים הבריטיים את מטרות התנועה הציונית. לפיכך שיתף שלטון המנדט הבריטי פעולה עם התנועה הציונית ועם ארגון ניל"י, הקימו את הגדודים העבריים, העניקו את הצהרת בלפור ומינו את הרברט סמואל לנציב עליון ראשון של א"י המנדטורית. במקביל לכך נקטו הבריטים במדיניות פיוס כלפי הערבים שהתנגדו לתמיכת בריטניה בהתיישבות היהודית בארץ ישראל.

 

הבריטים הקימו את אמירות עבר הירדן בשטח שממזרח לנהר הירדן (1921), וחוקקו חוקים שנודעו בשם "הספר הלבן" להגבלת זכותם של היהודים לרכוש קרקעות בא"י, להגר אליה ולהתיישב בה - גם לניצולים מגרמניה ומשכנותיה בימי הנאצים. בתגובה התגייסו בני היישוב לארגוני מחתרת - ההגנה, האצ"ל  והלח"י, ונלחמו במדיניות זו. הנהגת היישוב החלה בביצוע פעולות הגירה מחתרתית, בניגוד לחוקי המנדט, של אלפי יהודים לארץ ישראל. הגירה מחתרתית זאת, שהתנהלה במקביל להגירת רבבות ברשות השלטונות הבריטים, כונתה בשם העפלה.

 

אניית המעפילים אקסודוס (יציאת אירופה) בהגיעה ארצה, 1947 (באדיבות הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית)

 

בימי מלחמת העולם השנייה רוב היישוב היה מוכן לדחות התמודדות זו והצטרף לבריטניה במאבקה נגד גרמניה הנאצית; מיעוט קטן, ובמיוחד אנשי הלח"י, סירב ללכת בדרך זו. עם סיום המלחמה ב-1945 שוב רבו פעולות ההתנגדות לשלטון הבריטי בארץ ישראל וגברה ההעפלה. להד רב במיוחד בתקשורת העולמית זכתה פרשת מעפילי "אקסודוס 1947" בשלהי 1947. למאבקם של מעפילי "אקסודוס 1947", ניצולי שואה שגורשו בכוח על ידי הצבא הבריטי בחזרה אל מחנות העקורים בגרמניה, היה משקל מוסרי רב בקבלת העמדה הציונית על ידי אומות העולם. באותה שנה החליטה ממשלת בריטניה לסיים את המנדט ולהעביר את שאלת ארץ ישראל להכרעת האו"ם.

 


בריטניה וישראל

יחסים עם ישראל

 

עם סיום המנדט ב-15 במאי 1948, והקמת מדינת ישראל, הכירה ממשלת בריטניה במדינה החדשה, ולאחר
מלחמת העצמאות כוננה עמה יחסים דיפלומטיים. לימים התהדקו הקשרים המסחריים והמדיניים, ומלחמת סיני אף התנהלה בתיאום בין ישראל לבריטניה ולצרפת, ובשיתוף פעולה ביניהן. בשנים שלפני מלחמת ששת הימים ולאחריה היו עליות ומורדות ביחסן של ממשלות בריטניה כלפי ישראל על רקע האינטרסים הבריטיים בעולם הערבי. תקופת כהונתו של ראש ממשלת הליבור, טוני בלייר, מתאפיינת בהתייחסות אוהדת של בריטניה לישראל, והיא נמנית על הידידות הגדולות שלה באיחוד האירופי ובאו"ם.

 

ישראל ומערכת המשפט הבריטית

 

מערכת המשפט והחוק בישראל מושפעת משיטת המשפט הנהוגה בבריטניה. מיד לאחר קום המדינה אומצה החקיקה הבריטית של ממשלת המנדט כפי שנקבעה בדבר המלך במועצתו 1922. רק בשנת 1980, במסגרת חוק יסודות המשפט הישראלי, בוטלה הזיקה תוך שמירת מעמדם של עקרונות המשפט האנגלי בחקיקה הישראלית שנערכה עד אז.

 


יש לכם הערה לערך ?


חזרה לעמוד הקודם
חזרה לעמוד הראשי של האנציקלופדיה

חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
צרכנות
תרבות ובידור
רכילות Pplus
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
סרטים
הוט
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
לימודים
מדע
לאישה
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
מרכזי המבקרים
Israel News
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
אנציקלופדיה
באבלס
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
Yschool
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
JumpStarter
יחסים
קהילות
אסטרולוגיה
מעורבות
ירוק
לאשה
דילים
ynetArt
kick
כלכליסט
בלייזר
רכילות Pplus
מנטה
משחקים
mynet
מפות
פרוגי
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
זיכרונט
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
משחקים Games
עברית
דירות חדשות

YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציותTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"םהאתר פועל ברישיון תל"יאקטיב טרייל
as27-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©